מערת החלב

על המערה

מערת החלב היא מערה בסלע גיר רך, פריך ולבן, בעיר העתיקה של בית לחם, כ-200 מטרים דרומית-מזרחית לכנסיית המולד, ברחוב שנקרא על שמה. זו אינה מערת נטיפים או מערה קרסטית ״פראית״, אלא חלל תת-קרקעי לא סדיר שהותאם במשך מאות שנים לשמש מקום תפילה: מדרגות יורדות מן הכנסייה שמעליה אל המערה, עמודים תומכים בתקרה, ובצדה המזרחי ניצב מזבח. במקום כמה חללים סמוכים זה לזה, וקירות הסלע הלבנים, שעליהם משתקף אור הנרות, הם שנותנים למקום את אופיו המיוחד.

המסורת. לפי המסורת הנוצרית, כאן מצאה המשפחה הקדושה, יוסף, מרים והתינוק ישו, מחסה בזמן ״הריגת התינוקות״ שהבשורה מייחסת למלך הורדוס, לפני שנמלטה למצרים. השם נובע מאגדה שלפיה בזמן שמרים היניקה את ישו נטפו טיפות חלב על רצפת המערה, והפכו את צבע הסלע ללבן. עוד מימי הביניים המוקדמים נאספה אבקה שגורדה מסלע המערה ונשלחה כשריד קדוש לכנסיות באירופה ובמזרח (המקורות חלוקים אם המנהג החל במאה ה-6 או במאה ה-7 לספירה). עד היום מגיעים למקום נשים וזוגות המתפללים לפריון או לשפע חלב בהנקה, ובחדר צדדי מוצגים מכתבים ותמונות תינוקות שנשלחו מכל העולם מהורים שלדבריהם תפילתם נענתה. גם נשים מוסלמיות פוקדות את המקום ומייחסות לאבקת הסלע סגולות דומות.

היסטוריה. המערה נערצת כמקום קדוש כבר מן המאה ה-4 לספירה. בתקופה הביזנטית, ככל הנראה במאה ה-5 לספירה (יש מקורות המקדימים זאת לסוף המאה ה-4), נבנתה מעליה כנסייה, וממנה נותרו כיום רק קטעים מרצפת פסיפס המעוטרת בצלבים. עדויות של עולי רגל מן המאה ה-12 מזכירות את המקום, והמסדר הפרנציסקני קיבל אותו לחזקתו במאה ה-14. בשנת 1872 הקימו הפרנציסקנים את הכנסייה הנוכחית מעל המערה, ובשנת 2007 הורחב האתר: נחנכה קפלה מודרנית, המחוברת לכנסיית המערה במנהרה, ונוספה קפלה במפלס התחתון. כיום מנהלת את האתר משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית, ובקפלה הצמודה מקיימות נזירות ממסדר ״המעריצות התמידיות של הסקרמנט הקדוש״ תפילה רציפה.

מה רואים. מן החזית המעוטרת שברחוב נכנסים לחצר ולכנסייה, ומשם יורדים במדרגות אל המערה עצמה. בפנים כדאי להתבונן בסלע הטבעי הלבן של התקרה והקירות, בעמודים שבין החללים, במזבחות ובפסלים ובתמונות של מרים מיניקה, ובשרידי הפסיפס הביזנטי. דקות הליכה ספורות משם נמצאות כיכר האבוס וכנסיית המולד, שתחתיה מערת המולד, ולכן בדרך כלל משלבים את שני האתרים בביקור אחד.

איך מגיעים

מערת החלב נמצאת בעיר העתיקה של בית לחם, ברחוב מערת החלב, במרחק הליכה קצר מכיכר האבוס ומכנסיית המולד. בית לחם נמצאת בשטח A, שבו השליטה האזרחית והביטחונית בידי הרשות הפלסטינית. מאז אוקטובר 2000 אסורה כניסת אזרחים ישראלים לשטחי A לפי צו של אלוף פיקוד המרכז, ובכניסות לשטחים אלה מוצבים שלטים אדומים המזהירים מכך. משמעות הדבר היא שאזרחים ישראלים אינם רשאים להגיע למערה. תיירים ועולי רגל מחו״ל מגיעים לבית לחם בדרך כלל בסיורים מאורגנים, דרך המעברים שבין ירושלים לבית לחם.

האתר אינו גן לאומי ואינו שמורת טבע, אלא מקום פולחן נוצרי פעיל של המסדר הפרנציסקני. הוא פתוח למבקרים בשעות היום, לעיתים עם הפסקה בצהריים, ובזמן מיסות ותפילות הביקור מוגבל. השעות משתנות, ולכן מי שרשאי להגיע צריך לבדוק את שעות הפתיחה מול משמורת ארץ הקודש לפני היציאה, וכן את המצב הביטחוני העדכני ואת ההנחיות הרשמיות לגבי כניסה לאזור.

מה להכין לביקור

• לבדוק מראש אם מותר לכם להיכנס לבית לחם (שטח A): לאזרחים ישראלים הכניסה אסורה על פי צו צבאי.
• תיירים: דרכון בתוקף, ועדיף להגיע בסיור מאורגן או עם מדריך מקומי מורשה.
• לבוש צנוע שמכסה כתפיים וברכיים, כמקובל בכנסיות ובמקומות תפילה.
• אין צורך בפנס או בציוד מערות: המערה מוארת ומרוצפת, ויורדים אליה במדרגות.
• נעליים נוחות להליכה ברחובות העיר העתיקה, שחלקם תלולים ומרוצפי אבן.
• זמן: כחצי שעה למערה ולקפלות, ועוד זמן אם משלבים את כנסיית המולד הסמוכה.
• האתר מתאים לכל הגילים, אך יש לשמור על שקט כי זה מקום תפילה פעיל.

אזהרות ובטיחות

• אין להיכנס לשטח A בניגוד לצו הצבאי ולשלטי האזהרה.
• לפני כל ביקור באזור יש לבדוק את המצב הביטחוני העדכני ואת הנחיות הרשויות.
• זהו מקום פולחן פעיל: לא להפריע למיסות ולמתפללים, ולהישמע להוראות הנזירים והשומרים, כולל לגבי צילום.
• אסור לגרד אבקה מקירות המערה או לפגוע בסלע, בפסיפס הביזנטי או בפסלים; הסלע רך ופריך ונפגע בקלות.
• המדרגות והמעברים במערה צרים, ובשעות עומס של קבוצות עולי רגל צפוף מאוד; יש להיזהר במדרגות, במיוחד עם ילדים ועם מבוגרים.
• אין להדליק נרות או אש מחוץ למקומות שהוקצו לכך.