נקבת עין קובי

על המערה

נקבת עין קובי היא מפעל מים קדום, חצוב בסלע, שנועד לתפוס את מי מעיין עין קובי (עין אל-קבו) ולהוביל אותם אל בריכות אגירה. המעיין נמצא בפארק בגין של קרן קיימת לישראל, בראש נחל קובי היורד אל נחל רפאים, סמוך ליישוב מבוא ביתר ובגובה של כ-700 מטר מעל פני הים. זו אינה מערה טבעית אלא מערכת מים מלאכותית: נקבות צרות, אולם איגום תת-קרקעי ובריכה פתוחה, שהשתמרו היטב ועדיין זורמים בהן מים.

עין קובי הוא מעיין שכבה: מי הגשם מחלחלים דרך סלע הדולומיט של תצורת עמינדב, נעצרים על שכבת החוואר האטומה של תצורת מוצא ונובעים בקו המגע בין השתיים. כדי להגביר את הספיקה חצבו הקדמונים נקבה לאורך השכבה נושאת המים. מעיין כזה, שמימיו נאספים מתחת לפני הקרקע ואינם נראים מבחוץ, מכונה "מעיין נעול".

לפי דוח החפירה של רשות העתיקות, המערכת מתחילה בפיר אנכי צר (כ-6 מטרים עומק) שנחצב מפני השטח אל המעיין. משם מוליכה נקבה מקורה בלוחות אבן אל אולם איגום תת-קרקעי בגודל של כ-5 על 11 מטרים, שאליו יורדות מדרגות. תקרת האולם קמורה, ובמרכזה פתח רבוע שדרכו חודר אור יום. החלק הדרומי של האולם, הנמוך יותר, משמש בריכה שיש בה מים כל השנה, ובבסיס דופנו המזרחית נובעים מים מגומחה קטנה. מן האולם יוצאת לכיוון צפון נקבה חצובה שנייה, צרה ונמוכה (כ-17 מטרים אורך, כ-0.4 מטר רוחב ו-0.7 מטר גובה); בתחילתה חדרון שהיה כנראה חלל טבעי, ובתקרתו פיר לאור ולאוורור. בקצה הנקבה זורמים המים אל רהט (סביל) ואל שוקת אבן, ומשם בתעלה מקורה אל בריכת איגום מטויחת (כ-7 על 7 מטרים) הבנויה בערוץ הנחל. מן הבריכה הוזרמו המים להשקיית חלקות השלחין בערוץ, ובמדרון המערבי של הנחל נחשפה תעלה חצובה באורך של 300 מטר לפחות, שבדופנה פתחים להשקיית החלקות.

המערכת שימשה תקופה ארוכה ותוקנה פעמים רבות. שלב התיקונים האחרון הוא מימי המנדט הבריטי, ובו הוחלפה התקרה הקדומה של אולם האיגום בתקרת בטון מקומרת. משום כך קשה לתארך אותה בדיוק. החופרים משערים שראשיתה כבר בימי הבית השני, בדומה לנקבות מעיינות אחרות בהרי יהודה כמו סטף, עין צובה ובתיר, אך זו השערה ולא תיארוך ודאי.

בשנים 2000–2001 נערכו סביב המעיין חפירות ארכאולוגיות מטעם רשות העתיקות ובמימון קק"ל, לקראת פיתוח האתר למבקרים. נמצאו שרידי מבנים, מתקנים חקלאיים חצובים, קברים וחרסים, בעיקר מן התקופות הרומית והביזנטית. כ-50 מטרים ממזרח למעיין עומדים שרידי כנסייה שנבנתה בתקופה הביזנטית ושוקמה בתקופה הצלבנית, במחצית הראשונה של המאה ה-12 לספירה. על קירותיה נחשפו שרידים קטנים של ציורי קיר צבעוניים, ממצא נדיר מן התקופה הצלבנית בארץ. סמוך למוצא המים עומד מבנה אבן קטן בעל כיפה ומחראב (גומחת תפילה), ששימש מסגד כפרי.

המעיין והבוסתן שלידו שימשו את הכפר הערבי אל-קבו, ששרידיו על הגבעה הסמוכה ושנכבש במלחמת העצמאות. החוקר ויקטור גרן, שביקר כאן ב-1863, תיאר מעיין שופע המשקה גנים של תאנים, לימונים ותפוזים. כיום שיקמה קק"ל את המדרגות החקלאיות ונטעה בהן עצי בוסתן, ובמקום חניון ופינת פיקניק.

איך מגיעים

עין קובי נמצא בפארק בגין, פארק של קק"ל הפתוח לציבור. מכביש 375 נכנסים לפארק בשער שנמצא כ-700 מטר מזרחית לכניסה למבוא ביתר, ליד ציון הקילומטר ה-8, ומסומן בשלט חום. מן השער נוסעים כקילומטר וחצי בדרך הפארק, המסומנת בירוק, עד חניון עין קובי. בחניון יש שולחנות פיקניק ומי שתייה, והמעיין נמצא ממש לידו, כך שאין צורך בהליכה ארוכה.

אל אולם האיגום יורדים במדרגות דרך פתח מסורג, ובאולם עצמו יש מדרגות ומעקה מתכת היורדים אל המים. יש מטיילים הזוחלים במים דרך הנקבה הצפונית הצרה אל היציאה שליד הבריכה החיצונית; זהו קטע צר, נמוך וחשוך, המתאים רק למי שמרגיש בנוח במקומות צפופים. מן המעיין אפשר להמשיך במסלול קצר לאורך נחל קובי, בין מדרגות אבן, בריכות וצמחייה, ובפארק מסלולי הליכה נוספים. ההסדרים באתר עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק באתר קק"ל לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• פנס, רצוי פנס ראש, לאולם התת-קרקעי ובעיקר לנקבה החשוכה.
• בגד ים או בגדים שמותר להם להירטב, וסנדלים או נעלי מים אם מתכננים להיכנס למים או לזחול בנקבה.
• מגבת ובגדים להחלפה.
• נעלי הליכה נוחות לשבילים ולמדרגות האבן שבנחל.
• מים ואוכל לפיקניק; בחניון יש שולחנות וברזייה.
• זמן: ביקור במעיין לבדו אורך כחצי שעה עד שעה; עם המסלול בנחל קובי כדאי להקצות כמה שעות.
• עונה: האתר נעים במיוחד בימים חמים, אבל בסופי שבוע ובחגים הוא עמוס. בחורף המים קרים.
• מתאים למשפחות עם ילדים, בהשגחה צמודה ליד המים ובמדרגות.

אזהרות ובטיחות

• המדרגות והרצפה באולם ובנקבה רטובות וחלקלקות; ירדו לאט והיעזרו במעקה.
• הבריכה התת-קרקעית עמוקה בחלקה; אל תקפצו למים ואל תשאירו ילדים בלי השגחה.
• הנקבה הצפונית צרה ונמוכה מאוד (כ-0.4 מטר רוחב ו-0.7 מטר גובה). אל תיכנסו אליה לבד, בלי פנס או אם אתם סובלים מקלסטרופוביה.
• היזהרו מלהיחבט בראש בתקרה הנמוכה ובקירות האבן.
• זה אתר עתיקות: אין לחרוט, לצבוע או להזיז אבנים במבנים, בנקבות ובכנסייה.
• אין להשתמש בסבון ואין להשאיר פסולת במים; שמרו על ניקיון המעיין.
• הדלקת אש רק במקומות המותרים בפארק ובהתאם להנחיות קק"ל; בימים חמים ויבשים חלים לעיתים איסורים.