מערת ניקנור

על המערה

מערת ניקנור היא מערכת קבורה יהודית מימי הבית השני, החצובה בסלע הקירטון הרך של הר הצופים. היא נמצאת בתחום הגן הבוטני הלאומי, בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ונחשבת לאחת ממערות הקבורה המפוארות שנמצאו בירושלים. זו אינה מערה טבעית: מדובר באתר חצוב בידי אדם, שתוכנן בקפידה כקבר משפחתי.

במרכז האתר חצר מלבנית חצובה, ובצדה חזית המערה, שעוצבה כסטיו (אכסדרה), סגנון אופייני לקברים המפוארים של ירושלים בתקופה זו. מהסטיו נכנסים לארבעה אולמות קבורה המחוברים זה לזה, ובקירותיהם כוכים שבהם הונחו המתים. אולם קבורה נוסף, שאינו מחובר לשאר האולמות, נפתח מן החצר, ובחצר עצמה חצובים גם כמה פירי קבורה. לפי מבנה הקבר, סגנונו והממצאים שבו, הוא מתוארך בקירוב לאמצע המאה הראשונה לספירה. חרסים מן התקופה הביזנטית ושני צלבים שנחרתו על קיר האולם המרכזי מלמדים שהמקום היה בשימוש גם מאות שנים מאוחר יותר.

המערה התגלתה באוקטובר 1902 בשטח אחוזתו של הבריטי ג'ון גריי היל בהר הצופים. גלדיס דיקסון, בתו של הקונסול הבריטי, בדקה את המקום, וזמן קצר אחר כך בחן אותו גם הארכאולוג רוברט מקאליסטר, שאף שרטט את תוכנית הקבר. במערה נמצאו שבע גלוסקמאות (ארונות קבורה קטנים לליקוט עצמות), שברי סרקופג וחרסים. על אחת הגלוסקמאות נחרתה כתובת דו-לשונית: שלוש שורות ביוונית ושורה אחת בכתב עברי. ביוונית נכתב כי אלה עצמותיהם של בני משפחת ניקנור האלכסנדרוני, שעשה את הדלתות, ובכתב העברי נכתב "נקנר אלכסא".

הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו, שפענח את הכתובת, זיהה את ניקנור עם האיש שמקורות חז"ל מספרים כי תרם את הדלתות לאחד משערי בית המקדש השני, השער שנקרא על שמו "שער ניקנור". זהו מקרה נדיר שבו ממצא ארכאולוגי מתחבר ישירות לדמות המוכרת ממקורות כתובים. בהמשך הציע אלעזר ליפא סוקניק, שניקה וחפר את המערה מטעם האוניברסיטה העברית בשנים 1928–1929, שהגלוסקמה הכילה את עצמותיהם של שני בני משפחה, צאצאיו של ניקנור. הגלוסקמה המקורית נמצאת כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

במאה ה-20 קיבלה המערה תפקיד חדש. בשנת 1934 הועלו לארץ עצמותיו של יהודה לייב פינסקר, מחבר "אוטואמנציפציה" ומראשי תנועת חובבי ציון, ונקברו באחד מאולמות המערה. היוזם היה מנחם אוסישקין, שחלם להפוך את המקום לפנתיאון לאומי לגדולי העם היהודי. הרעיון לא התממש, והאדם השני והאחרון שנקבר במערה היה אוסישקין עצמו, בשנת 1941. לאחר קום המדינה, כשהר הצופים היה מובלעת מנותקת, הוקמה חלקת גדולי האומה בהר הרצל.

מאז 2008 מוצגת במערה תערוכה שהקימו המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית וקרן קיימת לישראל, ובה העתקים של הגלוסקמאות והסברים על משפחת ניקנור. בביקור אפשר לראות את החצר והסטיו, את אולמות הקבורה עם הכוכים, ואת קבריהם של פינסקר ואוסישקין. סביב המערה משתרע הגן הבוטני, שבו מוצגים צמחי ארץ ישראל ושבתחומו יש מערות קבורה נוספות מימי הבית השני.

איך מגיעים

המערה נמצאת בתוך הגן הבוטני בחלקו הצפוני של קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים. מגיעים לקמפוס ברכב או בתחבורה ציבורית, ונכנסים אליו דרך אחד משערי האוניברסיטה. בשערים יש בדיקה ביטחונית, ומבקרים מן החוץ נדרשים להציג תעודה מזהה. מן הקמפוס ממשיכים ברגל אל הגן הבוטני, והמערה נמצאת בחלקו הדרומי של הגן, מול רחבה גדולה עם מקומות ישיבה.

הביקור במערה ובתערוכה מתאפשר בשעות הפתיחה של הגן הבוטני. לפי המקורות הזמינים, הגן פתוח בימי חול וסגור בשבתות, בחגים ובחול המועד, והכניסה אליו ללא תשלום. שעות הפתיחה וכללי הכניסה לקמפוס משתנים, לכן כדאי לבדוק באתר הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית או בטלפון לפני ההגעה. פתחי המערה מוגנים בשערים, וייתכן שחלק מהאולמות יהיו סגורים לביקור.

מה להכין לביקור

• תעודה מזהה לכניסה לקמפוס האוניברסיטה.
• בדיקה מראש של שעות הפתיחה של הגן הבוטני; הגן סגור בשבתות ובחגים.
• נעליים נוחות וסגורות; בכניסה למערה יש מדרגות חצובות ומשטחי סלע.
• פנס קטן או פנס ראש לצפייה בכוכים ובפינות המוצלות, למרות שאולמות התערוכה מוארים.
• מים, כובע והגנה מהשמש לשיטוט בגן הבוטני, בעיקר בקיץ.
• הביקור במערה עצמה קצר יחסית; כדאי להקדיש זמן נוסף לסיור בגן הבוטני.
• מתאים למשפחות עם ילדים, בהשגחה צמודה ליד המדרגות ופירי הקבורה.
• לבוש צנוע ומכבד: זהו אתר קבורה ובו קבריהם של פינסקר ואוסישקין.

אזהרות ובטיחות

• המערה היא אתר קבורה עתיק וגם מקום קבורתם של שני מנהיגים ציוניים. יש לשמור על שקט ועל התנהגות מכבדת.
• מדרגות חצובות ורצפת סלע עלולות להיות חלקות, בעיקר בחורף ואחרי גשם. כדאי לרדת בזהירות ולהיעזר במעקות.
• בחצר יש פירי קבורה חצובים. לא מתקרבים לשוליהם ולא נכנסים אליהם.
• אסור לטפס על הקירות, על החזית או על שרידי העמודים, ואסור לגעת בכוכים, בכתובות ובחריתות.
• אסור להעביר או להוציא אבנים, חרסים או כל חפץ מן האתר. זהו אתר ארכאולוגי מוגן.
• אין להדליק אש או נרות בתוך המערה.
• הגן הבוטני הוא גן אקולוגי לשימור צמחי ארץ ישראל. הולכים רק בשבילים ולא קוטפים צמחים.
• יש לכבד את הוראות הביטחון וההנחיות של צוות האוניברסיטה והגן.