מערת הורדוס

על המערה

מערת הורדוס, המוכרת גם כ"קבר משפחת הורדוס", היא מערת קבורה מפוארת מימי הבית השני, השוכנת בגן בלומפילד שבירושלים, בין מלון המלך דוד לשכונת ימין משה, על המדרון היורד אל גיא בן הינום. זו אינה מערה טבעית אלא מערכת קבורה שחלקה חצובה בסלע וחלקה בנויה, ומתוארכת לתקופה ההרודיאנית (המאה ה-1 לפנה"ס).

המערה התגלתה בשנת 1892 ותועדה בידי החוקר קונרד שיק, ובמשך השנים חקרו את האתר חוקרים נוספים, ובהם עמוס קלונר. המקום מכונה גם ניקיפוריה, שם השטח שבבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, שהיא עד היום בעלת הקרקע.

מבנה המערה מיוחד: חדר מרכזי קטן שממנו נפתחים ארבעה חדרי קבורה, כך שתוכנית המערה כולה היא בצורת צלב. דפנות החדרים מצופות באבני גזית חלקות ומשובחות המשולבות זו בזו בדיוק רב, עבודה אופיינית לבנייה ההרודיאנית, ואיכותה היא אחת הסיבות לייחוס המערה למשפחה עשירה ורמת מעלה. לפני המערה נמצאת חצר חצובה, ולצדה שרידי מבנה מצבה (נפש) בנוי גזית, שממנו שרד נדבך אחד בלבד.

הפריט המפורסם ביותר באתר הוא אבן הגולל העגולה שחסמה את פתח המערה. מערות קבורה שנאטמו באבן גולל עגולה נדירות למדי בארץ, ורוב קברי התקופה נסגרו באבן מרובעת פשוטה, ולכן אבן כזו נחשבת סימן לקבורה של משפחה עשירה ובעלת מעמד. אבן הגולל של מערת הורדוס נחשבת לאחת המרשימות והשמורות מסוגה.

בחדר הדרומי, הארוך מבין החדרים, נמצאו במקומם שני סרקופגים (ארונות קבורה מאבן) עם מכסיהם, מעוטרים בתבליטים עדינים של גפנים, עלים ורוזטות. הם נמנים עם ארונות הקבורה היפים שנמצאו בירושלים, ולפי המקורות הועברו לרשות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברובע הנוצרי בעיר העתיקה.

זיהוי המערה עם משפחת הורדוס הוא מסורת ולא עובדה מוכחת: לא נמצאה במקום שום כתובת שמעידה מי נקבר בה. יוסף בן מתתיהו מזכיר ב"מלחמת היהודים" את "מצבות הורדוס" סמוך לירושלים, ובעבר הוצע שזה המקום. עם זאת, חוקרים אחרים מזהים את "מצבות הורדוס" במבנה קבורה עגול שנמצא ליד שער שכם, והמלך הורדוס עצמו נקבר בהרודיון, שם חשף אהוד נצר בשנת 2007 את שרידי המאוזוליאום שלו. יש שהציעו שבמערה נקברו בני משפחה קרובים של הורדוס, ויש הסבורים שזו מערת קבורה של משפחה אמידה אחרת מירושלים שאימצה את סגנון הבנייה ההרודיאני.

בסביבה הקרובה נחשפו גם מערות קבורה נוספות: מדרום-מזרח מערה עם אולם מבוא, מסילה חצובה לאבן גולל, חדר מרכזי ושלושה חדרי קבורה, ומדרום-מערב מערה בת חדר אחד עם חמישה כוכים חצובים. המקום הוכרז כאתר עתיקות בשנת 1964, ובשנת 1995 בוצעו בו עבודות שימור. כדאי לשלב את הביקור עם אתרים סמוכים כמו טחנת הרוח במשכנות שאננים, שכונת ימין משה וכתף הינום.

איך מגיעים

האתר נמצא בלב ירושלים, בתוך גן בלומפילד הציבורי, ממש מדרום-מזרח למלון המלך דוד וממערב לשכונת ימין משה. ניתן להגיע ברכב דרך רחוב אבא סיקרא עד שער הכניסה לגן, ומשם הולכים בשביל מסודר וקצר אל מערת הקבורה. קל להגיע גם ברגל מאזור שער יפו, ממשכנות שאננים או מרחוב המלך דוד. החניה באזור היא חניה עירונית ולעתים קשה למצוא מקום פנוי, ולכן מומלץ לשקול תחבורה ציבורית.

הגן עצמו פתוח לציבור ואין בו דמי כניסה. עם זאת, מערת הקבורה עצמה נעולה בשער ברזל ואין כניסה חופשית לחדרי הקבורה. אפשר לראות את החצר, את אבן הגולל ואת פתח המערה מבחוץ. הסדרי הגישה עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק מראש מול עיריית ירושלים או מדריכים מקומיים לפני שמגיעים.

מה להכין לביקור

• זמן: ביקור באתר עצמו נמשך כרבע שעה עד חצי שעה. כדאי לשלב אותו בסיור רגלי רחב יותר בימין משה, משכנות שאננים וכתף הינום.
• נעליים נוחות להליכה בשבילי הגן ובמדרגות האבן של השכונות הסמוכות.
• מים וכובע, בעיקר בקיץ, כשיש מעט צל סביב החצר החצובה.
• פנס קטן או פנס בטלפון יעזור להציץ מבעד לשער אל פתח המערה האפל.
• מתאים למשפחות עם ילדים ולכל גיל, אבל זכרו שלא נכנסים אל תוך המערה.
• עונה מומלצת: כל השנה. התאורה הטובה ביותר לצילום אבן הגולל היא בשעות שבהן השמש גבוהה והחצר אינה בצל עמוק.

אזהרות ובטיחות

• המערה נעולה: אין לטפס מעל השער או הגדר ואין לנסות להיכנס לחדרי הקבורה.
• זהו אתר עתיקות מוכרז: אין לטפס על אבן הגולל או על שרידי הבנייה, ואין לחרוט, לחפור או להוציא אבנים מהמקום.
• החצר החצובה נמוכה ממפלס השביל. שימו לב לילדים ליד הקצוות והמדרגות.
• משטחי האבן חלקים אחרי גשם.
• זהו מקום קבורה עתיק: שמרו על כבוד המקום והשאירו אותו נקי.