נקבות עין חנדק

על המערה

עין חנדק הוא מעיין שכבה בהרי ירושלים, ממזרח למושב אבן ספיר, בתחום יער עמינדב של קרן קיימת לישראל. אין כאן מערה טבעית אלא מערכת מים חצובה בידי אדם: נקבות (מנהרות מים) שנחצבו אל תוך הסלע כדי להגיע אל השכבה נושאת המים ולהגדיל את ספיקת המעיין. השם הוא שיבוש קל של השם הערבי עין אל-ח'נדק, ופירושו בערך "עין התעלה" או "עין החפירה" – תיאור הולם למקום שכולו חצוב. עד 1948 שירת המעיין את תושבי הכפר אל-ג'ורה, ששכן על הגבעה שמעליו.

על פי שלט ההסבר של קק"ל במקום, מערך ההשקיה של עין חנדק הוא מהגדולים והמשוכללים בהרי ירושלים, והאורך הכולל של הנקבות על כל סעיפיהן מגיע לכ-100 מטרים. המערכת כוללת שתי קבוצות של נקבות שנפתחות אל בריכת אגירה חצובה:

• הנקבה הדרומית – הארוכה במערכת. בקצה העמוק שלה היא מתפצלת לשני סעיפים קצרים, ובנקודת המפגש נבנה סכר קטן בגובה של כמטר. גובה הנקבה כ-2.5 עד 4 מטרים ורוחבה כמטר וחצי, ועל קירותיה שכבת טיח עבה, עד גובה של כמטר וחצי, שנועדה למנוע חלחול של המים. עומק המים בה מגיע לעיתים לכ-120 ס"מ. כ-20 מטרים לפני פתח הנקבה יורד אליה פיר אנכי, שנחסם בשבכת מתכת בחורף 2008–2009 במסגרת צעדי בטיחות.
• הנקבה המזרחית – למעשה שתי נקבות נפרדות שמתאחדות סמוך לבריכה: נקבה ישרה באורך של כ-17 מטרים, ונקבה נוספת המסתעפת ממנה, באורך כולל של כ-31 מטרים ובצורת האות ר'. הן חצובות לאורך קו המגע בין שכבת חוואר לשכבת אבן גיר קשה, וגובהן כ-2 עד 2.5 מטרים.

הייחוד ההנדסי של המקום הוא בכך שקרקעית בריכת האגירה גבוהה מנקודות הנביעה. כדי שהמים בכל זאת יזרמו אל הבריכה, בנו בוני המערכת סכרים קטנים בתוך הנקבות, שהגביהו את מפלס המים. הבריכה עצמה אליפטית, באורך של כ-30 מטרים, ברוחב של עד כ-7 מטרים ובעומק מרבי של כ-4 מטרים; חלקה חצוב בסלע וחלקה בנוי, וגרם מדרגות יורד אל קרקעיתה. מן הבריכה יצאה תעלה מקורה בלוחות אבן אל חלקות השלחין שבמורד הגיא, ובוואדי הצר שמתחת למעיין אפשר לראות עד היום תעלות השקיה, טרסות ושומרות אבן עתיקות. סביב המעיין צומחים עצי זית ותאנה.

במורד הוואדי (המכונה גם ואדי יוסף), במרחק של כמה מאות מטרים מהמעיין, ניצב "הכותל הקטן" – קיר תמך מונומנטלי שנבנה לרוחב הערוץ, בגובה של כ-10 עד 11 מטרים, מנדבכים של אבני גזית גדולות. הקיר עצר את סחף הקרקע ויצר שטח חקלאי שהושקה ממי המעיין, וכינויו ניתן לו בשל הדמיון של אבניו לאבני הכותל המערבי, בתקופה שבה הכותל עצמו לא היה נגיש למטיילים הישראלים (לפני 1967).

מועד חציבת הנקבות של עין חנדק אינו ידוע בוודאות. מחקרים עדכניים על נקבות המעיינות בהרי ירושלים מראים שהתופעה החלה כנראה בתקופת הברזל המאוחרת (בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס), אך נקבות נחצבו ושופצו לאורך תקופות רבות, עד העת החדשה. בהרי ירושלים ידועות עשרות נקבות מעיינות, והן קשורות לפיתוח חקלאות השלחין בהר.

איך מגיעים

עין חנדק נמצא בצומת של כמה שבילים מסומנים: שביל ישראל עובר במקום, וכאן גם נקודת החיבור שלו עם שביל ירושלים. דרך נוחה להגיע היא לחנות באבן ספיר וללכת ברגל אל המעיין לאורך שביל ישראל. אפשר גם להגיע בשביל המסומן בכחול מכיוון בית החולים הדסה עין כרם ("שביל הדסה"), או לבוא מכיוון חורבת סעדים לאורך "שביל המעיינות" בסימון ירוק, שאורכו כשני קילומטרים ועובר ליד כמה מעיינות שכבה. השביל המסומן בירוק יורד מהמעיין במורד הוואדי אל "הכותל הקטן", חוצה את כביש 386 במעבר תת-קרקעי וממשיך לכיוון נחל שורק וסטף. מי שמעדיף להתחיל מ"הכותל הקטן" יכול לצאת מצומת כרם (צומת כבישים 386 ו-395) וללכת משם בשביל אל הקיר ואל המעיין.

האתר נמצא ביער קק"ל, פתוח לציבור ללא תשלום ואין לו שעות פתיחה. לפי שילוט קק"ל במקום, השבילים באזור מיועדים למיטיבי לכת. חשוב לדעת: הכניסה לנקבות אסורה. שלט קק"ל באתר אוסר לרדת לבריכת האגירה בשל סכנת התמוטטות וקובע שהכניסה לנקבות אסורה בהחלט, והבריכה מגודרת. את פתחי הנקבות אפשר לראות מבחוץ בלבד. כדאי לבדוק באתר קק"ל או במוקד "קו ליער" לפני היציאה אם חל שינוי במצב האתר.

מה להכין לביקור

• נעלי הליכה סגורות ונוחות – השבילים בוואדי סלעיים ותלולים בחלקם.
• מים בכמות מספקת (לפחות 1.5–2 ליטר לאדם) – מי המעיין אינם מיועדים לשתייה.
• כובע והגנה מפני השמש בקיץ; בחורף – ביגוד חם ומעיל גשם, והתעדכנות בתחזית.
• מפת סימון שבילים של הרי ירושלים או אפליקציית ניווט, במיוחד אם משלבים את שביל ישראל, שביל המעיינות ו"הכותל הקטן" למסלול אחד.
• זמן של כמה שעות אם הולכים ברגל מאבן ספיר או מהדסה עין כרם ומשלבים את "הכותל הקטן".
• עונה מומלצת: חורף ואביב, כשהמעיינות זורמים והנוף ירוק.
• שקית לאיסוף אשפה – זה אתר פתוח בלי קופה ובלי צוות, והניקיון תלוי במבקרים.
• מתאים למשפחות שרגילות להליכה בשטח, בתנאי שמשגיחים על הילדים ליד הבריכה המגודרת ולא נכנסים לנקבות.

אזהרות ובטיחות

• אין להיכנס לנקבות ואין לרדת לבריכת האגירה – לפי שילוט קק"ל קיימת במקום סכנת התמוטטות, והכניסה אסורה בהחלט.
• בריכת האגירה עמוקה (עד כ-4 מטרים) ובנקבות יש מים בעומק של עד כמטר ויותר – סכנת נפילה וטביעה, בייחוד לילדים.
• אין לעקוף את הגדר ואת השבכה שמעל הפיר האנכי, ואין להסיר אותן.
• סלעים, מדרגות אבן ושולי תעלות עלולים להיות חלקלקים, במיוחד בחורף ובמקומות רטובים.
• אין לשתות ממי המעיין ללא טיהור.
• זהו אתר עתיק: אין לפרק או להזיז אבנים מהטרסות, מהתעלות ומהקירות, ואין לטפס על "הכותל הקטן".
• הבערת אש ביער מותרת רק במקומות המותרים לכך ובהתאם להנחיות קק"ל; בעונה היבשה יש להקפיד על כך במיוחד.
• בימי גשם עז יש להיזהר בתוואי הוואדי ובמעבר התת-קרקעי מתחת לכביש 386.