מערות כתף הינום

על המערה

כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי קטן אך חשוב במיוחד בירושלים, מדרום-מערב לעיר העתיקה. הוא שוכן על המדרון שמעל גיא בן הינום, למרגלות הכנסייה הסקוטית (כנסיית אנדראס הקדוש) ובצמוד למרכז מורשת בגין. את השם נתן לאתר הארכאולוג גבריאל ברקאי, שחפר בו, בהשראת הביטויים המקראיים "כתף היבוסי" ו"גיא בן הינום". האתר נמצא בנקודה חשובה על הדרך הקדומה מירושלים לבית לחם, במקום שבו נפגשים עמק רפאים וגיא בן הינום.

אין זו מערה טבעית, אלא מערכת של מערות קבורה חצובות בסלע מימי הבית הראשון, מהמאה ה-7 ומתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. המערות נחצבו בסלע הגיר, ככל הנראה תוך ניצול חללים טבעיים, והן חלק מ"עיר המתים" שהקיפה את ירושלים בימי מלכי יהודה. באתר נחשפה קבוצה של מערות קבורה. בחלקן יש חדר אחד בלבד, ואחרות מורכבות יותר: חדר מבוא מרכזי שממנו נכנסים לחדרי קבורה קטנים.

לאורך קירות חדרי הקבורה נחצבו דרגשי קבורה שעליהם הונחו המתים. בחלק מהדרגשים נחצבו גם משכבי ראש, כלומר שקעים שנועדו לתמוך בראש הנפטר. אחרי שהגוף התפרק, העבירו את העצמות ואת מנחות הקבורה אל מאספה, בור ליקוט שנחצב מתחת לדרגש. כך שימשה כל מערה משפחה אחת לאורך דורות. תקרות רוב המערות קרסו במהלך השנים, והמערות נשדדו כבר בעת העתיקה. לכן מה שרואים היום הוא בעיקר חדרים פתוחים לשמיים, דרגשים ובורות חצובים.

החפירות הגדולות באתר נערכו בסוף שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, בניהולו של ברקאי. בשנת 1979 התגלתה באחת המערות (מערה 24 לפי השילוט באתר) מאספה שלא נשדדה, כי חלק מתקרתה קרס לתוכה והסתיר את תכולתה. נמצאו בה יותר מאלף פריטים: מאות כלי חרס, תכשיטי כסף וזהב, כלי זכוכית נדירים, חפצי עצם ושנהב, ראשי חצים ומטבע כסף קדום מהאי קוס. לפי השילוט באתר, באחד מחדרי המערה הזו נחצבו שלושה דרגשים, ובאחד מהם יש שורה של שישה משכבי ראש.

הממצא המפורסם ביותר הוא שתי לוחיות כסף זעירות שהיו מגולגלות כמו מגילות ושימשו ככל הנראה כקמעות. מידותיהן כ-27 על 97 מ"מ וכ-11 על 39 מ"מ, ועליהן חרוטים בכתב עברי קדום נוסחים של ברכת כהנים (במדבר ו', כד-כו). פתיחת הלוחיות בלי לפורר אותן נמשכה כשלוש שנים. הן מתוארכות לסוף ימי הבית הראשון, בסביבות שנת 600 לפנה"ס, ונחשבות לעדות הכתובה הקדומה ביותר שנמצאה לפסוקים מן התנ"ך. הן קדומות במאות שנים ממגילות מדבר יהודה. הלוחיות שמורות היום במוזיאון ישראל ומוצגות בו.

הממצאים מלמדים שהמערה שימשה לקבורה בסוף ימי הבית הראשון, וגם אחרי חורבן ירושלים בשנת 586 לפנה"ס. בעת החדשה נפגע האתר: בתקופה העות'מאנית נסללה דרך מעל חלק מהקברים, בתקופת המנדט נבנתה מעליהם הכנסייה הסקוטית, ובשנות ה-2000 נבנה לידם מרכז מורשת בגין. כיום המערות מוצגות כגן ארכאולוגי קטן. יש בו שילוט בעברית ובאנגלית עם תוכניות של המערות והסבר על הממצאים.

איך מגיעים

האתר נמצא בלב ירושלים, בין הכנסייה הסקוטית למרכז מורשת בגין, לא רחוק ממתחם התחנה הראשונה, מגן הפעמון ומשכונת ימין משה. השביל לגן הארכאולוגי יוצא מהצד הדרומי של רחוב ש"א נכון. באתר עצמו יש מדרגות ושביל סלול ונוח שעובר לאורך שורת המערות. בעבר הגיעו לאתר דרך מרכז מורשת בגין, אבל מאז שנפתח הגן הארכאולוגי יש לו כניסה נפרדת.

הכניסה לאתר חופשית, והוא אינו גן לאומי בתשלום. אפשר להגיע ברגל מהעיר העתיקה (דרך שער יפו או הר ציון) או מהמושבה הגרמנית. באזור יש תחבורה ציבורית וחניונים, למשל החניון שליד גן הפעמון. לפני היציאה כדאי לבדוק אם השתנה משהו בגישה או אם יש עבודות באזור.

חשוב לדעת שזה אתר עירוני קטן. אין בו מערות שנכנסים לעומקן: מתבוננים מהשביל על החדרים, הדרגשים והמאספות החצובים. הביקור עצמו קצר, ולכן כדאי לשלב אותו בסיור רחב יותר באזור, למשל בגיא בן הינום, בהר ציון או במוזיאון ישראל, שבו מוצגות לוחיות הכסף.

מה להכין לביקור

• זמן: כחצי שעה מספיקה לאתר עצמו. כדאי לקרוא את השלטים, שמסבירים היטב את מבנה המערות ואת סיפור הגילוי.
• נעליים: מספיקות נעלי הליכה רגילות. השביל סלול, אבל מסביבו יש סלע חשוף ולא אחיד.
• מים וכובע: האתר חשוף לשמש וכמעט אין בו צל, לכן ביום קיץ חם כדאי להצטייד בהם.
• פנס: לא חובה, אבל פנס קטן יעזור להציץ לחללים ולבורות המוצלים.
• ילדים: האתר מתאים למשפחות. כדאי לספר לילדים מראש על לוחיות ברכת כהנים, כדי שהביקור יעניין אותם יותר.
• עונה: אפשר לבקר בכל ימות השנה. אחרי גשם נוטים להיווצר שלוליות בחדרים החצובים.
• השלמה מומלצת: ביקור באגף הארכאולוגיה של מוזיאון ישראל, שבו מוצגות הלוחיות עצמן.

אזהרות ובטיחות

• בורות והפרשי גובה: המאספות והחדרים החצובים הם בורות פתוחים בסלע, עם הפרשי גובה חדים. השגיחו על ילדים ואל תעברו את המעקות והשרשראות.
• סלע חלקלק: סלע הגיר החשוף חלקלק במיוחד כשהוא רטוב. הישארו על השביל.
• אתר עתיקות: אסור לטפס על הדרגשים, לרדת אל המערות, לחפור או לאסוף חרסים וחפצים. זהו אתר ארכאולוגי מוגן.
• כבוד למקום: אלה קברים עתיקים, והכנסייה הסמוכה פעילה. שמרו על שקט ועל ניקיון.
• תנועה: האתר צמוד לכבישים עירוניים סואנים. היזהרו כשאתם חוצים כבישים בדרך אליו.