מערות שדה הרועים

על המערה

בשוליה הצפוניים-מזרחיים של העיירה בית סאחור, כשני קילומטרים ממזרח לכנסיית המולד בבית לחם, נמצאים שני אתרים שהמסורת הנוצרית מזהה כ"שדה הרועים": המקום שבו, לפי הבשורה על-פי לוקס, נגלה המלאך לרועים ששמרו על עדריהם בלילה ובישר להם על הולדת ישו. בשני האתרים, הקתולי והיווני-אורתודוקסי, המערות הן לב העניין: מערות טבעיות בסלע הגיר של מדרון ההר, שבהן חסו בני אדם כבר בעת העתיקה, ושהפכו עם השנים לכנסיות ולקפלות תת-קרקעיות.

האתר הקתולי (ח'רבת סיאר אל-ע'נם) – השם הערבי פירושו "חורבת דיר הצאן". האתר שייך למשמורת ארץ הקודש של המסדר הפרנציסקני. חפירות ראשונות נערכו בו באמצע המאה ה-19, ובשנים 1951–1952 חפר בו באופן שיטתי הארכאולוג הפרנציסקני וירג'יליו קורבו. בחפירות התברר שמערות הגיר הטבעיות שבמקום שימשו למגורים כבר בתקופה ההרודיאנית והרומית: נמצאו בהן כלי חרס מימי הורדוס ומטבעות מתקופת הנציבים הרומיים הראשונים ומימי המרד הגדול, ובסביבתן נחשפו בתי בד. מעל השרידים הקדומים הוקם בסביבות שנת 400 לספירה מנזר ביזנטי, שהורחב ונבנה מחדש בחלקו במאה ה-6. היה זה מנזר בעל אופי חקלאי, עם גתות, בתי בד, בורות מים, מחסנים ומערות ששימשו את הנזירים לעבודה ולמגורים. שרידי המנזר והכנסייה שלו חשופים היום בגן הארכאולוגי שבאתר, ובשנת 2026 נפתחה בו עונת חפירות חדשה.

הפרנציסקנים ניקו כמה מן המערות והפכו אותן לקפלות קטנות, שבהן נערכות תפילות לקבוצות עולי רגל. הבולטת שבהן היא מערה רחבה ונמוכה מאחורי הכנסייה המודרנית: תקרת סלע טבעית אחת גדולה, ספסלים ומזבח פשוט. כדאי לדעת שלפי המשמורת עצמה לא נמצאו במערה זו סימנים לפולחן קדום, והיא שימשה בעבר למגורים ולעבודה. במערות נוספות נראים שקעים וגומחות בסלע, ובחלקן הוצבו פסלי מולד. ליד המערות עומדת כנסיית שדה הרועים, שתכנן האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי ונבנתה ב-1953; צורתה מזכירה אוהל של רועים נוודים, וכיפתה עשויה בטון וזכוכית.

האתר היווני-אורתודוקסי (כניסת א-רועאת) – כ-700 מטר דרומה, במנזר הרועים של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית. כבר אוסביוס, במאה ה-4, זיהה את מקום ההתגלות לרועים ב"מגדל עדר" שליד בית לחם, ועולי רגל מן המאות הבאות מזכירים במקום כנסייה ומנזר. לב האתר הוא מערה טבעית שהוסבה לכנסייה תת-קרקעית, ויורדים אליה במדרגות. לפי מסורת הכנסייה היוונית, את הכנסייה במערה ייסדה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, במאה ה-4, והיא מוקדשת לכינוס אם האלוהים. בחפירות שנערכו במקום ב-1972–1973 בניהולו של הארכאולוג וסיליוס צפריס נחשפו בה רצפות פסיפס צבעוניות מן המאה ה-4, ובסביבתה שרידים של כנסיות ומבני מנזר מן המאות ה-5 עד ה-7. שרידים אלה מוצגים היום תחת סככות, ליד הכנסייה החדשה של המנזר שנבנתה בשנים 1971–1989. במנזר מוצגות גם עצמות שלפי מסורת המקום הן של נזירים שנהרגו בפלישה הפרסית בשנת 614.

שני האתרים אינם מערות טבע "פראיות" אלא מקומות פולחן פעילים, מוארים ומטופחים. עם זאת, הם דוגמה יפה לאופן שבו מערות הגיר שבשולי המדבר, ממזרח לבית לחם, שימשו לאורך דורות מחסה לרועים ולעדריהם, ואחר כך מקדשים ומנזרים.

איך מגיעים

האתרים נמצאים בתוך העיירה הפלסטינית בית סאחור, הסמוכה לבית לחם ממזרח. האתר הקתולי שוכן על רכס בצפון-מזרח העיירה, והאתר האורתודוקסי נמצא כ-700 מטר דרומה ממנו. האזור נמצא בשטח A, שבו השליטה האזרחית והביטחונית בידי הרשות הפלסטינית. מאז אוקטובר 2000 אסורה כניסת אזרחים ישראלים לשטחי A ביהודה ושומרון לפי צו של אלוף פיקוד המרכז, ובכניסות לשטחים אלה מוצבים שלטים אדומים המזהירים מכך. משמעות הדבר היא שאזרחים ישראלים אינם רשאים להגיע לאתרים. תיירים ועולי רגל מחו"ל מגיעים אליהם בדרך כלל בסיורים מאורגנים, דרך המעברים שבין ירושלים לבית לחם, ולרוב משלבים את הביקור עם כנסיית המולד.

האתרים אינם גן לאומי או שמורת טבע, אלא שטחים של הכנסייה הקתולית ושל הכנסייה היוונית-אורתודוקסית. הם פתוחים למבקרים בשעות היום, לעיתים עם הפסקה בצהריים ובימי ראשון, ובזמן תפילות ומיסות הביקור במערות מוגבל. השעות משתנות, ולכן מי שרשאי להגיע צריך לבדוק אותן מול משמורת ארץ הקודש ומול המנזר לפני היציאה, וכן לבדוק את המצב הביטחוני העדכני ואת ההנחיות הרשמיות לגבי כניסה לאזור.

מה להכין לביקור

• לבדוק מראש אם מותר לכם להיכנס לבית סאחור (שטח A): לאזרחים ישראלים הכניסה אסורה על פי צו צבאי.
• תיירים: דרכון בתוקף, ועדיף להגיע בסיור מאורגן או עם מדריך מקומי מורשה.
• לבוש צנוע שמכסה כתפיים וברכיים, כמקובל בכנסיות ובמנזרים.
• אין צורך בציוד מערות: המערות מוארות, והגישה אליהן בשבילים ובמדרגות.
• נעליים נוחות עם סוליה טובה להליכה בגן הארכאולוגי ובשבילי האבן.
• כובע ומים בקיץ: חלק מהביקור נערך בחוץ, בין שרידי המנזרים.
• זמן: כשעה לכל אחד מהאתרים, ויותר אם מבקרים בשניהם.
• עונה: בתקופת חג המולד האתרים עמוסים מאוד בקבוצות; בשאר השנה הביקור שקט יותר.
• מתאים לכל הגילים, אך יש לשמור על שקט כי אלה מקומות תפילה פעילים.

אזהרות ובטיחות

• אין להיכנס לשטח A בניגוד לצו הצבאי ולשלטי האזהרה.
• לפני כל ביקור באזור יש לבדוק את המצב הביטחוני העדכני ואת הנחיות הרשויות.
• אלה מקומות פולחן פעילים: לא להפריע לתפילות ולמיסות, ולהישמע להוראות הנזירים והשומרים, כולל לגבי צילום.
• במקומות מסוימים במערות התקרה נמוכה, והרצפות והמדרגות מסלע ומאבן עלולות להיות חלקלקות; יש להיזהר, במיוחד עם ילדים ועם מבוגרים.
• אין לגעת ברצפות הפסיפס, לטפס על קירות ושרידים בגן הארכאולוגי או לקחת ממנו אבנים וחרסים.
• אין להדליק נרות או אש מחוץ למקומות שהוקצו לכך.