מערות חלילים

על המערה

מערות חלילים הן מערכת של מערות המסה טבעיות (מערות קרסטיות) הפזורות על שתי גדות נחל חלילים, נחל אכזב קצר שאורכו כקילומטר וחצי. הנחל מתחיל בשוליה הצפוניים של מבשרת ציון ויורד מזרחה אל נחל שורק בעמק הארזים. ככל שמתקרבים לשפך גדות הנחל נעשות תלולות ומצוקיות, ובמצוקים האלה, סמוך לשפך, התפתחו המערות.

המערות נוצרו בסלע גיר קשה של תצורת כסלון, בתהליך המסה איטי שבו מי גשמים שחלחלו לסלע המיסו אותו לאורך זמן רב מאוד. הנוף סביבן הוא נוף קרסטי מובהק, האופייני לאזור ירושלים: טרשים וגושי סלע מחורצים ומחוררים, וחללים שנוצרו בידי המים.

המערה המרכזית נמצאת במצוק הגדה הדרומית. זו מערה אופקית מוארכת, שאורכה כ-40 מטר וגובהה כמטר וחצי בלבד. מבנה המערה מסגיר את אופן היווצרותה: בתחילה היו כאן שורה של חללים נפרדים, שהלכו והתרחבו בתהליך ההמסה עד שרוב המחיצות שביניהם נעלמו ונוצר חלל ארוך אחד שאליו מחוברים חללים קטנים יותר. מה שנשאר מהמחיצות הם עמודוני סלע זקופים ומחוררים, שתומכים בתקרה ונראים כמו חלילים. בגדה הצפונית של הנחל יש מערכת נוספת של מערות המסה. לפי אתר "טבע ונופים בישראל", בפתחי המערות ניתן לראות גומות (ספלולים) שנחצבו בסלע בידי אדם בתקופה הפרהיסטורית.

סיפור השם מעניין לא פחות מהמערות עצמן. במפות שלפני 1948 נקרא הנחל בערבית ואדי א-זנאניר, כלומר "ואדי החגורות" או "האבנטים", כנראה בגלל המערות המוארכות שחוצות את המצוק כמו חגורה. בינואר 1955 שינתה ועדת השמות הממשלתית את השם לנחל חלילים. לפי זאב וילנאי, שהיה חבר בוועדה, מקור השם בבלבול בין "זנאניר" לבין "זמאמיר", שפירושו בערבית חלילים. עם השנים השם החדש התקבע, גם משום שהחללים והעמודונים באמת מזכירים חליל. סביב השם נרקמה גם אגדה מקומית על רועה צעיר שחלילו אבד, והרוח שנשבה בחללי המערה ניגנה במקומו והשיבה אליו את העדר.

המערות נמצאות בתחום שמורת נחל חלילים, שהוכרזה בשנת 2022 על שטח של כ-224 דונם. לאורך הנחל ניתן לראות טרסות חקלאיות וסכרים בנויים מאבן, שרידי חקלאות עתיקה מימי הבית השני, וכן גתות ובורות מים. בראש הנחל שוכנת חורבת המוצה, שבה נמצאו מקוואות מתקופת הבית השני, גתות ובורות מים, ובמורד, סמוך למפגש עם נחל שורק, נמצאים עינות תלם. בחורף ובאביב העמק מתכסה בפריחה של רקפות, כלניות וסחלבים, ולעתים אפשר לפגוש בו צבאים.

איך מגיעים

נקודת המוצא המקובלת היא מבשרת ציון: שביל מסומן בירוק (מספר 9306) יורד מאזור כיכר חלילים ורחוב השלום אל אפיק הנחל. השביל עובר סמוך למערות שבגדה הדרומית וממשיך במורד הנחל עד הכביש העולה ממוצא למבשרת ציון. מי שרוצה להאריך יכול להמשיך עד עינות תלם - כ-2.5 ק"מ בסך הכול, הליכה של כשעתיים עד שלוש. המסלול נחשב קל ומתאים למשפחות.

הכניסה לשמורה חופשית ופתוחה כל השנה, ואין בה קופה או שירותים. לפני היציאה כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים או באתרי הטיולים אם חלו שינויים בשבילים, בעיקר בגלל עבודות בנייה ופיתוח בשולי מבשרת ציון.

מה להכין לביקור

• מים בכמות מספקת - אין במקום מקור מים לשתייה, ואין לסמוך על מי המעיינות במורד הנחל.
• פנס ראש, כדי להציץ אל החללים הקטנים והחשוכים שבירכתי המערה.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה: הירידה לנחל עוברת על סלע ואבנים, ורצפת המערה אינה אחידה.
• כובע וקרם הגנה - רוב המסלול חשוף לשמש.
• העונות הנוחות ביותר הן הסתיו, החורף והאביב; בקיץ עדיף לצאת בשעות הבוקר המוקדמות.
• הקצו כשעה-שעתיים לביקור במערות בלבד, וכשעתיים-שלוש אם ממשיכים לעינות תלם.
• המקום מתאים לילדים, אך בתוך המערה התקרה נמוכה (כמטר וחצי) וצריך להתכופף.
• שקית לאיסוף אשפה - המקום סובל מפסולת שמשאירים מבקרים.

אזהרות ובטיחות

• המערות נמצאות במצוק: היזהרו בגישה לפתחים ובמדרגות הסלע, והשגיחו על ילדים בקרבת שולי המצוק.
• הסלע הקרסטי חד ומחורר, וחלק מהחללים צרים ונמוכים - שימו לב לראש ולידיים.
• מערכת המערות בגדה הצפונית פחות נוחה ובטוחה לכניסה; עדיף להסתפק במערה הדרומית שליד השביל.
• לאורך הנחל ובחורבות שבסביבה יש בורות מים חצובים - לכו בזהירות ואל תתקרבו לפתחים פתוחים.
• בעמק חיה אוכלוסייה של עטלפים; אין להפריע להם, להאיר עליהם או לגעת בהם.
• זו שמורת טבע: אסור להבעיר אש, לקטוף פרחים, לחרוט על הסלע או לשבור את עמודוני הסלע.
• אין לטפס על שרידי העתיקות שלאורך המסלול, בשל סכנת קריסה.