מערות הקבורה בכפר השילוח

על המערה

על המדרון הסלעי המזרחי של נחל קדרון, מול גבעת עיר דוד, נחצב בימי ממלכת יהודה בית הקברות החשוב ביותר של ירושלים בתקופת הבית הראשון. לא מדובר במערה טבעית אלא בשורה של קברים מלאכותיים שנחצבו בצוק הגיר, ככל הנראה עבור בכירי הממלכה ואנשי החצר. הקברים מתוארכים למאות ה-9 עד ה-7 לפנה"ס, ורובם כנראה למאות ה-8 וה-7 לפנה"ס, על פי סגנון החציבה והכתב העברי הקדום בכתובות שנמצאו במקום. כיום בנוי מעליהם ובתוכם חלק מהכפר סילואן (כפר השילוח) שבמזרח ירושלים.

הקברים היו מוכרים לחוקרים כבר במאה ה-19, אך הסקר השיטתי הראשון נערך רק בשנים 1968–1971 בידי הארכאולוג דוד אוסישקין, בסיוע גבריאל ברקאי, ובמסגרתו תועדו כ-50 קברים חצובים. הקברים רוקנו מתכולתם כבר בעת העתיקה, ולכן תיארוכם נשען בעיקר על האדריכלות ועל הכתובות. לאורך הדורות נפגעו קשות: נזירים בתקופה הביזנטית התגוררו בהם והרחיבו את פתחיהם, חלקם נפגעו מחציבת אבן, ובעת החדשה הפכו רבים מהם לבורות מים, למחסנים ולחלק מבתי מגורים.

לפי אוסישקין, אדריכלות הקברים ואופן הקבורה בהם שונים מכל מה שמוכר מאותה תקופה בארץ: פתחים הקבועים גבוה בדופן הצוק, תקרות גמלוניות (בצורת גג משופע) או ישרות עם כרכוב, משכבים שקועים בצורת שוקת עם מראשות, קברים הבולטים מעל פני הקרקע וכתובות חקוקות בחזית. אוסישקין מבחין בשלושה סוגים עיקריים:

• קברים בעלי תקרה גמלונית - שבעה קברים בסיתות עדין במיוחד, שנועדו לקבורת אדם אחד או שניים בלבד.
• קברים בעלי תקרה ישרה - בעלי חדר אחד עד שלושה, מרווחים ומסותתים היטב.
• קברים מונוליתיים - שלושה קברים שנחצבו מן הצוק כמבנים עצמאיים העומדים מעל חדר הקבורה. עליהם נמצאו כתובות עבריות, הכתובות הקדומות היחידות שהשתמרו בנקרופוליס.

קבר בת פרעה הוא המפורסם והשלם שבקברים: קובייה מונוליתית שנחצבה בסלע, במידות של כ-5.5 על 6 מטרים ובגובה של קצת פחות מ-4 מטרים, ובראשה כרכוב בסגנון מצרי. במקור התנשא מעליה גג בצורת פירמידה, שנחצב מאוחר יותר לאבני בנייה. בפנים יש מבואה וחדר קבורה בעל תקרה גמלונית ואצטבה אחת להנחת המת. מעל הפתח הייתה כתובת, אך היא נהרסה כשהפתח הורחב, ונותרו ממנה שתי אותיות בלבד. השם "קבר בת פרעה" הוא שם מודרני: החוקר הצרפתי פליסיאן דה סוסי קשר במאה ה-19 את המבנה לאשתו המצרית של שלמה המלך, אך התיארוך המאוחר יותר שולל את הקשר הזה.

קבר "...יהו אשר על הבית" (קבר הממונה על הבית) שילב בחזיתו כתובת קבורה עברית, שגילה החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גאנו בשנות ה-70 של המאה ה-19. הכתובת הועברה למוזיאון הבריטי בלונדון ופוענחה רק בשנות ה-50 של המאה ה-20 בידי נחמן אביגד. נכתב בה שאין בקבר כסף וזהב אלא רק עצמות בעליו ועצמות אמתו, ונוסחה בה קללה על מי שיפתח אותו. תחילת שם בעל הקבר נשברה, ויש חוקרים שהציעו לזהותו עם שבנא, אשר על הבית בימי חזקיהו, שהנביא ישעיהו (פרק כ"ב) מוכיח אותו על שחצב לעצמו קבר במרום - הצעה מעניינת שאביגד עצמו הגדיר השערה בלבד. הקבר, בן שני חדרים, משולב כיום בבית מגורים בכפר. קבר מונוליתי שלישי, שעליו שרדו רק מילים בודדות מכתובת, נמצא מתחת לחצר של בית ושימש כבור מים.

החוקרים רואים בדמיון לאדריכלות של ערי פיניקיה עדות להשפעה הפיניקית על ממלכות ישראל ויהודה. סמוך למקום, מצפון לנקרופוליס בנחל קדרון, עומדות מצבות נחל קדרון המאוחרות יותר מימי הבית השני (יד אבשלום, קבר בני חזיר וקבר זכריה), ומעבר לנחל נמצאים עיר דוד ונקבת השילוח.

איך מגיעים

חשוב לדעת מראש: אין כאן אתר מוסדר. הקברים פזורים בתוך שכונת מגורים צפופה בכפר סילואן שבמזרח ירושלים, רבים מהם נמצאים בתוך בתים פרטיים, חצרות ומחסנים, ואין במקום שילוט, שבילים מסומנים, שעות פתיחה או כרטיסי כניסה. הכניסה לקברים שבתוך בתים ולשטחים פרטיים אסורה, וגם קבר "אשר על הבית" אינו פתוח לציבור.

הדרך הנוחה והבטוחה ביותר להתרשם מהנקרופוליס היא לצפות בו מנגד, מגבעת עיר דוד שמעבר לנחל (גן לאומי בתשלום; את שעות הפתיחה והתעריפים יש לבדוק באתר הרשמי לפני ההגעה). משם נראית היטב שורת פתחי הקברים החצובים בצוק שמתחת לבתי הכפר. את קבר בת פרעה רואים גם מערוץ נחל קדרון שמתחתיו, באזור שבין מצבות נחל קדרון לעיר דוד.

סילואן היא שכונה רגישה שבה מתרחשים מעת לעת עימותים וחיכוכים, והחוקרים שסקרו את המקום תיארו לאורך השנים גם יחס עוין כלפי זרים. לכן מומלץ לא להסתובב בסמטאות הכפר באופן עצמאי כדי לחפש את הקברים, אלא להסתפק בצפייה מנקודות התצפית, או להצטרף לסיור מודרך מאורגן עם מדריך המכיר את האזור. לפני היציאה כדאי להתעדכן במצב הביטחוני.

מה להכין לביקור

• משקפת או מצלמה עם זום - רוב הקברים נראים היטב רק ממרחק, מעבר לנחל.
• כרטיס כניסה לעיר דוד אם בוחרים לצפות משם, ובדיקה מוקדמת של שעות הפתיחה באתר הרשמי.
• תיאום מראש של סיור מודרך אם רוצים להתקרב לקברים עצמם.
• נעלי הליכה נוחות ויציבות - הדרך בנחל קדרון ובמדרונות כוללת עליות, מדרגות וסלע חלקלק.
• מים, כובע והגנה מהשמש - המדרון חשוף ובקיץ חם מאוד.
• לבוש צנוע ומכבד, שכן מדובר בשכונת מגורים ובסביבת אתרי קבורה וקודש.
• זמן: תצפית קצרה אורכת כ-15–30 דקות, ואפשר לשלב אותה בביקור בעיר דוד ובמצבות נחל קדרון.
• עונה מומלצת: אביב וסתיו, בשעות הבוקר.

אזהרות ובטיחות

• אזור רגיש: הימנעו מכניסה עצמאית לסמטאות הכפר, במיוחד בשעות החשיכה ובתקופות של מתיחות, והתעדכנו במצב הביטחוני לפני הביקור.
• אין להיכנס לבתים, לחצרות או למחסנים פרטיים, גם אם יש בהם קבר עתיק.
• הקברים נמצאים בצוק ובמדרון תלול, ופתחיהם קבועים לעיתים גבוה בדופן הסלע - קיימת סכנת נפילה, ואין לטפס אליהם.
• האתר מוזנח: באזור יש פסולת ולעיתים ביוב, שברי זכוכית וחפצים חדים. הקפידו על הנעלה סגורה ועל היגיינה.
• זהו אתר עתיקות: אסור לחפור, לגרד, לרסס או לפגוע בסלע ובשרידי הכתובות, ואסור להוציא דבר מהמקום.
• שמרו על כבוד המקום - מדובר בקברים, וחלקם צמודים לבתי תושבים.