נקבת האמה התחתונה בארמון הנציב

על המערה

נקבת האמה התחתונה היא מנהרת מים חצובה בידי אדם, העוברת מתחת לרכס ארמון הנציב שבדרום ירושלים. היא חלק מהאמה התחתונה, המכונה גם האמה החשמונאית: אמת מים שהובילה מים ממעיינות באזור בית לחם ועד הר הבית, לאורך כ-21 עד 23 קילומטרים לפי מקורות שונים. השם "התחתונה" בא להבדיל אותה מהאמה העליונה, שנבנתה מאוחר יותר בתקופה הרומית ועברה בתוואי גבוה יותר. האמה נבנתה בשיפוע מתון מאוד, כמטר אחד בערך לכל קילומטר, ולכן התפתלה לאורך קווי הגובה של ההרים.

במקום שבו שני ערוצים משני צדי רכס ארמון הנציב יוצרים בו מעין מותן צרה, חצבו בוני האמה מנהרה דרך הסלע במקום להקיף את הרכס, וכך חסכו תוואי של כשני קילומטרים. אורך המנהרה 423 מטרים, והיא הארוכה מבין שתי המנהרות של האמה התחתונה (השנייה נמצאת בבית לחם, והיא חסומה ואינה נגישה). הכניסה הדרומית שוכנת בשכונת תלפיות מזרח, והמוצא הצפוני נמצא מתחת לטיילת ארמון הנציב, בשולי ג'בל מוכאבר.

בגלל הפרש גובה של כ-50 מטרים בין פסגת הרכס למפלס המנהרה, נחצבו לאורכה חמישה פירים עמוקים. הם שימשו את החוצבים לכיוון התוואי, להורדת פועלים ולהעלאת פסולת החציבה, וגם לתאורה ולאוורור. הפיר השלישי, כ-115 מטרים מהכניסה, עמוק כ-45 מטרים ובעל צורת חרוט. הפיר הרביעי, הסמוך לטיילת, הוא העמוק ביותר ומגיע לעומק של כמעט 60 מטרים. הפיר החמישי סתום. בקטע הדרומי, לאורך כ-17 מטרים, האמה היא תעלה חצובה המקורה בלוחות אבן, תחילה שטוחים ובהמשך בקירוי גמלוני, ורק אחריה מתחילה המנהרה החצובה עצמה.

חתך המנהרה אליפטי, גובהה המקורי היה כמטר וחצי, ובדפנותיה ניכרים סימני סיתות אלכסוניים וגומחות לנרות. בשנת 1995 חפר הארכאולוג יעקב ביליג במנהרה ומצא חרסים מימי בית שני ומטבעות מימי אלכסנדר ינאי והורדוס. הוא תיארך את הטיח המצפה את האמה לתקופה החשמונאית, ולכן האמה נבנתה כנראה במאה ה-2 או ה-1 לפנה"ס. האמה פעלה עד חורבן בית שני, ננטשה, ושוקמה שוב בתקופה הביזנטית ובימי הביניים. בשנת 1541 הניחו בה העות'מאנים צינור חרס עשוי חוליות, ואת שרידיו אפשר לראות בתוך המנהרה עד היום. בעקבות השיפוצים הועמקה רצפת המנהרה. השימוש האחרון באמה היה בימי המנדט הבריטי, בשנות ה-20 של המאה ה-20.

אחרי חפירת 1995 נוקתה המנהרה, קירותיה חוזקו ושני פתחיה ננעלו בדלתות ברזל. משנת 2005 היא נפתחה לקבוצות מודרכות, ועמותת אלע"ד (עיר דוד) מתחזקת אותה. מעל המנהרה עוברת טיילת ארמון הנציב, ולאורכה אפשר לראות את ראשי הפירים המגודרים.

איך מגיעים

המנהרה נמצאת מתחת לרכס ארמון הנציב בדרום ירושלים, בין שכונת תלפיות מזרח לבין טיילת ארמון הנציב. הטיילת פתוחה לציבור, ומגיעים אליה ברכב או בתחבורה ציבורית עירונית מתלפיות מזרח. מתוך הטיילת אפשר לראות את ראשי הפירים של האמה, וביניהם הפיר הרביעי הסמוך לטיילת.

שני פתחי המנהרה נעולים בדלתות ברזל, ואין כניסה עצמאית. בעבר אפשר היה לעבור במנהרה רק בתיאום מראש, בקבוצה ועם מדריך, דרך עיר דוד. נכון למועד כתיבת הדף, באתר עיר דוד כתוב שהאמה סגורה עד להודעה חדשה בגלל עבודות שיפוץ. לפני שמתכננים ביקור, בדקו באתר עיר דוד אם המנהרה נפתחה מחדש ומה תנאי ההזמנה.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש עם עיר דוד: הכניסה לקבוצות בלבד ובהזמנה. ודאו שהאתר נפתח אחרי השיפוצים.
• פנס ראש עם סוללות מלאות לכל משתתף. רוב המנהרה חשוכה, ופנס ראש משאיר את הידיים חופשיות.
• נעליים סגורות עם סוליה טובה, ובגדים שלא חבל ללכלך באבק.
• מעט מים ושכבת לבוש נוספת לחורף.
• תיק קטן בלבד, כי המעבר צר ויש בו שרידי צינור החרס.
• זמן: תכננו כמה שעות לסיור כולו, כולל הליכה בטיילת וצפייה בראשי הפירים מלמעלה.
• ילדים: מתאים לילדים שאינם חוששים ממקומות סגורים וחשוכים, בהשגחה צמודה.

אזהרות ובטיחות

• אין להיכנס למנהרה בלי תיאום. הפתחים נעולים, והמנהרה סגורה כעת לשיפוצים.
• מקום צר וחשוך: לא מתאים למי שסובל מקלסטרופוביה. שמרו על קשר עם הקבוצה ואל תתפצלו.
• תקרה נמוכה וסלע בולט: שימו לב לראש, והיזהרו ממעידה על רצפה לא אחידה.
• הפירים עמוקים מאוד, עד כמעט 60 מטרים. בטיילת אין לטפס על הגדרות או לעמוד על פתחי הפירים, ואין לזרוק לתוכם חפצים.
• זהו אתר עתיקות: אין לגעת בצינור החרס העות'מאני, לשבור טיח, לחרוט על הקירות או לקחת חרסים. החוק אוסר לפגוע בעתיקות.
• אין להדליק אש או נרות במנהרה.