מערות הקבורה בחקל דמא

על המערה

חקל דמא (בארמית: "שדה הדם") הוא שטח על המדרון הדרומי של גיא בן הינום, סמוך למקום שבו הגיא פוגש את נחל קדרון, מדרום לעיר העתיקה של ירושלים ומצפון לשכונת אבו תור. המדרון התלול הזה הוא אחד מבתי הקברות המרכזיים של ירושלים בסוף ימי הבית השני, ולאורכו פזורות עשרות מערות קבורה חצובות בסלע הגיר הקשה. במחקר תוארו באזור יותר משבעים מערות קבורה משפחתיות מהמאה ה-1 לספירה.

אין כאן מערה טבעית אחת, אלא בית קברות חצוב: שורות של פתחים בקיר הסלע, שמובילים לחדרי קבורה מלבניים. בקירות החדרים חצובים כוכים - מחילות צרות וארוכות שבהן הונחו המתים - ובחלק מהמערות יש גם מקמרים (ספסלי קבורה תחת קשת) ושקתות קבורה. לפי מנהג התקופה, כעבור זמן לוקטו העצמות והועברו לגלוסקמאות (ארונות עצמות מאבן). חלק מהמערות נוצלו שוב לקבורה בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית.

לשם המקום יש שורשים במסורת הנוצרית: לפי הברית החדשה, בכסף שקיבל יהודה איש קריות על הסגרת ישו נקנה שדה לקבורת זרים, ומכאן השם "שדה הדם". כבר במאה ה-4 לספירה הצביעו מחברים נוצרים על השדה באזור גיא בן הינום, והוא שימש לאורך מאות שנים לקבורת צליינים וזרים, עד תחילת המאה ה-19.

כמה ממצאים חשובים התגלו כאן:

• מערות חקל דמא (1989): בעבודות להרחבת כביש בתחתית המדרון נחשפו פתחים חצובים, והעבודות הופסקו. רשות העתיקות (גדעון אבני וצבי גרינהוט) חפרה שלוש מערות קבורה, ובכל אחת שניים-שלושה חדרים עם כוכים וחדר פנימי עם מקמרים. נמצאו בהן כ-40 גלוסקמאות, רבות מהן מעוטרות ונושאות כתובות בעברית וביוונית, וכן כלי חרס, כלי זכוכית ותכשיטים. לפי החופרים, שתיים מהמערות שייכו למשפחות שמוצאן מצפון סוריה, ואחת הכתובות מזכירה את "אריסטון מאפמיאה" - אולי האיש שהמשנה מספרת שהביא ביכורים מחוץ לארץ.
• "קבר התכריכים" (2000): מערה שנשדדה בידי שודדי עתיקות נחקרה בידי שמעון גיבסון, בועז זיסו וג'יימס טבור. היו בה יותר מעשרים גלוסקמאות, ובכוך אחד שנאטם בטיח לבן נמצאו שרידי שלד של אדם עטוף בתכריכי בד, עם שערות. בדיקת פחמן-14 תיארכה את הבד לסביבות תחילת הספירה, ובדיקות DNA העלו שהמת סבל משחפת ומצרעת. זו עדות הצרעת המתוארכת הקדומה ביותר שזוהה בה ה-DNA של החיידק.

בחלק העליון של השדה עומדים שרידיו של בית העצמות הצלבני ("שרניה"), מבנה של כ-23 על 17.5 מטרים, שהקשתות שלו עדיין עומדות. המבנה נבנה מעל מערות קבורה קדומות ושימש בתקופה הצלבנית לקבורה המונית של עולי רגל וחולים שמתו בירושלים. בסמוך שוכן מנזר אונופריוס היווני-אורתודוקסי, שנבנה ב-1892. גם בתוך המנזר ובחצרו יש מערות קבורה מורכבות ומעוטרות, וכנסיית המנזר עצמה שוכנת בתוך מערת קבורה. אחת המערות שבתחום המנזר, בעלת חזית מעוטרת בסגנון התקופה ההרודיאנית, זוהתה במאה ה-19 בידי חוקרים אחדים כקברו של הכהן הגדול חנן, אך זיהוי זה אינו ודאי.

איך מגיעים

חקל דמא נמצא בחלק התחתון והמזרחי של גיא בן הינום. הדרך הנוחה היא ברגל: מתחילים באזור הסינמטק ומלון הר ציון (דרך חברון), יורדים לערוץ גיא בן הינום והולכים לאורכו מזרחה, במורד הגיא. אחרי כקילומטר וחצי עד שני קילומטרים נראות על המדרון הדרומי (מימין, בכיוון ההליכה) שורות פתחי הקבורה ושרידי בית העצמות הצלבני, ומעליהם חומות מנזר אונופריוס. המערות בולטות מרחוק ואין צורך לחפש אותן. מכאן אפשר להמשיך צפונה-מזרחה לכיוון בריכת השילוח ועיר דוד, או לחזור באותה הדרך.

האתר אינו גן לאומי ואין בו קופה, שילוט מסודר או שירותים. מערות הקבורה פתוחות לצפייה מבחוץ, וחלקן חסומות בסורגים. מנזר אונופריוס הוא מנזר פעיל של נזירות, ושעות הביקור בו אינן קבועות. בעבר דווח שאפשר לצלצל בפעמון בשער ולבקש להיכנס, אבל אין לכך ודאות - כדאי לברר מראש ולהגיע בלבוש צנוע.

האזור גובל בכפר סילואן ובשכונת אבו תור והוא מבודד יחסית. מומלץ לבקר בשעות היום, רצוי בקבוצה או בסיור מודרך, ולבדוק מראש את המצב הביטחוני העדכני.

מה להכין לביקור

• נעלי הליכה עם סוליה טובה: השבילים במדרון עפריים, עם סלעים ומדרגות לא אחידות.
• פנס ראש או פנס יד, כדי להציץ לחדרי הקבורה החשוכים ולכוכים.
• מים, כובע והגנה מהשמש: בגיא יש מעט צל והוא חם בצהרי הקיץ.
• לבוש צנוע (כתפיים וברכיים מכוסות) למי שמתכוון לבקש להיכנס למנזר.
• זמן: כשעה-שעתיים לסיור ברגל בגיא בן הינום ובחקל דמא, יותר אם ממשיכים לעיר דוד.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף (בימים יבשים) ואביב. בקיץ עדיף לבוא בבוקר.
• מתאים למשפחות עם ילדים גדולים שמסוגלים ללכת בשביל תלול; אין צורך בציוד מערות מיוחד.
• טלפון טעון ומפה לא מקוונת, כי אין באתר שילוט מסודר.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר קבורה עתיק ורגיש. התנהגו בכבוד, אל תיכנסו למקומות שחסומים בסורגים, אל תזיזו עצמות ואל תחפרו. פגיעה בעתיקות ונטילת ממצאים אסורות על פי חוק.
• הקרקע לפני המערות לא אחידה ויש בה בורות ופתחים פתוחים, בעיקר סביב בית העצמות הצלבני. שימו לב לילדים.
• תקרות המערות וחזיתות הסלע בלויות, ויש בהן סדקים וגושים רופפים. אל תטפסו על הקירות ועל שרידי המבנה הצלבני.
• בחלק מהמערות יש פסולת, ובחלקן נמצאים לעתים בעלי חיים. היזהרו בכניסה לחללים חשוכים.
• המדרון תלול וחלקלק אחרי גשם.
• מנזר אונופריוס הוא מקום תפילה פעיל ורכוש פרטי. היכנסו רק ברשות, והקפידו על שקט ועל לבוש צנוע.
• האזור מבודד ונמצא בתפר בין שכונות. מומלץ לטייל באור יום, לא לבד, ולעדכן מישהו לגבי המסלול.