מערות כנסיית הקבר: מערת מציאת הצלב וקבר יוסף מארימתיאה

על המערה

מתחת לרצפת כנסיית הקבר ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים מסתתרים שני חללים חצובים בסלע, שונים מאוד זה מזה: מערת מציאת הצלב, היורדת עמוק אל מתחת לחלקה המזרחי של הכנסייה, ומערת קבורה יהודית מימי הבית השני, המכונה "קבר יוסף מארימתיאה", בירכתיים המערביים של הכנסייה. שניהם מקומות קדושים לנוצרים, ובשניהם כדאי להפריד בין המסורת הדתית לבין מה שהמחקר הארכאולוגי יודע לומר.

הרקע: מחצבה עתיקה מחוץ לחומה. לפי הממצאים הארכאולוגיים, השטח שעליו עומדת הכנסייה היה בעבר מחצבת אבן, שפעלה כבר בימי בית ראשון. בחפירות שנערכו בכנסייה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 נמצאו סימני חציבה כמעט בכל מקום שבו נחשף הסלע. בתקופה מאוחרת יותר נחצבו בקירות המחצבה הנטושה קברים, ובימי ישו השטח היה מחוץ לחומת העיר. רק מאוחר יותר הוכלל בתחום העיר, ובימי הקיסר אדריאנוס, במאה ה-2 לספירה, נבנה כאן מקדש רומי. על חורבותיו הקים הקיסר קונסטנטינוס, בשנים 326–335 לספירה, את הכנסייה הראשונה.

מערת מציאת הצלב – המסורת. לפי המסורת הנוצרית, הלנה, אמו של קונסטנטינוס, שביקרה בירושלים ב-326, מצאה כאן את שלושת הצלבים – של ישו ושל שני הגנבים שנצלבו איתו – וזיהתה את "הצלב האמיתי". כדאי לדעת שאוסביוס מקיסריה, בן התקופה שתיאר בהרחבה את חשיפת הקבר ובניית הכנסייה, אינו מזכיר כלל את מציאת הצלב. קירילוס, בישוף ירושלים באמצע המאה ה-4, מציין רק שהצלב נמצא בימי קונסטנטינוס, והסיפור המלא על הלנה מופיע לראשונה בכתבים מסוף המאה ה-4 ותחילת המאה ה-5. הזיהוי של המערה הזאת דווקא כמקום המציאה מאוחר עוד יותר: אין עדות לו לפני המאה ה-11, והוא התקבע בתקופה הצלבנית.

מערת מציאת הצלב – הארכאולוגיה. המערה היא חלק מהמחצבה העתיקה, שהוסב בהמשך לבור מים, ובתקופה הצלבנית שימש החלל בור מים גדול. מועד ההסבה לבור שנוי במחלוקת: לפי חפירותיו של הארכאולוג הפרנציסקני וירג'יליו קורבו, הבור שייך לעבודות השיקום של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס מונומאכוס במאה ה-11, ויש מקורות שמייחסים לחלל שימוש כבור מים כבר בתקופה הביזנטית. המערה נחפרה ב-1965 במסגרת המחקר הארכאולוגי של הכנסייה.

מה רואים בדרך למטה. מהמעבר המקיף את חלקה המזרחי של הכנסייה יורדים 29 מדרגות אבן אל קפלת הלנה הקדושה, קפלה תת-קרקעית שבידי הכנסייה הארמנית. על קירות גרם המדרגות חרוטים צלבים רבים, שחרטו עולי רגל בימי הביניים. מקפלת הלנה ממשיכים 22 מדרגות נוספות אל מערת מציאת הצלב, הנמוכה ביותר בכנסייה. כאן קירות הסלע החצובים והלא-אחידים חשופים ברובם, והתחושה היא של מערה של ממש. המערה בחזקת הכנסייה הקתולית (המסדר הפרנציסקני). לוח על הרצפה מציין את המקום שבו נמצאו לפי המסורת הצלבים, ולידו מזבח ופסל ברונזה של הלנה אוחזת בצלב. הכתובת מתחת לפסל מזכירה את הארכידוכס פרדיננד מקסימיליאן מאוסטריה, לימים קיסר מקסיקו, ואת השנה 1857. מצפון לקפלת הלנה נמצאת קפלת ורטן הקדוש של הארמנים, שנוצרה בעקבות חפירות 1970–1971. בחפירות אלה נחשפו חלקים מהמחצבה ושרידי קירות מהמאות ה-2 וה-4 לספירה, ועל אחת האבנים נמצא ציור של ספינה רומית ומתחתיו כתובת לטינית שפירושה "אדוננו, הלכנו". הכניסה לקפלה זו אפשרית רק לפי בקשה.

קבר יוסף מארימתיאה – המסורת. לפי הבשורות, יוסף מארימתיאה (יוסף הרמתי) קבר את ישו בקבר שהיה שלו, בסיוע ניקודמוס. מסורת מקומית רואה במערת הקבורה שמאחורי האדיקולה (המבנה שמעל קבר ישו) את קבריהם של יוסף ושל ניקודמוס. במערה אין כתובות או סימנים שמזהים את הנקברים, והזיהוי הוא מסורת בלבד. הארכאולוג שמעון גיבסון אף העלה השערה אחרת: שהייתה זו מערת הקבורה של משפחת ישו.

קבר יוסף מארימתיאה – הארכאולוגיה. המערה נמצאת בקפלה הסורית, השוכנת באפסיס המערבי של הרוטונדה – החלל העגול שבמרכזו האדיקולה, שתוכנן עוד בכנסייה של קונסטנטינוס. זוהי מערת קבורה יהודית אופיינית לימי הבית השני: חדר מרכזי שממנו נחצבו בסלע כוכים, כלומר מחילות קבורה צרות ועמוקות, כשני מטרים אורכן, שבהן הונחו המתים. לפי התיאורים היו במערה במקור חמישה או שישה כוכים, ושניים מהם נראים כיום. החשיבות המחקרית של הקבר היא עצם קיומו: יהודים קברו את מתיהם מחוץ לעיר, ולכן הקבר מעיד שבזמן שנחצב היה המקום מחוץ לחומות. החוקרים חלוקים בתיארוך המדויק: יש המתארכים את קברי המקום למאה ה-1 לפנה"ס ולמאה ה-1 לספירה, ויש המקדימים אותם לתקופה ההלניסטית. הקפלה עצמה נתונה במחלוקת בעלות בין הכנסייה הסורית-אורתודוקסית לכנסייה הארמנית, ולכן לא שופצה מאז השרפה הגדולה של 1808. היא נראית מוזנחת, וסימני הפיח עדיין ניכרים בה. הסורים מקיימים בה תפילה בימי ראשון ובחגים.

איך מגיעים

כנסיית הקבר נמצאת ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, והגישה אליה ברגל בלבד. הדרך הנוחה היא להיכנס בשער יפו או בשער החדש ולהמשיך בסמטאות הרובע הנוצרי אל רחבת הכנסייה. אפשר גם להגיע לאורך הוויה דולורוזה, שתחנותיה האחרונות נמצאות בתוך הכנסייה. מי שמגיע ברכב יחנה בחניון בתשלום מחוץ לחומות וימשיך ברגל, ונוח גם להגיע בתחבורה ציבורית אל אחד משערי העיר העתיקה.

האתר אינו גן לאומי. זו כנסייה פעילה, והכניסה אליה חופשית ללא תשלום (אפשר לתרום). הכנסייה פתוחה מדי יום משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב, אך השעות משתנות לפי עונה ולפי לוח הטקסים, ולעיתים היא נסגרת מוקדם מהמתוכנן – כדאי לבדוק סמוך לביקור. אל מערת מציאת הצלב מגיעים מהמעבר שבחלקה המזרחי של הכנסייה: יורדים במדרגות אל קפלת הלנה, וממנה ממשיכים במדרגות אל המערה. אל קבר יוסף מארימתיאה מגיעים מהרוטונדה: הקפלה הסורית נמצאת מאחורי האדיקולה, בצידה המערבי, ופתח הקבר הנמוך נמצא בקצה הקפלה. בזמן טקסים ותפילות ייתכן שהגישה לחלק מהקפלות תוגבל.

מה להכין לביקור

• לבוש צנוע: כתפיים וברכיים מכוסות, לגברים ולנשים, בלי מכנסיים קצרים וגופיות.
• נעליים סגורות עם סוליה טובה: המדרגות אל מערת מציאת הצלב תלולות ושחוקות.
• פנס קטן או פנס טלפון: הקבר בקפלה הסורית חשוך כמעט לגמרי, ובלי תאורה קשה לראות את הכוכים.
• זמן: לביקור בשתי המערות לבדן מספיקה כשעה, ולביקור בכנסייה כולה כדאי להקצות שעתיים עד שלוש.
• שעה מוקדמת: בבוקר הכנסייה פחות צפופה, ואפשר לרדת למערה בנחת.
• בדיקה מראש של לוח החגים: בחגים הנוצריים, ובמיוחד בתקופת חג הפסחא, הכנסייה עמוסה מאוד והגישה מוגבלת.
• מתאים לילדים שמסוגלים לרדת ולעלות מדרגות רבות ולשמור על שקט. אין גישה לעגלות ולכיסאות גלגלים אל המערות התחתונות.
• כבוד לסטטוס קוו: כל קפלה שייכת לעדה אחרת, וכדאי לשאול את אנשי הכנסייה לפני צילום בזמן תפילה.

אזהרות ובטיחות

• המדרגות היורדות אל קפלת הלנה ואל מערת מציאת הצלב תלולות, שחוקות וחלקלקות. רדו לאט ובהחזקה במעקה.
• פתח קבר יוסף מארימתיאה נמוך וצר: שימו לב לראש בכניסה, ואל תזחלו אל תוך הכוכים.
• אין לגעת, לחרוט או לפגוע בקירות הסלע, בחרותות העתיקות ובשרידים הארכאולוגיים.
• בכנסייה דולקים נרות ומנורות שמן: היזהרו עם בגדים, שיער ותיקים ליד להבות, והדליקו נרות רק במקומות המיועדים לכך.
• זהו מקום פולחן פעיל: שמרו על שקט, אל תפריעו לטקסים, וצייתו להוראות אנשי הכנסייה.
• בחגים ובשעות העומס יש צפיפות רבה, במיוחד במדרגות הצרות: היזהרו מדחיפות ושמרו על ילדים צמודים.
• שימו לב לחפצים אישיים בסמטאות העמוסות של העיר העתיקה, ובדקו את המצב הביטחוני העדכני לפני היציאה.