מערת האשכולות

על המערה

מערת האשכולות היא מערת קבורה חצובה בסלע מימי הבית השני, בצפון ירושלים, בתחום שכונת רמת אשכול סמוך לסנהדריה. היא חלק מבית הקברות הגדול (נקרופוליס) שהקיף את ירושלים באותה תקופה, ונמצאת לא הרחק מקברי הסנהדרין. אין זו מערה טבעית אלא מערכת קבורה שנחצבה בידי אדם במדרון סלעי, וכיום היא משולבת בגן ציבורי שכונתי בין בנייני מגורים.

את שמה קיבלה המערה בזכות העיטור הבולט שלה: בגמלון (המשולש) שמעל פתח הכניסה חצובים בתבליט שריגי גפן עם עלים ואשכולות ענבים סביב ורדה מרכזית. בפינות הגמלון ובראשו חצובים עיטורים בולטים (אקרוטריות), ומשני צדיו ורדות. מיוחד במיוחד הוא החלק התחתון של המשקוף, שעליו חצובים שלושה לוחות מעוטרים בדגמים גאומטריים וצמחיים. החוקר ר"א מקאליסטר, שתיאר את הקבר עבור הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF) בשנת 1900, ציין שעיטור כזה בחלקו התחתון של משקוף לא היה מוכר לו בשום קבר אחר בסביבות ירושלים. סגנון העיטור כולו מושפע מהאמנות ההלניסטית, כמקובל בקברי משפחות אמידות בירושלים בתקופה ההרודיאנית.

לפני הקבר חצר רחבה חצובה בסלע, וממנה נכנסים דרך הפתח המעוטר אל אולם מבוא גדול יחסית, שבפינותיו חצובים עמודים שטוחים (פילסטרים) עם כותרות. תקרת האולם מעוטרת בעיגול שקוע ובמרכזו עיטור הדומה לחתך של עמוד מחורץ. מהאולם המרכזי יש מעבר לחדרי קבורה: בשלושה מהם חצובים כוכים - גומחות קבורה ארוכות הנכנסות לעומק הקיר - ובחדר נוסף, שנחצב כנראה בשלב מאוחר של השימוש במערה, חצובים מקמרים (ארקוסוליות), כלומר ספסלי קבורה תחת קשת.

המערה התגלתה בשנת 1897. הקבורה בה החלה במאה ה-1 לפנה"ס ונמשכה במאה ה-1 לספירה, והיא שימשה ככל הנראה משפחה ירושלמית אמידה. בחדרי המערה נמצאו שברים רבים של גלוסקמות (ארונות עצמות) מעוטרות, שברי אבני סגירה של כוכים ושברי כלי חרס. בשנים 1974-1976 נוקתה המערה, ובשנות ה-80 של המאה ה-20 שולבה בגן ציבורי שתוכנן סביבה. צלבים חרותים בקירות מעידים על שימוש חוזר במערה בתקופה הביזנטית.

בסביבה הקרובה כדאי לשלב ביקור בקברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין הסמוך, אחת מקבוצות מערות הקבורה החשובות מימי הבית השני בירושלים.

איך מגיעים

המערה נמצאת בגן ציבורי בין השכונות סנהדריה המורחבת ורמת אשכול בצפון ירושלים. לגן כמה שמות (בין היתר "גן משולם" ו"גן האשכולות"), ולכן כדאי לנווט לפי שם המערה או לרחוב ים סוף. מרחוב ים סוף, לא רחוק מהצומת עם רחוב שאול המלך, יוצא שביל צר אל תוך הגן, ובהליכה קצרה מגיעים אל החצר החצובה שלפני המערה. אפשר להגיע גם מכיוון רחוב מבוא די זהב שברמת אשכול. ברחוב ים סוף עוברים קווי אוטובוס רבים, והחניה ברחובות השכונה מוגבלת.

הגן פתוח לציבור והכניסה אליו ללא תשלום, אך אין במקום שעות פתיחה רשמיות, וההסבר והשילוט באתר מועטים או חסרים. פתח המערה עצמה נסגר לעיתים בסורג מתכת: בצילומים מהשנים 2014 ו-2019 הפתח נראה סגור בסורג, ואילו בצילומים מסוף 2025 החלל הפנימי נראה פתוח. ייתכן אפוא שתוכלו לראות רק את החצר ואת החזית המעוטרת מבחוץ - וגם זה שווה את הביקור. האתר נמצא בלב שכונת מגורים חרדית, ויש לנהוג בהתאם בצניעות ובשקט.

מה להכין לביקור

• זמן: כחצי שעה מספיקה לחצר ולחזית; בשילוב קברי הסנהדרין הסמוכים - סיור של שעה עד שעתיים.
• פנס או פנס ראש - אם הפתח פתוח, חדרי הקבורה הפנימיים חשוכים.
• נעליים סגורות ונוחות - הקרקע בחצר ובמערה אינה אחידה ויש בה אבנים ושברי סלע.
• לבוש צנוע, בהתאם לאופי השכונה.
• בקבוק מים, במיוחד בקיץ.
• מצלמה - כדאי להגיע כשהאור נופל על החזית, כדי לראות היטב את פרטי התבליט.
• האתר מתאים גם למשפחות עם ילדים, בהשגחה צמודה בחצר ובתוך החללים.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר קבורה עתיק: נהגו בכבוד, אל תטפסו על החזית ואל תגעו בעיטורים החצובים, הרגישים לשחיקה.
• אין לחפור, להזיז אבנים או לאסוף ממצאים - איסוף עתיקות אסור על פי חוק.
• אם הפתח סגור בסורג, אין לפרוץ או לטפס פנימה.
• הרצפה בתוך המערה אינה אחידה ויש בה שקעים ומדרגות סלע - התקדמו לאט ועם תאורה.
• הכוכים צרים וחשוכים - אל תזחלו לתוכם ואל תניחו לילדים להיכנס אליהם.
• אין להדליק אש או נרות בתוך המערה, ואין להשאיר פסולת.