מערת ארון הקודש

על המערה

מערת ארון הקודש היא מערכת קבורה חצובה בסלע הקירטון הרך של גבעת בית שערים, בגן הלאומי בית שערים. זו אינה מערה טבעית אלא קטקומבה – מערכת קברים יהודית מהתקופה הרומית, שנחצבה בידי אדם במורד הגבעה. בית הקברות של בית שערים, שהוכרז ב-2015 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הפך למקום קבורה מבוקש לאחר שרבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, נקבר בו בראשית המאה ה-3 לספירה. יהודים מרחבי ארץ ישראל ומהתפוצות ביקשו להיקבר בסמוך אליו, וכתובות במערות מעידות על מוצאם ועל משפחותיהם.

המערה נושאת את המספר 4 ושייכת למתחם מערות המנורה, קבוצת מערות קבורה בשיפולים המערביים של הגבעה, מרוחקת מעט מהמערות המרכזיות של הגן (מערת רבי יהודה הנשיא ומערת הארונות). מערות המתחם, שמוספרו 1 עד 4, היו הראשונות שנחפרו באתר: הארכאולוג בנימין מזר חפר אותן בשנים 1936–1940, לאחר שהשומר אלכסנדר זייד נתקל בפתח של אחת המערות. במשך עשרות שנים היה המתחם סגור למבקרים, ורק לאחר עבודות שימור ופיתוח שנערכו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, במימון הכנסת, הוא נפתח לציבור.

לפי רשות הטבע והגנים יש במערה ארבעה אולמות קבורה וכמאה מקומות קבורה. בקירות האולמות נחצבו קברי מקמר (ארקוסוליה) – שקעים מקושתים ובתחתיתם שוקת לקבורה. שמה של המערה ניתן לה בזכות תבליט של ארון קודש שנחצב בקיר האולם המרכזי: חזית ארון בעל דלתות, תחומה בעמודים ומוכתרת בקשת. לצדו מופיעים, לפי תיאור רשות הטבע והגנים, גם אריות, מזבח ומנורת שבעה קנים. ארון הקודש, כמו המנורה, השופר, הלולב והאתרוג, הוא אחד הסמלים היהודיים הנפוצים בעיטורי מערות בית שערים.

מערה זו מוכרת גם בזכות ציורי קיר באדום: על התקרה ועל קשתות המקמרים צוירו דגמים גאומטריים וצמחיים, שעברו שימור מקצועי במסגרת עבודות הפיתוח של המתחם. באולם הנמצא מול המדרגות חרוטה דמות של לוחם-גלדיאטור, ולצידה כתובת ביוונית: "גרמנוס בן יצחק התדמורי" – עדות לקשר של יהודי תדמור (פלמירה) שבסוריה לבית הקברות. חלק מהמקורות מכנים חלל זה "מערת הגלדיאטור היהודי" ומציגים אותו כמערה צמודה. על הקיר הרחוק חרוטה, לפי רשות הטבע והגנים, דמות אדם צולל, שאולי סימלה את המעבר לעולם המתים.

בסמוך למערה נמצאות מערות נוספות של המתחם, ובהן מערת הלוחם ומנורתו (מספר 3), מערת הפרש (מספר 1) – הגדולה במערות בית שערים – ומערת המאוזוליאום (מספר 11). סמוך למתחם נמצא מאגר מים קדום, ששימש בתקופת המנדט כסליק ומטווח של ארגון ההגנה, ובו מוצג כיום מיצג אורקולי על גלגולי המנורה.

איך מגיעים

המערה נמצאת בתוך גן לאומי בית שערים של רשות הטבע והגנים, בשולי קריית טבעון, והכניסה לגן בתשלום. מכביש 70 ממשיכים בצומת יקנעם לכביש 722 עד צומת השומרים, ושם פונים בפנייה הראשונה שמאלה אל הגן הלאומי (כעשר דקות נסיעה ממרכז קריית טבעון). חונים ליד מרכז השירות למטייל, ובתיאום מראש אפשר לחנות גם ליד מערות המנורה.

חשוב לדעת: אי אפשר להיכנס למערת ארון הקודש באופן עצמאי. בגלל רגישות המערות וציורי הקיר, הביקור במתחם מערות המנורה נעשה רק בליווי מדריך של רשות הטבע והגנים או בסיור מאורגן, בתיאום ובהרשמה מראש. מועדי הסיורים, דמי ההשתתפות ושעות הפתיחה של הגן משתנים, ולכן יש לבדוק אותם באתר רשות הטבע והגנים או במוקד 3639* לפני ההגעה. הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעת הסגירה. המתחם מרוחק מעט מהמערות המרכזיות של הגן, בשיפולים המערביים של הגבעה, ושביל מסומן מחבר אותו לדרך הגישה לגן ולשביל העליון. לפי רשות הטבע והגנים, הכניסה למבואת מערות המנורה מונגשת.

מה להכין לביקור

• הרשמה מראש לסיור מודרך במערות המנורה וכרטיס כניסה לגן הלאומי (או מינוי של רשות הטבע והגנים). הגיעו לפחות רבע שעה לפני מועד הסיור.
• נעליים נוחות וסגורות: בדרך לפתחי המערות יש מדרגות אבן, והרצפה בתוך האולמות אינה אחידה.
• פנס קטן יעזור לראות את התבליטים ואת ציורי הקיר בפינות מוצלות.
• שכבת לבוש נוספת: באולמות התת-קרקעיים קריר יותר מאשר בחוץ.
• מים, כובע והגנה מפני השמש להליכה בשבילי הגן, שחלקם חשופים.
• זמן: כדאי לתכנן כשעתיים-שלוש לגן כולו, כולל סיור מערות המנורה וביקור במערות המרכזיות (מערת רבי יהודה הנשיא ומערת הארונות).
• הסיור מתאים למשפחות עם ילדים, אך יש להשגיח עליהם היטב ליד הקברים החצובים ובמדרגות.
• עונה מומלצת: האביב והסתיו. בחורף השבילים והמדרגות עלולים להיות חלקלקים אחרי גשם.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר קבורה ואתר ארכאולוגי מוגן, חלק מאתר מורשת עולמית: אסור לגעת בתבליטים, בחריתות ובציורי הקיר, לחרוט, לטפס על הקירות או להזיז אבנים. ציורי האדום עדינים במיוחד וניזוקים ממגע.
• נכנסים רק עם המדריך ורק לחללים הפתוחים לביקור; אין להיכנס לבד לפתחים או לאולמות סגורים.
• היזהרו ממעידה: יש מפתנים, שוקות קבורה פתוחות ומדרגות אבן, והתאורה בחלק מהחללים עמומה.
• הפתחים והמעברים בין האולמות נמוכים וצרים במקומות – שימו לב לראש.
• אסור להכניס כלבים למערות הקבורה (בשאר הגן הם מותרים רק קשורים ברצועה וחסומי פה).
• אסור להבעיר אש או להדליק נרות בתוך המערות; שמרו על שקט ועל כבוד המקום.
• בימי קיץ חמים שתו הרבה ותכננו את הביקור לשעות הבוקר.