בריכת גבעון

על המערה

בריכת גבעון איננה מערה טבעית. זהו מפעל מים חצוב בסלע, מהמרשימים שנחשפו בארץ מתקופת המקרא. הוא נמצא בקצה הדרומי של הכפר הפלסטיני אל-ג'יב, כעשרה קילומטרים מצפון-מערב לירושלים, בשטח התל של גבעון המקראית. רבים מכנים אותו "הבריכה אשר בגבעון", על שם הסיפור בספר שמואל ב' (פרק ב') על המפגש בין אנשי אבנר בן נר לאנשי יואב בן צרויה ליד ברכת גבעון, ועל הקרב בין שנים עשר הנערים מכל צד. עם זאת, לא כל החוקרים משוכנעים שהבריכה שנחשפה היא אותה בריכה שבסיפור.

הבריכה נחשפה בחפירות של אוניברסיטת פנסילבניה בראשות הארכאולוג ג'יימס פריצ'רד, שנערכו בכמה עונות בין 1956 ל-1962. זהו פיר עגול שנחצב לתוך סלע הגיר: קוטרו כ-11.3 מטרים ועומקו כ-10.8 מטרים. לאורך הדופן נחצב גרם מדרגות לולייני שיורד אל קרקעית הפיר. משם ממשיכות המדרגות לתוך מנהרה חצובה, שיורדת עוד כ-13.6 מטרים אל חדר מים, כ-24 מטרים מתחת לפני העיר העתיקה. בגרם המדרגות נמנו 79 מדרגות, ולפי ההערכות הוצאו בחציבה כ-3,000 טונות של אבן. בזכות המערכת הזאת יכלו התושבים להגיע אל המים מתוך העיר המבוצרת, גם בעת מצור.

לצד הבריכה נחשפה מערכת מים שנייה: מנהרה מדורגת של כ-93 מדרגות. היא יוצאת מתוך העיר, עוברת מתחת לחומה ויורדת אל חדר המעיין שבמורד הגבעה. החוקרים סבורים שהיא נחצבה מאוחר יותר, כנראה משום שהמערכת הראשונה לא סיפקה די מים. המעיין נובע עד היום מתוך מערה חצובה.

פריצ'רד תארך את חציבת הבריכה לראשית תקופת הברזל (בערך 1200 עד 950 לפנה"ס). במאות ה-7 וה-6 לפנה"ס כבר לא השתמשו בה, והיא התמלאה בפסולת. דווקא המילוי הזה התגלה כאוצר: נמצאו בו עשרות ידיות של קנקנים, ועליהן חרות בכתב עברי קדום השם "גבען". הכתובות האלה, יחד עם עשרות מרתפי יין חצובים מהמאות ה-8 וה-7 לפנה"ס שנחשפו באתר, איששו את הזיהוי של אל-ג'יב עם גבעון המקראית. את הזיהוי הזה הציע כבר החוקר אדוארד רובינסון ב-1838.

גבעון מוזכרת במקרא פעמים רבות: הגבעונים שכרתו ברית עם יהושע, מלחמת חמשת מלכי האמורי בעיר, הבמה הגדולה שבה העלה שלמה עולות, וחלומו של שלמה בגבעון. מנבי סמואל, מדרום, נשקף נוף רחב אל הגבעה ואל הכפר.

איך מגיעים

חשוב לדעת מראש: בריכת גבעון נמצאת בתוך הכפר הפלסטיני אל-ג'יב, מעבר לקו הירוק, ואיננה אתר תיירות מוסדר. אין בה שירותי מבקרים, אין קופה ואין שעות פתיחה, והשילוט דל או חסר. השטח הבנוי של הכפר מסווג כשטח B. הכפר, יחד עם כפרים שכנים, מוקף בגדר ההפרדה במובלעת שבצפון-מערב ירושלים, סמוך ליישובים גבעון החדשה וגבעת זאב. הדרך לכפר עוברת דרך מחסומים, והסדרי התנועה בהם משתנים.

כניסה של אזרחים ישראלים לכפרים פלסטיניים כפופה להוראות צה"ל ולמצב הביטחוני, ואלה משתנים מעת לעת. הביקורים שתועדו בשנים האחרונות נעשו בעיקר בסיורים מאורגנים. אנחנו לא ממליצים להגיע לבד. לפני שמתכננים ביקור, צריך לברר את המצב העדכני מול גורמי הביטחון ולהצטרף רק לסיור מאורגן, מודרך ומתואם. הבריכה עצמה מוקפת בגדר נמוכה, ומשם אפשר להשקיף אל הפיר ואל המדרגות החצובות.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש: להצטרף לסיור מאורגן ולברר את המצב הביטחוני ואת הוראות הצבא העדכניות לפני היציאה.
• תעודה מזהה, כי ייתכן שתעברו במחסום בדרך.
• פנס ראש וסוללות רזרביות, אם הסיור כולל ירידה למנהרות. בתוכן חשוך לגמרי.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה. המדרגות החצובות שחוקות וחלקות.
• בגדים שלא אכפת לכם ללכלך, כי בחלק התחתון של המערכת יש אבק ובוץ.
• מים וכיסוי ראש. ברוב השטח אין צל, וזה חשוב במיוחד בקיץ.
• העונה המומלצת היא אביב או סתיו. בחורף המדרגות רטובות וחלקות יותר.
• לבריכה ולסביבתה הקרובה כדאי להקדיש כשעה עד שעה וחצי, בלי זמן ההגעה.
• ילדים: רק בהשגחה צמודה, בגלל הפיר הפתוח והמדרגות התלולות.

אזהרות ובטיחות

• האתר נמצא בכפר פלסטיני מעבר לקו הירוק. אין להגיע אליו בלי תיאום ובלי לברר מראש את המצב הביטחוני, ויש לפעול רק לפי הוראות כוחות הביטחון.
• סכנת נפילה: הפיר עמוק כעשרה מטרים, וממנו יורדות מנהרות לעומק רב יותר. אין להיכנס אל תוך הגדר ואין להתקרב לשפה בלי ליווי.
• המדרגות החצובות שחוקות, לא אחידות וחלקות, במיוחד כשהן רטובות או מכוסות אבק וחצץ.
• במנהרות ובחדר המעיין חשוך ולח, ולפעמים מצטברים בהם מים ופסולת. אין לשתות ממי המעיין.
• זהו אתר ארכאולוגי: אין לחפור, לאסוף ממצאים, לטפס על הקירות החצובים או לפגוע בהם.
• שמרו על כבוד תושבי הכפר ורכושם, ואל תשאירו אשפה.