מערת הארונות

על המערה

מערת הארונות, הידועה גם כמערת הסרקופגים או כמערכת קבורה מספר 20, היא מערכת הקבורה הגדולה והמפוארת ביותר שנחשפה עד כה בעיר הקברים (הנקרופוליס) של בית שערים, בגן הלאומי בית שערים שליד קריית טבעון, בשולי עמק יזרעאל. זו אינה מערה טבעית אלא מערכת קבורה שנחצבה בידי אדם בסלע הגיר הרך של הגבעה. בית שערים נודעה כמקום קבורתו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, ובעקבותיו ביקשו יהודים רבים מהארץ ומהתפוצות להיקבר בסמוך לו. בשנת 2015 הוכרזה עיר הקברים כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

את המערה מקדימה חצר פתוחה, ובקצה החצר חזית בנויה אבני גזית ובה שלוש קשתות גדולות; בכל קשת פתח, ודלתות האבן שבפתחים מחקות דלתות עץ מעוטרות. מעבר לחזית נפתחת מערכת ענפה של מסדרונות ארוכים ואולמות קבורה רבים, שלפי רשות הטבע והגנים משתרעת על שטח של כ-75 על 75 מטרים. מעל המערה, על פני הגבעה, נמצא "מבנה הספסלים" - חצר מוקפת ספסלים מדורגים, שלפי ההשערה שימשה לאירועי זיכרון לנקברים במערה שמתחתיה.

שמה של המערה בא לה מארונות הקבורה (סרקופגים) הרבים שנמצאו בה - 135 במספר, רובם עשויים אבן גיר מקומית. חלק מהארונות פשוטים, ואחרים מעוטרים בתבליטים: ראשי פרים, עיטים, אריות הניצבים זה מול זה, ציפורים ודגים, ולצדם גם עיטורים בהשראת המיתולוגיה היוונית. נמצאו במערה גם שברים של ארונות שיש מיובאים. באחד האולמות הפנימיים חצוב בקיר תבליט של מנורה שגובהה כ-1.9 מטרים - אחד המראות המרשימים במקום.

המערה נחשפה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בחפירות שערך הארכאולוג נחמן אביגד, והיא מתוארכת לסוף המאה ה-2 ולמאה ה-3 לספירה. בניגוד לרוב המערות בבית שערים, שבהן שולטת השפה היוונית, רוב הכתובות במערת הארונות כתובות עברית, והתואר "רבי" חוזר בהן פעמים רבות. מכאן הסיק אביגד שנקברו כאן בני משפחות של חכמים ושל בעלי מעמד ואמצעים. כמו כמעט כל המערות באתר, גם מערה זו נשדדה כבר בעבר הרחוק, וארונות רבים נפרצו ונשברו. בחפירות אוניברסיטת חיפה בראשות הארכאולוגית עדי ארליך נחשף בשנים האחרונות גם חלקה האחורי של המערה.

בשכנות למערת הארונות נמצאות מערות נוספות שכדאי לשלב בביקור, ובהן מערת רבי יהודה הנשיא (מערכת 14), שזוהתה כמקום קבורת משפחת הנשיא, מתחם מערות המנורה ומערת המוזאון, וכן שרידי העיר העתיקה בראש הגבעה ופסל השומר אלכסנדר זייד המשקיף על העמק.

איך מגיעים

המערה נמצאת בתוך גן לאומי בית שערים של רשות הטבע והגנים, והכניסה אליה כרוכה בתשלום דמי הכניסה לגן. מגיעים בכביש 722 (בין יקנעם לקריית טבעון) עד צומת השומרים, ומשם פונים אל הגן הלאומי; הנסיעה אורכת כעשר דקות ממרכז קריית טבעון. חונים בחניון שליד מרכז השירות למטייל.

מהחניון הולכים בשביל התחתון של הגן, העובר בין מערות הקבורה שבחלקו המרכזי, ובהליכה קצרה על שבילים סלולים מגיעים לחצר שלפני חזית המערה. מערת הארונות היא אחת המערות הפתוחות בקביעות למבקרים, והביקור בה עצמאי. המערה נגישה ברובה: בכניסה יש מפתן מוגבה מעט, ופנים המערה מונגש. שעות הפתיחה משתנות בין הקיץ לחורף ובערבי חג, והכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעת הסגירה - כדאי לבדוק את השעות והמחירים העדכניים באתר רשות הטבע והגנים לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה לגן הלאומי (או מינוי של רשות הטבע והגנים).
• נעליים נוחות וסגורות - רצפת המערה אינה אחידה, ובשבילי הגן יש מדרגות.
• שכבת לבוש נוספת: באולמות התת-קרקעיים קריר יותר מאשר בחוץ, גם בקיץ.
• פנס קטן או פנס ראש יעזרו לראות פרטים בפינות מוצלות ובעיטורי הארונות.
• מים, כובע וקרם הגנה להליכה בשבילי הגן שבין המערות.
• זמן: לביקור במערת הארונות לבדה מספיקה כחצי שעה, אבל כדאי להקדיש שעתיים-שלוש לגן כולו, כולל מערת רבי יהודה הנשיא והשביל העליון.
• הביקור מתאים למשפחות עם ילדים; בגן יש פינות פיקניק מוצלות, ברזיות ומרכז שירות.
• מי שמעוניין לבקר גם במתחם מערות המנורה צריך לתאם זאת מראש מול רשות הטבע והגנים.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר ארכאולוגי ואתר קבורה: אין לטפס על הארונות, לשבת עליהם או לגעת בתבליטים ובכתובות, ויש לשמור על שקט ועל כבוד המקום.
• היזהרו ממעידה: הרצפה בתוך המערה אינה אחידה, יש בה מפתנים ושברי אבן, והתאורה עמומה במקומות.
• אין להיכנס לחללים או לאגפים הסגורים לציבור. רשות הטבע והגנים מזהירה שחלק ממערות הקבורה בגן נתונות בתהליכי בלייה המאיימים על יציבותן.
• אסור להכניס כלבים למערות הקבורה (בשאר שטח הגן הם מותרים רק קשורים ברצועה וחסומי פה).
• הדלקת מדורות אסורה בגן; מנגל מותר רק במקומות המיועדים לכך.
• בימי קיץ חמים שתו הרבה, וקחו בחשבון שההליכה בין המערות חשופה בחלקה לשמש.