נ.צ. 646470 / 193327
מערת איילון התגלתה בשנת 2006 לאחר שדחפור ממחצבת מפעל נשר חשף את הפתח אליה. היא נחקרה על ידי צוות המרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית במהלך עבודת הגמר של ישראל נעמן, סטודנט לגאולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיומו של הסקר הראשוני הודיע צוות החוקרים על גילויה של המערה במסיבת עיתונאים, בה הודיעו על הימצאותם של 8 מינים של בעלי-חיים אשר 7 מהם לא היו ידועים לפני כן למדע, דבר אשר הוביל להתעניינות בינלאומית במערה.
המערה נמצאת בתוך אזור מחצבת מפעל נשר ברמלה והכניסה אליה אסורה כדי להמשיך ולשמר את מערכות החיים הקיימות בה. המערה מורכבת ממחילות טבעיות באורך של 2500 מ' העשויות סלעי גיר, נתון אשר הופך אותה למערה השלישית בגודלה בישראל (אחרי מערת מלח"ם בהר סדום ומערת חריטון סמוך לתקוע). עם גילויה וההבנה לגבי חשיבותה למדע, הכריז מפעל המלט נשר כי יגביל את פעולותיו בשטח הקרוב למערה על מנת לאפשר את המשך המחקר בה, אשר מהווה דוגמה למחקר רב-תחומי הכולל: גאולוגיה, גאוכימיה, מיקרוביולוגיה וזואולוגיה. מסיבה זו מעורבים במחקר מערת איילון חוקרים מתחומי מדע רבים.
מערת איילון מגיעה לעומק של 100 מטר מתחת לפני הקרקע, בגובה 43 מטר מעל פני הים ו-27 מטר מעל מפלס מי התהום הנוכחי. מחילותיה נוצרו בעקבות סדקים בקרקע הקירטונית ומובילות בסופן עד לאולם גדול בגובה 30 מ' ובקוטר 40 מ'. בתוך אולם זה נמצאת בריכה תת-קרקעית של מי-תהום המהווה חלק מאקוויפר ירקון-תנינים. טמפרטורת המים בבריכה (29°) וריכוז הסולפיד הגבוה שבהם, השונים ממאפייני האקוויפר, מעידים על נביעה ממקור עמוק. באולם, בדומה לחלקים נוספים במערה, קיימת לחות של קרוב ל-100% והיעדר כמעט מוחלט של אור יום. שכבת הקירטון שמעל למערה מנעה חלחול של מים וחומרי מזון מפני השטח אל תוך המערה, והיא הייתה מנותקת מהעולם החיצוני עד שנחשפה.
המערה היא מערכת אקולוגית ייחודית והיא המקום היחיד בישראל שנמצאו בו בעלי חיים יבשתיים החיים במערות בלבד ולא יוצאים אל מחוצה להן. המערה הייתה מערכת סגורה ומנותקת במשך מיליוני שנים ויש בה יצורים חיים אנדמיים שהתפתחו במשך תקופה ארוכה בנפרד מהסביבה החיצונית. מתוך שמונה מיני חסרי חוליות שנתגלו במערת איילון, ארבעה חיו ביבשה, אחד מהם נכחד עוד לפני שהתגלתה המערה על-ידי האדם (נמצאו רק שלדים) ואילו האחרים נכחדו בשנים האחרונות בשל התדרדרות מצבה האקולוגי של המערה. ארבעת המינים הנוספים הם סרטנים, שניים מהם מקורם במינים הגדלים במים מלוחים ושניים מהם מקורם במיני מים מתוקים או מים מליחים.
המינים שנתגלו במערה הם מינים חסרי עיניים וחסרי פיגמנט (מלבד דמויי העקרב בעל פיגמנט).
במים
ביבשה (כולם כבר נכחדו)
מינים בספק
המערה נמצאת כבר שנים בשלבי הכרזה כשמורת טבע, אך בשל איטיותה של הבירוקרטיה המערכת האקולוגית שבמערה נמצאת כבר בסכנה קיומית עקב המשך החציבה בקרבת המערה, שאיבה אינטנסיבית של מי תהום ותכניות פיתוח עתידיות בקרבת המערה.
הנחיות נוספות
מיקום מערת איילון: