הוטה בגין

על המערה

הוטה בגין, שבמרכז לחקר מערות (מלח"ם) רשומה בשם קמין בגין, היא בור קרסטי אנכי בפארק בגין שבהרי ירושלים, בגובה של כ-815 מטר מעל פני הים. "הוטה" הוא הכינוי שמערנים בישראל נותנים לבורות קרסטיים אנכיים כאלה, כמו ההוטות הידועות ברכס פקיעין ובהר מירון. זו אינה מערה תיירותית: הכניסה אליה היא ירידה אנכית בחבל.

המערה בנויה משני קמינים, פירים אנכיים שנוצרו בהמסה של סלע גיר מגיל קנומן (תצורת עמינדב). שניהם התפתחו לאורך סדק אחד שנמשך מצפון-מערב לדרום-מזרח. הפתח הוא חור עגול של כמטר וחצי על מטר וחצי, בראש הקמין הראשון. סביבו משטח אופקי או משופע מעט של סלע גיר חשוף וטרשי, ובין הסלעים כתמים של אדמה כהה.

הקמין הראשון, קמין הכניסה, יורד לעומק של 30 מטר. לאורך הסדק רוחבו כ-3 מטרים כמעט לכל גובהו. בכיוון הניצב הוא צר מאוד ליד הפתח, כ-70 סנטימטרים בלבד, מתרחב לכ-4 מטרים באמצעו וחוזר לכ-2 מטרים בבסיסו. בתחתית יש חדר מעוגל. רצפתו מכוסה בחצץ דק, בכמה סלעי מפולת ובשברי משקעי מערה. הרצפה משתפלת דרומה אל מעבר צר, ודרכו המים עוברים לקמין השני. כשלושה מטרים מעל הרצפה נפתח "חלון" צר וגבוה שמוביל גם הוא לקמין השני.

הקמין השני רחב יותר וגובהו כ-23 מטר. רצפתו נמוכה בכשני מטרים מזו של קמין הכניסה. המים שיורדים דרך הפתח זורמים אל מרכזו ונבלעים שם בסדק צר. בבסיסו חדר מוארך שנמשך כ-4 מטרים לדרום-מזרח ופונה עוד כ-3 מטרים לדרום-מערב. הרצפה מכוסה בבוץ, בחצץ ובמשטחי זרימה. על הקירות ועל הרצפה יש משקעי מערה: זקיפים, נטיפים, אוזני פיל, משטחי זרימה ופניני מערה. חלקם עברו המסה משנית ונראים שחוקים.

במערה נצפו גם בעלי חיים. בתחתית קמין הכניסה נמצא נחש מהמין שלוון טלוא ראש, ונצפו גם רב-רגל, עשים, יתושים ועטלף בודד. בנוסף נמצא שלד של עטלף שמינו לא זוהה. בקיר הצפוני, כמטר ורבע מעל הרצפה, נצפתה תולעת זוהרת שטווה קורים. בקצה הקמין השני נמצא קן של יערונים. האזור עשיר בבורות ובבולענים, ובשנים האחרונות גילו מערנים בפארק עוד כמה מערות אנכיות.

איך מגיעים

פארק בגין של קרן קיימת לישראל שוכן במבואות הדרום-מערביים של ירושלים, מצפון לכביש 375 וליד המושבים מבוא ביתר ובר גיורא. לפי המלח"ם, אפשר להגיע ברכב 4X4 עד כ-80 מטר מפתח המערה, ומשם ממשיכים ברגל.

הירידה אל המערה מחייבת חבל. אין בה שביל מטיילים, תאורה או מעקה, והיא מתאימה רק למערנים שמכירים טכניקות של ירידה ועלייה בחבל (SRT), או לקבוצה בהדרכה של מועדון מערות. לא מצאנו מידע רשמי שמסדיר את הכניסה. לפני שיוצאים כדאי לברר עם קק"ל ועם מועדון המערות אם יש הגבלות עדכניות.

מה להכין לביקור

• חבל סטטי באורך של 35 מטר לפחות לירידה לקמין הכניסה. לפי המלח"ם, אפשר לעגן אותו סביב עץ ברוש שגדל כמטר מהפתח. לפני העיגון בודקים את מצב העץ ואת יציבותו, ומוסיפים עיגון גיבוי.
• ציוד SRT מלא ותקין לכל משתתף: רתמה, מכשיר ירידה, ג'ומרים, קסדה ולנייארדים. צריך גם מישהו שבקיא בעלייה בחבל.
• פנס ראש עם סוללות רזרביות ותאורת גיבוי.
• בגדים ארוכים ועמידים שלא אכפת לכם שיתלכלכו, כי בתחתית הקמין השני יש בוץ. מומלץ גם להביא כפפות.
• מים, ומשהו לאכול ליציאה.
• רכב 4X4 אם רוצים להגיע קרוב לפתח, או זמן להליכה ממקום החניה.
• עונה מומלצת: הקיץ וחודשי המעבר היבשים. אחרי גשם נכנסים מים לקמינים, והבוץ והסלע חלקים.
• המערה לא מתאימה לילדים או למי שאין לו הכשרה בירידה ובעלייה בחבל.

אזהרות ובטיחות

• הפתח הוא ירידה אנכית של כ-30 מטר בלי מדרגת ביניים. נפילה ממנה עלולה להיות קטלנית. לא מתקרבים לשפת הפתח בלי אבטחה, ולא נכנסים בלי ציוד והכשרה.
• תמיד משאירים אדם על פני השטח ומודיעים למישהו לאן יורדים ומתי מתכננים לצאת. חילוץ מבור אנכי הוא מבצע מורכב וארוך.
• אין לזרוק אבנים לתוך הקמין, ולא עומדים מתחת לפתח כשמישהו נמצא מעליו. נפילת אבנים היא סכנה ממשית בבור אנכי.
• בגשם ואחריו המים זורמים דרך הקמינים. לא יורדים כשצפוי גשם.
• המעבר והחלון בין הקמינים צרים. לא נכנסים למקום שקשה לצאת ממנו.
• במערה חיים עטלפים, נחשים, תולעת זוהרת ומכרסמים. לא נוגעים בהם ולא מאירים ישירות על עטלפים, וגם לא נוגעים בקורים של התולעת הזוהרת.
• לא שוברים או נוגעים בנטיפים ובפניני המערה, ואסור להדליק נרות או אש במערה. הם מלכלכים את המערה ופוגעים בבעלי החיים.
• שומרים על הניקיון בפארק ובמערה ומוציאים החוצה כל מה שהבאתם.