מאגר המים התת-קרקעי בציפורי

על המערה

מאגר המים התת-קרקעי של ציפורי איננו מערה טבעית אלא מערכת חצובה בידי אדם: מאגר ענק שנחצב בסלע הקירטון הרך, כקילומטר עד קילומטר וחצי ממזרח לגבעה שעליה שכנה העיר העתיקה ציפורי, בירת הגליל בתקופה הרומית. זהו אחד ממפעלי המים העתיקים המרשימים בארץ, וכיום הוא חלק מגן לאומי ציפורי.

המאגר הוא חלל צר, ארוך וגבוה: אורכו כ-260 מטר, רוחבו נע בין 2 ל-4 מטרים וגובהו מגיע לכ-10 מטרים. הוא יכול היה להכיל כ-4,300 מטרים מעוקבים של מים. החציבה נעשתה לאורך קו של העתק גאולוגי, ובמספר מקומות נבנו בתוכו קשתות תמך שמחזיקות את התקרה. בכניסה למאגר נחצב בור שיקוע, שבו שקעו סחף ואבנים לפני שהמים זרמו פנימה.

לפי החוקרים, המאגר נחצב בשני שלבים: החלק הראשון במאה ה-2 לספירה והשני במאה ה-4 לספירה, והוא היה בשימוש עד המאה ה-7 לספירה. המעיינות בציפורי עצמה היו דלים, ולכן נבנתה מערכת אזורית שלמה: אמות מים הובילו מים ממעיינות באזור הרי נצרת, אחת חצובה בסלע שיצאה מסביבת הכפר משהד ואחת בנויה שיצאה מסביבת ריינה. האמות התחברו והזינו את המאגר, ולאורך הדרך נמצאו גם בריכות ומאגרים קטנים יותר.

מהמאגר המשיכו המים במנהרה צרה המכונה מנהרת ששת הפירים, באורך כ-235 מטר, ברוחב של כ-80 סנטימטר ובגובה של מטר עד שלושה מטרים. הפירים נחצבו מפני השטח כדי לאפשר לחוצבים לעבוד בכמה קטעים בבת אחת, ובקירות נחצבו כוכים קטנים לנרות שמן. בפיר המזרחי היה מגוף שבעזרתו ויסתו את זרימת המים. מהמנהרה זרמו המים באמה פתוחה לכיוון העיר, ותוואי האמה מסומן היום בשטח.

סקר אמות המים של ציפורי החל בשנות ה-70 של המאה ה-20 מטעם אוניברסיטת תל אביב בהובלת צביקה צוק. המאגר הגדול נחפר בשנים 1993–1994 ונפתח למבקרים זמן קצר לאחר מכן. כיום יורדים אליו במדרגות, הולכים לאורכו על שביל מוסדר וחשים את קנה המידה של המפעל ההנדסי הזה מבפנים. ליד המאגר מוצג דגם של מערכת המים כולה, ובגן הלאומי אפשר להמשיך לעיר העתיקה, לתיאטרון הרומי, לבית הכנסת העתיק ולרצפות הפסיפס המפורסמות של ציפורי.

איך מגיעים

גן לאומי ציפורי נמצא בגליל התחתון, כחמישה קילומטרים מצפון-מערב לנצרת. מגיעים בכביש 79 (צומת המוביל – נצרת), פונים בצומת ציפורי אל המושב ציפורי וממשיכים דרכו לפי השילוט החום אל הגן הלאומי.

מערכת המים העתיקה נמצאת בחלק המזרחי של הגן, סמוך לכניסה, לקופות ולחניה הראשונה, ולא בצמוד לעיר העתיקה. לכן נוח לבקר בה בתחילת הביקור או בסופו, ולנסוע ברכב בין החניה שליד מערכת המים לחניות שליד העיר העתיקה. מסלול הביקור במאגר קצר: יורדים במדרגות לתוך המאגר, הולכים לאורכו, ממשיכים אל מנהרת ששת הפירים ויוצאים בצד השני. הביקור במערכת המים לבדה נמשך בערך שעה.

זהו גן לאומי בתשלום של רשות הטבע והגנים. שעות הפתיחה, מחירי הכניסה וסדרי הביקור משתנים לפי עונה וחגים, ולעיתים קטעים נסגרים לעבודות שימור, ולכן כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה לגן הלאומי (או מינוי של רשות הטבע והגנים).
• פנס או פנס ראש, בעיקר למנהרת ששת הפירים, שהיא צרה וחשוכה בחלקה.
• נעליים סגורות ונוחות עם סוליה טובה, לירידה ולעלייה במדרגות ולהליכה על שביל שעלול להיות לח.
• שכבת לבוש קלה: בתוך המאגר קריר יותר מבחוץ, במיוחד בקיץ.
• מים וכובע לשאר הגן הלאומי, שרובו חשוף לשמש.
• זמן: כשעה למערכת המים, ועוד כמה שעות אם ממשיכים לעיר העתיקה ולפסיפסים.
• ילדים: הביקור במאגר ובמנהרה אהוב במיוחד על ילדים, אבל כדאי להשגיח עליהם במדרגות ובמעברים הצרים.

אזהרות ובטיחות

• המדרגות והשבילים בתוך המאגר עלולים להיות חלקלקים, במיוחד בחורף ולאחר גשם. רדו ועלו לאט ואחזו במעקות.
• מנהרת ששת הפירים צרה ונמוכה בקטעים מסוימים: שימו לב לראש. היא פחות מתאימה למי שסובל ממצוקת מקום סגור.
• המסלול כולל מדרגות רבות ואינו נגיש לכיסאות גלגלים ולעגלות תינוקות בכל חלקיו.
• הישארו בשבילים המסומנים ואל תטפסו על הקירות או על קשתות התמך: זהו אתר עתיקות מוגן.
• אסור לחרוט על הקירות, לפגוע בטיח העתיק או להוציא ממצאים מהאתר.
• בגן הלאומי יש לשמור על כללי רשות הטבע והגנים, כולל איסור הבערת אש מחוץ למקומות המיועדים לכך.