דלג לתוכן הראשי
מועדון המערות הישראלי
חזית מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים: שלוש קשתות מעל שלושה פתחים, וחצר הכניסה שלפניה
מערות הגליל התחתון

מערת רבי יהודה הנשיא

שמות נוספים: קבר רבי יהודה הנשיא / מערה מס' 14 בבית שערים

נ.צ.
734304 / 212357
אזור
הגליל התחתון
צפיות
0

על המערה

מערת רבי יהודה הנשיא, הידועה בספרות המחקר כמערה מס' 14, היא מערכת קבורה חצובה בסלע בנקרופוליס של בית שערים, בגן הלאומי בית שערים שבדרום הגליל התחתון, סמוך לקריית טבעון. אין זו מערה טבעית אלא אחוזת קבר משפחתית שנחצבה בידי אדם, והיא אחת משתי מערות הקבורה המפוארות באתר, לצד מערת הארונות (מערה מס' 20). בית הקברות של בית שערים שימש בעיקר במאות ה-2 עד ה-4 לספירה, וב-2015 הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

לפי התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי, רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה ומנהיג הסנהדרין, ישב בבית שערים, ובשנותיו האחרונות עבר לציפורי מסיבות בריאות. הוא נפטר בציפורי בראשית המאה ה-3 לספירה, אך ביקש להיקבר בבית שערים, ומקום קבורתו הוכן עוד בחייו. התלמוד מתאר את מסע הלוויה הגדול מציפורי לבית שערים. החוקרים סבורים שקבורתו כאן היא שהפכה את בית הקברות למקום קבורה מבוקש, ויהודים מהארץ ומהתפוצות הובאו להיקבר בקרבתו.

מערכת הקבורה כוללת חצר, מערה ושרידי מבנה עילי. החזית בנויה אבני גזית חלקות, ובה שלושה פתחים ומעליהם שלוש קשתות שגובהן כשמונה מטרים. החזית שוחזרה בחלקה. מעל המערה נמצא מבנה ספסלים מדורג, שלפי ההשערה שימש לטקסי זיכרון לכבוד הנשיא ובני משפחתו. אחד הספסלים בנוי בצורת חצי גורן, תופעה יוצאת דופן בבית שערים.

המערה נחשפה בחפירות שערך הארכאולוג נחמן אביגד בשנות ה-50 של המאה ה-20. בתוכה נמצאו שלוש כתובות קבר: "רבי שמעון", "זו של רבי גמליאל" ו"אנינא הקטן". החוקרים מזהים את רבי שמעון ורבן גמליאל עם בניו של רבי יהודה הנשיא, ואת אנינא עם רבי חנינא בר חמא, תלמידו. שלושת השמות מופיעים יחד בצוואתו של רבי כפי שהיא מובאת בתלמוד הבבלי (מסכת כתובות): "שמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא, חנינא בר חמא ישב בראש".

בחדר הפנימי, בפינת האולם, חצובים ברצפה שני קברים מלבניים צמודים זה לזה. הם היו מכוסים בלוחות אבן כבדים, ולא נמצאו עליהם כתובות. קבר כפול החפור בקרקע הוא חריג בבית שערים, והחוקרים מניחים שנקברו בו איש ואשתו. הדבר מתאים לבקשתו של רבי להיקבר באדמה ולא בארון. חשוב לדעת: לא נמצאה במערה כתובת שמזהה במפורש את קברו של רבי יהודה הנשיא. הזיהוי מבוסס על צירוף הכתובות, המקורות התלמודיים ומבנה הקבר, והוא מקובל על רוב החוקרים. לצד זה קיימת מסורת עממית, המתועדת מימי הביניים, המצביעה על קברו בציפורי.

המערה נמצאת על השביל התחתון של הגן, בין מערות הקבורה שבחלקו המרכזי. בקרבת מקום אפשר לבקר במערת הארונות, במערת המוזאון שבה מוצג גוש זכוכית ענק מהתקופה העבאסית, ובפסל אלכסנדר זייד. בגן נמצאים גם שרידי בית הכנסת והבזיליקה, וכן מתחם מערות המנורה, שהביקור בו מודרך ומחייב הרשמה מראש.

איך מגיעים

הגן הלאומי בית שערים שוכן בשולי קריית טבעון, בין חיפה לעמק יזרעאל. מכביש 70 ממשיכים בצומת יקנעם לכביש 722 עד צומת השומרים, ושם פונים בפנייה הראשונה שמאלה אל הגן הלאומי. ממרכז קריית טבעון הנסיעה אורכת כעשר דקות. מגיעים ברכב עד החניה שליד מרכז השירות למטייל.

זהו גן לאומי של רשות הטבע והגנים, והכניסה אליו בתשלום (חינם למנויי "מטמון"). מהכניסה הולכים ברגל בשבילים סלולים ומרוצפים אל השביל התחתון, שעליו נמצאות מערת רבי יהודה הנשיא ומערת הארונות. המרחקים בתוך הגן קצרים. לפי רשות הטבע והגנים, אנשים עם מוגבלות בניידות יכולים להגיע עד פתח המערה ולצפות בה מבחוץ. האתר פתוח בשעות היום, והכניסה נסגרת שעה לפני שעת הסגירה. שעות הפתיחה ודמי הכניסה משתנים בין העונות ובערבי חג, ולכן כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים לפני היציאה. מדי פעם חלקים מהגן סגורים בגלל עבודות שימור.

מה להכין לביקור

  • כרטיס כניסה לגן הלאומי (או מינוי "מטמון"). כדאי לבדוק מראש אם נדרש תיאום מועד ביקור.
  • נעליים נוחות עם סוליה טובה. השבילים קצרים, אך יש בהם מדרגות ומשטחי אבן.
  • מים, כובע והגנה מהשמש. בקיץ חם בשבילים הפתוחים שבין המערות.
  • פנס קטן או פנס ראש יעזרו לראות פרטים ופינות בתוך אולמות הקבורה.
  • זמן: לביקור במערה ובסביבתה הקרובה מספיקה כחצי שעה. לסיור בגן כולו, כולל מערת הארונות והשביל העליון, כדאי להקדיש שעתיים עד שלוש.
  • האתר מתאים למשפחות עם ילדים. רשות הטבע והגנים מציעה חוברת הפעלה לילדים ("פקח צעיר").
  • עונה מומלצת: האביב והסתיו. בחורף כדאי לבדוק את התחזית, כי השבילים עלולים להיות חלקלקים.
  • לבוש צנוע ויחס של כבוד: המקום מקודש למבקרים רבים, ובימי הזיכרון של רבי יהודה הנשיא מגיעים אליו מתפללים רבים.

אזהרות ובטיחות

  • זהו אתר ארכאולוגי מוגן ואתר מורשת עולמית: אסור לגעת בכתובות ובתבליטים, לחרוט, לטפס על החזית או על הקירות, או להזיז אבנים.
  • מערות הקבורה בבית שערים רגישות לבלייה. לפי רשות הטבע והגנים, שורשי עצים שניטעו מעליהן מאיימים על יציבותן. יש להיכנס רק לאזורים הפתוחים למבקרים ולציית לשילוט ולגדרות.
  • הרצפה בתוך המערה אינה אחידה, ויש בה קברים חצובים פתוחים ומפתנים. כדאי ללכת בזהירות ולהשגיח על ילדים קטנים.
  • מדרגות האבן ומשטחי הסלע עלולים להיות חלקלקים, במיוחד אחרי גשם.
  • כלבים מותרים בגן רק כשהם קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה, ואסור להכניס אותם למערות הקבורה.
  • אסור להבעיר אש או להדליק נרות בתוך המערה, ויש לשמור על הניקיון.
  • בימי קיץ חמים כדאי לבקר בשעות הבוקר ולשתות הרבה.

הערות מבקרים(0)

ביקרתם במערה? יש לכם שאלה? כתבו לנו:

עדיין אין הערות מבקרים. היו הראשונים לכתוב!