מערת המולד

על המערה

מערת המולד היא מערה תת-קרקעית השוכנת מתחת לחלקה המזרחי של כנסיית המולד בבית לחם, כעשרה קילומטרים דרומית לירושלים. לפי המסורת הנוצרית זהו המקום שבו נולד ישו, והמערה היא לבו של מתחם הכנסייה כולו: הבזיליקה נבנתה מלכתחילה כדי לעטוף אותה ולאפשר לצליינים להשקיף עליה ולרדת אליה. מבחינה טיפוסית זו מערה טבעית בסלע הגיר שהותאמה לשימוש לאורך הדורות, וכיום היא חלק מרשת של מערות תת-קרקעיות מתחת לכנסייה ולכנסיית קתרינה הקדושה הסמוכה.

המערה עצמה צרה ומוארכת, בצורת מלבן שאורכו כ-12 מטרים ורוחבו כ-3 מטרים. הסלע המקורי כמעט אינו נראה: הרצפה והקירות מצופים בשיש, ושלושה מהקירות מכוסים וילונות כבדים, שהותקנו כאמצעי הגנה מאש לאחר שריפה שפרצה במערה ב-1869. את המערה מאירות עשרות מנורות תלויות, והיא מעוצבת כקפלה לכל דבר.

בגומחה המזרחית של המערה עומד מזבח המולד, ומתחתיו, בתוך רצפת השיש, משובץ כוכב כסף בעל 14 קרניים ועליו כתובת בלטינית שפירושה "כאן נולד ישו המשיח למרים הבתולה". סביבו תלויות 15 מנורות כסף השייכות לשלוש העדות המחזיקות במקום. מול הגומחה, במפלס נמוך מעט, נמצאת מערת האבוס (קפלת האבוס) שבחזקת הקתולים, המציינת את המקום שבו לפי המסורת הונח התינוק באבוס, ולצדה מזבח המגושים. דלת בקצה המערבי של המערה מובילה למעבר אל המערות שמתחת לכנסיית קתרינה, ובהן מערת הירונימוס, שבה לפי המסורת ישב הירונימוס ותרגם את המקרא ללטינית. דלת זו נעולה בדרך כלל.

הברית החדשה מזכירה אבוס, אך לא מערה. העדות הכתובה הראשונה על מערה מסוימת בבית לחם שמוצגת כמקום הלידה מופיעה אצל אוריגנס, באמצע המאה ה-3 לספירה, וגם אוזביוס מקיסריה מזכיר אותה. לפי כתבי הירונימוס, במאה ה-2 לספירה, בימי הקיסר אדריאנוס, שימש המקום לפולחן האל אדוניס. בשנות ה-30 של המאה ה-4 הקים הקיסר קונסטנטינוס, ביוזמת אמו הלנה, בזיליקה מעל המערה, ופתח במרכז מבנה מצולע מעליה אפשר לצליינים להביט אל המערה מלמעלה. הכנסייה נהרסה במאה ה-6, ככל הנראה במהלך אחד ממרידות השומרונים, ונבנתה מחדש בימי הקיסר יוסטיניאנוס במתכונת שעומדת ברובה עד היום. בבנייה המחודשת שולבה המערה כקריפטה מתחת למקהלה, ונבנו שני גרמי המדרגות היורדים אליה.

המערה הייתה לאורך הדורות מוקד של מחלוקות בין העדות הנוצריות. כוכב הכסף הוצב בידי הקתולים ב-1717, נעלם ב-1847 והוחזר ב-1853 על ידי השלטון העות'מאני, והפרשה נמנית עם הסכסוכים על המקומות הקדושים שקדמו למלחמת קרים. כיום חלוקת הזכויות במערה ובכנסייה מוסדרת במסגרת "הסטטוס קוו" בין הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, המסדר הפרנציסקני (הכנסייה הקתולית) והכנסייה הארמנית. ב-2012 הוכרזו כנסיית המולד ודרך הצליינים בבית לחם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ובשנת 2026 הודיעו העדות על פרויקט לשיקום המערה עצמה, לראשונה מזה מאות שנים.

איך מגיעים

מערת המולד נמצאת בלב העיר בית לחם, בקצה המזרחי של כיכר האבוס (כיכר המהד). נכנסים לכנסיית המולד מהכיכר דרך "דלת הענווה", פתח נמוך וצר שמחייב להתכופף, חוצים את אולם הבזיליקה, ויורדים למערה בגרם מדרגות צר בצד המקהלה. היציאה היא בדרך כלל בגרם המדרגות שבצד השני. הכניסה לכנסייה ולמערה אינה כרוכה בתשלום. הכנסייה פתוחה בדרך כלל משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב, אך השעות משתנות לפי עונה ולוח התפילות של העדות, והירידה למערה נחסמת בזמן טקסים ותפילות. בימים עמוסים ובתקופת החגים משתרך תור ארוך לירידה למערה, לעיתים של שעה ויותר. בשל הודעת העדות על עבודות שיקום במערה, כדאי לבדוק מראש אם היא פתוחה למבקרים.

חשוב לדעת על הכניסה: בית לחם נמצאת בשטח A, שבו השליטה האזרחית והביטחונית בידי הרשות הפלסטינית. צו צבאי של פיקוד המרכז אוסר על אזרחים ישראלים להיכנס לשטחי A ללא היתר, ובכבישים המובילים לשטחים אלה מוצבים שלטים אדומים המזהירים מפני הכניסה. המדיניות עשויה להשתנות, ויש לבדוק את ההנחיות העדכניות לפני כל תכנון. תיירים בעלי דרכון זר נכנסים לבית לחם בדרך כלל מירושלים דרך מעבר רחל (מחסום 300) בכניסה הצפונית לעיר, ולרוב בסיור מאורגן; יש לשאת דרכון.

מה להכין לביקור

• בדיקה מוקדמת של מעמדכם החוקי לכניסה לבית לחם (אזרחים ישראלים: צו האיסור לשטחי A) ושל המצב הביטחוני העדכני.
• דרכון (לתיירים) - ייתכן שיידרש במעבר.
• לבוש צנוע המתאים למקום תפילה פעיל: כתפיים וברכיים מכוסות.
• זמן: חשבו על שעה עד שעתיים לכנסייה ולמערה בימים רגילים, ויותר בעונת החגים ובימי ראשון.
• הגעה מוקדמת בבוקר או לקראת הערב, מחוץ לשעות השיא של קבוצות הצליינים, מקצרת את התור.
• אין צורך בפנס או בציוד מערות: המערה מוארת ומרוצפת.
• מבקרים עם מוגבלות בניידות: הירידה היא במדרגות צרות ותלולות, וקשה להגיע למערה בכיסא גלגלים.
• לילדים: הביקור קצר ומעניין, אך התורים הארוכים והצפיפות עלולים להקשות על ילדים קטנים.

אזהרות ובטיחות

• אזרחים ישראלים: הכניסה לשטח A אסורה לפי צו צבאי ללא היתר, וכרוכה בסכנה; אין לתכנן ביקור בלי לבדוק את ההנחיות הרשמיות העדכניות.
• המדרגות היורדות למערה צרות, תלולות וחלקות משחיקה, ולעיתים קרובות צפופות מאוד; רדו לאט והחזיקו במעקה.
• המערה קטנה ונדחסים אליה המונים: מי שסובל מקלאוסטרופוביה או מקשיי נשימה בחללים סגורים וחמים כדאי שיבחר שעה שקטה.
• זהו מקום קדוש ופעיל: יש לשמור על שקט, לפנות את הדרך בזמן תפילות וטקסים ולמלא את הוראות אנשי הדת והסדרנים.
• אין לגעת במנורות ובנרות התלויים ואין להדליק אש מחוץ למקומות המיועדים לכך - במערה כבר פרצו שריפות בעבר.
• שמרו על חפצים אישיים בתורים ובצפיפות.