מערת שמשון

על המערה

מערת שמשון היא מערה טבעית גדולה הפתוחה בצוק תלול על הגדה הצפונית של נחל שורק, בלב הרי ירושלים, ממזרח לבית שמש ולמושב נחם. זו מערה קרסטית: היא נוצרה בתהליך ממושך של המסת הסלע הדולומיטי הקשה שבונה את המצוק, סלע השייך לחבורת יהודה. כמו מערות קרסטיות אחרות באזור, ייתכן שנשתמרו בה שרידי נטיפים, אך היא איננה מערת נטיפים מרהיבה בנוסח מערת שורק הסמוכה.

מה שמושך אליה מטיילים הוא בעיקר הפתח: קשת סלע רחבה וגבוהה שנראית היטב מעמק הנחל ומהגבעות שממול, ומאחוריה אולם מוצל בעל תקרה גבוהה ורצפה עפרית ומאובקת. העומק שלה מוגבל יחסית, אבל המבט מתוך המערה החוצה, אל עמק שורק המתפתל ואל המדרונות המיוערים מעבר לו, הוא מהיפים בהרי ירושלים.

במערה ובסביבתה נראים סימנים ברורים לשימוש אנושי בעבר: קירות אבן, מדרגות וסימני חציבה בסלע. גרם מדרגות חצוב מוביל מן הרכס אל המערה, ולפי החברה להגנת הטבע מדובר במדרגות בנות כ-1,500 שנה. בסמוך נמצאים שרידי מנזר, ולפי קק"ל ייתכן שגומחה גבוהה בדופן המערבית של המערה שימשה מגורים לנזירים בתקופה הביזנטית. ליד המערה בולט גם קיר של בריכת מים גדולה שהצד השני שלה נשען על הצוק. אורכה כ-10 מטרים, רוחבה כ-7 מטרים ועומקה כ-4 מטרים, ודפנותיה טויחו כדי שהמים לא יחלחלו לסלע הנקבובי.

המצוקים סביב המערה הם בית גידול חשוב. במערות קטנות לצידה תועדו עטלפי חרקים, ביניהם יזנוב קטן ופרסף גמדי. עטלפי חרקים בישראל הם ערך טבע מוגן ורבים מהם בסכנת הכחדה. לפי דיווח מ-2019, המערה עצמה אינה כלולה בתחומי שמורת נחל שורק שמשתרעת סביבה. באותה תקופה דווח גם על תוכנית מאושרת להקמת מחצבה בשטח פרטי סמוך לה.

השם מתקשר לשמשון הגיבור, שסיפוריו במקרא קשורים לנחל שורק ולאזור צרעה ואשתאול. זהו שם מקום מודרני ואין לו ביסוס ארכאולוגי. בסביבה הקרובה נמצאים הר שמשון (546 מטרים), מערת שורק (מערת הנטיפים), אנדרטת מגילות האש ביער הקדושים, ומסילת הרכבת ההיסטורית לירושלים שעוברת לאורך הנחל למטה.

איך מגיעים

אין דרך רכב אל המערה ומגיעים אליה רק ברגל. הכניסה חופשית ללא תשלום. הגישה המקובלת היא מלמעלה: מאזור אנדרטת מגילות האש ביער הקדושים, דרומית לכסלון, יורדים בשביל המסומן בכחול לאורך רכס ששולח שלוחה מערבה, עם נוף פתוח אל השפלה. בקטע האחרון יורדים במדרגות חצובות ובמדרגון סלעי שבחלקו יש יתדות ואחיזות מתכת. קטעי הירידה תלולים וחשופים, ולכן הם לא מתאימים לילדים קטנים או למי שחושש מגובה.

גישה אחרת עולה מלמטה, מעמק נחל שורק: חוצים את הנחל ומטפסים בשביל תלול אל הצוק. לפי מטיילים, מעבר הנחל עלול להיות מסוכן ואף בלתי עביר בחורף ובאביב, כשהזרימה חזקה. גם המעקה שעזר בחצייה דווח כמוסר. אפשר גם לשלב את המערה במסלול ארוך יותר בין כסלון, הר שמשון, נחל שורק ומערת שורק. תוואי השבילים והסימונים באזור משתנים מדי פעם, ולכן כדאי לבדוק מפת סימון שבילים עדכנית לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• נעלי הליכה עם סוליה אוחזת. השביל אבני, ובירידה האחרונה יש מדרגות חלקלקות ויתדות מתכת.
• הרבה מים, לפחות 2 ליטר לאדם. אין מים ואין צל לאורך רוב הדרך, חוץ מהמערה עצמה.
• מפת שבילים עדכנית או אפליקציית ניווט. אל תסתמכו רק על הסימון.
• פנס ראש, אם רוצים להציץ לפינות האחוריות והחשוכות של המערה.
• כובע וקרם הגנה. רוב המסלול חשוף לשמש.
• תכננו כמה שעות לביקור, תלוי במסלול שנבחר. הירידה והעלייה התלולות לוקחות יותר זמן ממה שנראה במפה.
• העונות הנוחות הן הסתיו והאביב (כשלא יורד גשם). בקיץ מומלץ לצאת מוקדם בבוקר.
• המסלול מתאים למשפחות עם ילדים גדולים שרגילים להליכה, ולא לעגלות או לילדים קטנים מאוד.

אזהרות ובטיחות

• ירידה תלולה עם סכנת נפילה: במדרגות החצובות ובקטע היתדות רדו לאט, בזה אחר זה, ועם יד פנויה לאחיזה. השביל לא עביר כשהסלע רטוב אחרי גשם.
• שפת המצוק: המערה פתוחה אל צוק גבוה. אל תתקרבו לקצה ושמרו היטב על ילדים.
• אל תחצו את נחל שורק כשהוא זורם בעוצמה, ואל תיכנסו לאפיק בזמן גשם או כשיש התראת שיטפון.
• אבנים נופלות: הישארו בשביל ואל תדרדרו אבנים לעבר מטיילים שנמצאים מתחתיכם.
• דבורים וצרעות: דווח על קיני צרעות ליד יתדות המתכת. היו ערניים, במיוחד מי שאלרגי לעקיצות.
• עטלפים: אל תיכנסו לחללים הצדדיים, אל תאירו ישירות על עטלפים ואל תרעישו. הם מוגנים ורגישים להפרעה. אל תיגעו בעטלפים ובגללים שלהם.
• שרידים עתיקים: אסור לפרק, להזיז או לטפס על קירות האבן ועל שרידי המנזר והבריכה.
• אין להבעיר אש בתוך המערה או בחורש סביבה. אספו את כל האשפה והוציאו אותה איתכם.