נקבת עין איתמר

על המערה

נקבת עין איתמר היא נקבה חצובה קצרה שדרכה זורמים מי עין איתמר, מעיין שכבה הנובע בצלע ערוץ תלול היורד ממושב אורה אל נחל רפאים, בשולי מערב ירושלים. המעיין שוכן כקילומטר דרומית למושב עמינדב, על הגדה הצפונית של נחל רפאים, ונמצא בתחום גן לאומי הרי יהודה.

זו אינה מערה טבעית אלא מעשה ידי אדם: נקבת מעיין, כלומר מנהרה שנחצבה בסלע אל תוך צלע ההר כדי להגיע אל שכבת הסלע שממנה נובעים המים ולהגדיל את ספיקת המעיין. אורכה של הנקבה כעשרה מטרים, והיא גבוהה דיה כדי שאדם יוכל להיכנס אליה. רצפתה מכוסה מים רדודים מאוד. בקצה הנקבה עולה מדרון סלעי משופע, בגובה של כמטר וחצי, ומעליו נמצאת נקודת הנביעה עצמה. בדפנות הנקבה ניתן לראות משקעי נטף נחלים.

המים יוצאים מפתח הנקבה ונאגרים בבריכה מלבנית קטנה שמידותיה כ-2 על 4 מטרים ועומקה כ-1.3 מטרים. הבריכה ידועה במים צלולים במיוחד, גם בסוף הקיץ. מעל פתח הנקבה נקבע לוח זיכרון, ולמרגלות הבריכה צומח עץ ערבה גדול, מהמעטים בהרי ירושלים.

למעיין כמה שמות. בערבית הוא נקרא עין אל-בלד, "מעיין הכפר", משום שהיה המעיין הראשי של הכפר אל-ולג'ה, שבתיו עמדו במקום עד מלחמת העצמאות. השם עין אורה ניתן לו על שם המושב הסמוך. השם הנפוץ היום, עין איתמר, נקבע לזכרו של איתמר דורון, תושב מושב אורה, שנרצח בפיגוע ליד המעיין באוקטובר 1998. משפחתו וחבריו שיפצו את המעיין לזכרו.

בסביבת המעיין נשארו שרידים של הכפר שהיה כאן בעבר: קירות, טרסות חקלאיות ובוסתנים של שקדים, תאנים ועצי פרי נוספים, וכן עצי אלון. במעלה הערוץ נמצאים מעיינות נוספים, ובאזור עוברים שבילים מסומנים, וביניהם שביל ישראל, שמאפשרים לשלב את הביקור בטיול ארוך יותר בהרי ירושלים.

איך מגיעים

מירושלים נוסעים לצומת אורה, ומשם בכביש 3877 לכיוון המושבים אורה ועמינדב. כ-2.7 ק"מ מהצומת מסתעף שמאלה כביש אספלט צר המסומן בסימון שבילים שחור. יורדים בו כ-900 מטרים עד שהכביש מתעקל שמאלה, ומשם יוצאת ימינה, בזווית חדה, דרך עפר אל המעיין. מומלץ להחנות ליד עיקול הכביש ולא להמשיך ברכב פרטי בדרך העפר, כי היא צרה וקשה לתמרון כשמגיעים רכבים נוספים.

מהחניה הולכים ברגל כ-370 מטרים בדרך העפר עד לבריכת המעיין, הליכה קלה המתאימה לכל המשפחה. לאורך הדרך אפשר לראות את שרידי הכפר. הכניסה חופשית ואין במקום שירותים או מתקנים. המעיין שייך לגן לאומי הרי יהודה, ולכן מומלץ לבדוק לפני היציאה באתר רשות הטבע והגנים אם יש הגבלות או שינויים בגישה.

מה להכין לביקור

• פנס ראש או פנס יד, כדי להיכנס לנקבה החשוכה ולראות את הנביעה בקצה שלה.
• נעליים שמתאימות להליכה במים, כי רצפת הנקבה מכוסה מים רדודים והסלע חלקלק.
• בגדי החלפה ומגבת, אם מתכוונים להיכנס למים.
• מים לשתייה וכובע. באזור הבריכה כמעט אין צל ואין שום מתקנים.
• שקית לאיסוף האשפה שלכם, כי אין במקום פחים.
• הביקור במעיין עצמו קצר. אפשר לשלב אותו בטיול בשבילים המסומנים שבסביבה ובמעיינות הסמוכים.
• המקום מתאים לביקור בכל עונות השנה. בימי שישי ובקיץ יש בו בדרך כלל עומס של מבקרים.

אזהרות ובטיחות

• הבריכה אינה אתר רחצה מוסדר ואין בה מציל. הרחצה היא על אחריות המבקרים בלבד, ומפלס המים עשוי להשתנות.
• הסלעים בנקבה ובשולי הבריכה רטובים וחלקלקים. היזהרו במיוחד במדרון שבקצה הנקבה.
• אין לשתות ממי המעיין לפני שבודקים שהם ראויים לשתייה.
• המקום מבודד יחסית. בגלל המרחק בין החניה למעיין, אל תשאירו חפצי ערך ברכב.
• המעיין משמש גם לטבילה, ובעבר היו במקום חיכוכים בין קבוצות של מבקרים. שמרו על כבוד הדדי ופנו למשטרה אם יש צורך.
• זהו שטח גן לאומי: אין להבעיר אש, לפגוע בצמחייה, בשרידי הכפר או בלוח הזיכרון, ויש להשאיר את המקום נקי.