דלג לתוכן הראשי
מועדון המערות הישראלי
פתח המערה העליונה של מערת כלי האבן, במבט מחצר המבוא
מערות הרי ירושלים

מערת כלי האבן

שמות נוספים: מערות כלי האבן בהר הצופים / מחצבת כלי האבן בהר הצופים

נ.צ.
633101 / 224142
אזור
הרי ירושלים
צפיות
0

על המערה

מערת כלי האבן היא מערכת תת-קרקעית חצובה במדרון המזרחי של הר הצופים בירושלים, סמוך לכביש המוביל ממנה למעלה אדומים. זו אינה מערה טבעית: מדובר במחצבה תת-קרקעית ובבית מלאכה שבהם הפיקו בימי הבית השני גושי קירטון - סלע גירי רך יחסית, נוח לחציבה ולעיבוד - והפכו אותם לכלי אבן.

החשיבות של המקום קשורה ישירות לדיני הטהרה. החל מהמחצית השנייה של המאה הראשונה לפנה"ס ניכרת ביהודה הקפדה גוברת על טומאה וטהרה, ולפי ההלכה כלי אבן, בשונה מכלי חרס, אינם מקבלים טומאה. כך התפתחה תעשייה של כלי אבן לאחסון ולהגשת מזון, שממצאיה נפוצים ביישובים יהודיים של התקופה. המחצבה בהר הצופים היא אחד ממקומות הייצור המעטים של כלים אלה שנחשפו ונחקרו לעומק.

המערה התגלתה במקרה בקיץ 1999, כאשר דחפור שעבד בסלילת הכביש לכיוון מעלה אדומים פרץ פתח בתקרתה. עוד באותו קיץ (יולי-אוגוסט 1999) חפרו בה הארכאולוגים דוד עמית, יון זליגמן ואירינה זילברבוד מטעם רשות העתיקות, והדוח הסופי של החפירה פורסם בשנת 2023 בכתב העת 'עתיקות'.

המערכת כוללת חצר מבוא שממנה נפתחות שתי מערות חצובות:

  • המערה התחתונה (מערה I) - הגדולה מבין השתיים, בשטח של כ-4,000 מ"ר. גובה התקרה כ-4 מטרים ליד הפתח ויורד לכ-2 מטרים בחלקה הפנימי. החוצבים השאירו עמודי סלע במרווחים קבועים כדי לתמוך בתקרה, וכך נחלק החלל לאולמות ולחדרים. לאורך הקירות נחצבו מדפים קטנים להנחת נרות שמן שהאירו את החלקים החשוכים, ובסמוך לפתחים נחצבו ארבעה חדרים קטנים שכנראה שימשו סדנאות.
  • המערה העליונה (מערה II) - קטנה יותר, בעלת תוכנית סגלגלה, חצובה במפלס גבוה יותר. גם בה הושארו עמודי תמך. לפי הפרסום העברי של החופרים, על אחד העמודים נחרטו אותיות יווניות ולידן שרטוט עדין בפחם של עיטור צמחי.

במערות לא נמצאו כלים שלמים, אך נמצאו אלפי שברים של כלי אבן שנפגמו במהלך הייצור והושלכו בערמות פסולת ליד הפתחים: ספלים בעלי ידית אחת או שתיים, קערות בגדלים שונים, מגשים מלבניים בעלי פינות מעוגלות, וכלי אגירה גדולים מהטיפוס המכונה "קלל". נמצאו גם שברים של גלוסקמאות - ארונות אבן לליקוט עצמות - וזו הייתה העדות הראשונה לאתר שבו יוצרו גלוסקמאות. בין הממצאים גם כלי עבודה מברזל (קורדום וטריז), נרות חרס וכלי חרס.

את זמן הפעילות קובעים כלי החרס וארבעה מטבעות: הקדום שבהם נטבע בשנת 54 לספירה בימי הנציב הרומי אנטוניוס פליקס, ושלושת האחרים הם פרוטות מימי המרד הגדול (שנת שתיים ושנת שלוש למרד, 67-69 לספירה). מכאן שעיקר הפעילות במקום היה במאה הראשונה לספירה, והיא נמשכה עד סביבות חורבן בית שני. כמה כלי חרס מהמערה העליונה, מהתקופה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא, מרמזים שייתכן שהייצור נמשך גם לאחר החורבן.

החופרים הציעו קשר אפשרי בין המערה לבין כתובת שנמצאה על גלוסקמה במערת קבורה בבית פגי הסמוכה (כיום א-טור), ובה רשימה של 23 שמות וסכומי כסף קטנים, שפורשה כרשימת פועלים ושכרם. זו השערה מחקרית ולא עובדה מוכחת. בסביבת המערה נחשפו גם מחצבות נוספות, גת, מתקני מים וקברים, ובסמוך נחפרו באותן שנים שרידי מנזר ביזנטי.

איך מגיעים

המערה נמצאת במורד המזרחי של הר הצופים, בצמוד לכביש 1 בקטע שבין ירושלים למעלה אדומים. היא אינה אתר תיירות מוסדר: אין בה גן לאומי, אין שעות פתיחה, ולא מצאנו במקורות רשמיים מידע על שביל מסומן, חניה או ביקורים מודרכים קבועים. המקום הוא אתר עתיקות שבאחריות רשות העתיקות.

מי שמעוניין לבקר מומלץ לעשות זאת במסגרת סיור מודרך של גוף מוכר, או לברר מראש מול רשות העתיקות אם הכניסה מותרת ובאיזה אופן. אין לעצור בשולי הכביש המהיר או לחצות אותו ברגל כדי להגיע למערה. המידע על מצב האתר והגישה אליו עלול להשתנות, ולכן חשוב לבדוק לפני היציאה.

מה להכין לביקור

  • תיאום מראש: בירור עם רשות העתיקות או הצטרפות לסיור מודרך, שכן אין במקום הסדרי ביקור קבועים.
  • פנס ראש עם סוללות רזרביות: חלקי המערה הפנימיים חשוכים לגמרי.
  • נעלי הליכה סגורות עם סוליה אחיזתית - הקרקע מכוסה פסולת חציבה ושברי אבן.
  • קסדה או כובע מגן מומלצים, בעיקר בחלקים שבהם התקרה נמוכה (כשני מטרים ופחות).
  • מים, ובקיץ גם כובע לדרך החשופה שעד הפתח.
  • זמן: שעה עד שעה וחצי מספיקות לסיור במערות ובחצר המבוא.
  • עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב. בימים גשומים הקרקע עלולה להיות חלקלקה.
  • ילדים: מתאים לילדים גדולים יחסית ובהשגחה צמודה בלבד.

אזהרות ובטיחות

  • זהו אתר עתיקות מוגן: אסור לחפור, להזיז או לאסוף שברי כלי אבן, מטבעות או כל ממצא אחר. איסוף עתיקות הוא עבירה פלילית, ורשות העתיקות אוכפת זאת באזור.
  • אין לגעת בחריטות ובשרטוטי הפחם על העמודים ואין לכתוב על הקירות - הם עדינים וחשובים למחקר.
  • הקירטון הוא סלע רך יחסית. היזהרו מאבנים רופפות ומהתפוררות בתקרה ובעמודים, ואל תיכנסו לחלקים שנראים מתמוטטים.
  • התקרה נמוכה בחלקים הפנימיים - שימו לב לראש.
  • המערה צמודה לכביש מהיר וסואן: אין ללכת לאורכו או לעצור בשוליו.
  • אין להדליק אש בתוך המערה.
  • לא נכנסים לבד: עדכנו מישהו על המסלול ועל שעת החזרה המשוערת.

הערות מבקרים(0)

ביקרתם במערה? יש לכם שאלה? כתבו לנו:

עדיין אין הערות מבקרים. היו הראשונים לכתוב!