מערת המאוזוליאום

על המערה

מערה 11 בבית שערים, המכונה מערת המאוזוליאום, היא מערכת קבורה יהודית מהתקופה הרומית, חצובה בסלע הקירטון הרך של גבעת בית שערים בגן הלאומי בית שערים. זו אינה מערה טבעית אלא קטקומבה שנחצבה בידי אדם, ולצידה עמד בעבר מבנה קבורה בנוי ומפואר, מאוזוליאום, שעל שמו נקראת המערה. המערה והמאוזוליאום שייכים למתחם מערות המנורה שבשיפולים המערביים של הגבעה, והם ממוקמים בחלקו העליון של המתחם.

בית הקברות של בית שערים, שהוכרז ב-2015 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היה בשימוש בעיקר במאות ה-2 עד ה-4 לספירה, ובמיוחד לאחר שרבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, נקבר בו. מערות המתחם המערבי היו הראשונות שנחפרו באתר: הארכאולוג בנימין מזר חפר כאן בשנים 1936–1940, ובמהלך החפירות נחשפו מערות 1–4 ולצידן גם מערה 11 והמאוזוליאום הסמוך לה.

המאוזוליאום היה מבנה אבני גזית בעל ארבע חזיתות, שתוארך למאה ה-3 לספירה. באחת החזיתות הייתה גומחה גדולה מעוטרת בעיטורים אדריכליים, ובהם אפריז (רצועת עיטור) של בעלי חיים, שנשתמרו ממנו רק שברים. המבנה קרס, וכיום נראים במקום רק יסודותיו; אבני הבנייה והפרטים האדריכליים סודרו בסמוך, וחלק מהם מוצג במערת המוזיאון של הגן. בין חורבות המבנה נמצא שבר גדול של ארון קבורה משיש ועליו תבליט של לדה והברבור, סצנה מן המיתולוגיה היוונית. זהו אחד הממצאים הידועים של בית שערים, והוא מעיד שבעלי אמצעים יהודים השתמשו גם בארונות מתים מיובאים בעיטור קלאסי.

הממצא החשוב ביותר מן המקום הוא כתובת יוסטוס: לוח שיש שבור ועליו שיר קבורה ביוונית, שנמצא ב-1939 ופורסם עוד באותה שנה בידי משה שוובה. הכתובת, מהמאה ה-3 לספירה, כתובה במשקל השירה ההומרית ומספרת על יוסטוס בן ליאונטיוס וספו, שמת צעיר "לאחר שקטף מפירות כל חכמה" והותיר אחריו הורים ואחים אבלים. בשיר מוזכרים האדס, עולם המתים, והגורל, והוא מסתיים במילים "התעודד, יוסטוס, אין אדם בן אלמוות". בשורה אחת מופיע השם "בסרה", השם היווני של בית שערים, ולכן הכתובת נחשבת לאישור המכריע לזיהוי הגבעה כבית שערים הקדומה. החוקרים חלוקים בשאלה אם יוסטוס היה בן המקום או יהודי שבא מרחוק כדי להיקבר כאן. לפי השלט שבאתר, הכתובת נמצאה בחצר המערה.

המערה עצמה נפתחת מחצר שקועה שרצפתה מרוצפת פסיפס בדגם גאומטרי, ואליה יורדים במדרגות. בקצה החצר ניצבת חזית בנויה ובמרכזה פתח. הפסיפס עבר שימור בידי רשות העתיקות ב-2007. בפנים יש כמה חדרי קבורה ובהם קברי מקמר (ארקוסוליה) וארונות אבן. על הקירות ועל הקברים נמצאו כתובות קבורה ביוונית, למשל "אני תאודוטוס שוכב כאן יחד עם טאטה", ברכה להורים שנשמותיהם "יהיו צרורות בצרור חיי האלמוות", כתובת על גלוסקמה של "הדוד פאפוס שגידל אותנו", וכתובת של אדם בשם הסיכיוס המקללת את מי שיעז לפתוח את הקבר. רבות מהכתובות דהו, וקשה לראות אותן כיום.

בסמוך נמצאות מערות נוספות של מתחם מערות המנורה, שלכל אחת מהן דף משלה: מערת ארון הקודש (4), מערת הלוחם ומנורתו (3), מערת הגיהנום, מערת הפרש (1) ומאגר המים הקדום (מערת הסליק).

איך מגיעים

המערה נמצאת בתוך גן לאומי בית שערים של רשות הטבע והגנים, בשולי קריית טבעון, והכניסה לגן בתשלום. מכביש 70 ממשיכים בצומת יקנעם לכביש 722 עד צומת השומרים, ושם פונים בפנייה הראשונה שמאלה אל הגן הלאומי. חונים ליד מרכז השירות למטייל.

חשוב לדעת: אי אפשר לבקר במערה באופן עצמאי. מתחם מערות המנורה נפתח לציבור ב-2009, אחרי עבודות שימור ופיתוח. בגלל רגישות המערות ומטעמי בטיחות, הביקור בו נעשה רק בסיור בליווי מדריך של רשות הטבע והגנים, בהרשמה מראש. הסיור מגיע מהשביל העליון, ומערת המאוזוליאום היא התחנה הראשונה בו; משם ממשיכים במורד אל מערות ארון הקודש, הלוחם ומנורתו, הגיהנום והפרש. כדאי לשלב בביקור גם את מערת המוזיאון, שבה מוצגים ממצאים מהמאוזוליאום. מועדי הסיורים ושעות הפתיחה משתנים, ולכן יש לבדוק אותם באתר רשות הטבע והגנים או בטלפון הגן לפני ההגעה.

מה להכין לביקור

• הרשמה מראש לסיור המודרך במערות המנורה וכרטיס כניסה לגן הלאומי (או מינוי של רשות הטבע והגנים).
• נעליים נוחות וסגורות: יורדים במדרגות אל החצר, ורצפת חדרי הקבורה אינה אחידה.
• פנס קטן יעזור לראות את קברי המקמר ואת שרידי הכתובות בחדרים המוצלים.
• מים, כובע והגנה מפני השמש להליכה בשבילי הגן, שחלקם חשופים.
• זמן: כדאי לתכנן כשעתיים-שלוש לגן כולו, כולל סיור מערות המנורה ומערת המוזיאון.
• הסיור מתאים למשפחות עם ילדים, בהשגחה צמודה במדרגות וליד הקברים החצובים.
• עונה מומלצת: האביב והסתיו. בחורף השבילים והמדרגות עלולים להיות חלקלקים אחרי גשם.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר קבורה ואתר ארכאולוגי מוגן, חלק מאתר מורשת עולמית: אין לדרוך על הפסיפס או לגעת בו, לגעת בכתובות, לטפס על אבני המאוזוליאום או להזיז אבנים.
• נכנסים רק עם המדריך ורק לחללים הפתוחים לביקור.
• היזהרו ממעידה: יש מדרגות, מפתנים, אבנים פזורות ושוקות קבורה פתוחות, והתאורה בחלק מהחדרים עמומה.
• הפתחים בין החדרים נמוכים במקומות, שימו לב לראש.
• רשות הטבע והגנים מזהירה מבורות פתוחים בגן: הולכים רק בשבילים המסומנים.
• אסור להבעיר אש או להדליק נרות בתוך המערה; שמרו על שקט ועל כבוד המקום.
• בימי קיץ חמים שתו הרבה ותכננו את הביקור לשעות הבוקר.