נקבת עין לימון

על המערה

נקבת עין לימון היא נקבה חצובה קצרה, באורך של כ-15 מטרים, שמובילה את מי הנביעה של עין לימון אל בריכה. המעיין נמצא בנחל כסלון שבהרי ירושלים, למרגלות הר צובה, כקילומטר מערבית לעין ראפה. זהו מעיין שכבה: המים מחלחלים דרך שכבות סלע הגיר ויוצאים במקום שבו שכבה אטומה יותר עוצרת אותם. בימי קדם חצבו כאן נקבה כדי להגיע אל הנביעה ולהגביר את זרימת המים אל הבריכה. המבנה הזה, של נקבת מעיין שמזינה בריכת אגירה, נפוץ מאוד בהרי ירושלים.

באתר נראית כיום בריכת בטון קטנה ורבועה, והיא ממוקמת בתוך חציבה גדולה בסלע שמידותיה כ-18 על 10 מטרים. ככל הנראה החציבה הזאת היא שרידי הבריכה הקדומה והגדולה יותר. מעל האתר מתנשא מצוק גיר שכבתי, ובבסיסו נראים פתחים חצובים. את הנקבה ואת הבריכה מתארכים לתקופה הרומית.

לשם הנוכחי יש סיפור משלו. "עין לימון" הוא ככל הנראה שיבוש של "עין לימור", שגם הוא שיבוש של השם הערבי עין אל-עומור. השם הערבי נקרא על שם הכפר ח'רבת אל-עומור, שעמד על גבעה כ-700 מטרים מערבית למעיין, ותושביו השתמשו בבריכה עד מלחמת העצמאות. במפת הסקר הבריטי של ארץ ישראל (PEF) מסוף המאה ה-19 נקרא המעיין "עין מחתוש", ותיאור הסקר מזכיר מעיין נאה ושופע כל השנה מדרום לכפר. הכפר התרוקן ב-1948, ומאוחר יותר הוקם היישוב גבעת יערים על אדמותיו.

כיום המעיין הוא תחנה מוכרת ואהובה על שביל ישראל. מטיילים רבים עוצרים בו למנוחה ולטבילה בבריכה, וחלקם אף לנים בסביבתו. סביב המעיין יש צמחייה ים-תיכונית עשירה, ובאביב פורח מעליו גם קטלב מצוי. האתר מתאים למי שמחפש עצירה קצרה בטבע, עם הצצה למלאכת חציבת הנקבות העתיקה של הרי ירושלים.

איך מגיעים

עין לימון נמצא בנחל כסלון, בתחום המועצה האזורית מטה יהודה, בין עין ראפה לגבעת יערים. האתר שוכן על תוואי שביל ישראל, בקטע שבין מסילת ציון לקיבוץ צובה (קטע 19 לפי החלוקה באתר טיולי). המטיילים על השביל מגיעים אליו ברגל לאורך הנחל.

מי שמגיע ברכב יכול לנווט ליעד "עין לימון" באפליקציות הניווט. לפי מדריכי טיולים, ההליכה מהחניה אל המעיין קצרה וקלה, כחמש דקות. האתר פתוח, ללא תשלום וללא שעות פתיחה, ואפשר לבקר בו בכל עונות השנה. כדאי לבדוק לפני היציאה מפת סימון שבילים עדכנית, כי דרכי העפר והגישה באזור עשויות להשתנות.

מה להכין לביקור

• פנס ראש: מי שרוצה להציץ לתוך הנקבה או לתוך החללים החצובים שבבסיס המצוק צריך מקור אור.
• נעליים שמתאימות לרטיבות: סביב הבריכה ובכניסה לנקבה הסלע רטוב ומכוסה טחב. עדיף להביא נעלי מים או סנדלים סגורים.
• בגדי החלפה ומגבת, אם מתכננים לטבול בבריכה.
• מי שתייה: אין לשתות ממי המעיין. מטיילי שביל ישראל צריכים לתכנן מראש את נקודות מילוי המים לאורך הקטע.
• שקית לאיסוף אשפה: האתר מתויר מאוד, והשמירה על ניקיונו מוטלת על המבקרים.
• זמן: ביקור קצר במעיין לוקח כחצי שעה עד שעה. אפשר לשלב אותו בהליכה על שביל ישראל או בביקור בעין ראפה ובנחל כסלון.
• עונה: אפשר לבקר כל השנה. באביב הנוף ירוק ופורח, ובקיץ הטבילה מרעננת במיוחד, אבל האתר עמוס יותר.
• ילדים: הגישה הקצרה מתאימה למשפחות, אבל צריך להשגיח על ילדים ליד הבריכה ולמרגלות המצוק.

אזהרות ובטיחות

• מים לא מטופלים: מי מעיינות עלולים להכיל מזהמים. אין לשתות אותם בלי טיהור. לא מומלץ לטבול עם פצעים פתוחים, ויש להימנע מבליעת מים.
• החלקה: שפת הבריכה והסלעים סביבה חלקים, בעיקר במקומות המכוסים טחב. כדאי ללכת בזהירות ולא לקפוץ לבריכה, שהיא קטנה ולא עמוקה.
• הנקבה צרה ורטובה: אם נכנסים אליה, נכנסים רק עם פנס ובזהירות, ולא יוצאים מגבולות האזור הנגיש. לא נכנסים לחללים חצובים שנראים לא יציבים.
• המצוק: מעל האתר יש מצוק גיר. לא מטפסים עליו ונזהרים מאבנים שעלולות ליפול ממנו.
• אתר עתיק: הנקבה והחציבות הן שרידים ארכאולוגיים. אסור לחצוב, לסמן, להזיז אבנים או לפגוע בהם.
• שמירה על הטבע: לא מבעירים אש בסמוך לצמחייה, לא קוטפים צמחים ולא משאירים אשפה. מי שלן באזור חייב לפעול לפי הכללים של רשות הטבע והגנים ושל קק״ל.