נקרופוליס דומינוס פלוויט

על המערה

במורד המערבי של הר הזיתים, בתוך מתחם הכנסייה הפרנציסקנית דומינוס פלוויט ("האדון בכה"), נחשף אחד משדות הקבורה הקדומים החשובים של ירושלים. אין כאן מערה טבעית אלא מערות קבורה חצובות בסלע, שבהן השתמשו תושבי העיר לאורך מאות שנים. המקום התגלה במקרה: בשנת 1953 חפרו פועלים יסודות לחומה חדשה בשטח הפרנציסקנים ונתקלו בקברים עתיקים. בעקבות זאת נערכו במקום בשנים 1953–1955 חפירות ארכאולוגיות בניהולו של האב בלרמינו בגאטי, ויחד עם החוקר יוזף מיליק פורסמו ממצאיהן בדוח מדעי מקיף.

הקבר הקדום ביותר שנמצא באתר הוא קבר כנעני מתקופת הברונזה המאוחרת, מימיה של ירושלים הכנענית. עיקר שדה הקבורה שייך לתקופה מאוחרת יותר: בית הקברות שימש בערך מסוף המאה ה-2 לפנה"ס ועד המאה ה-3 לספירה. בשלב המוקדם, בימי הבית השני, נחצבו מערות מן הטיפוס היהודי המוכר של קברי כוכים – חדר מרכזי קטן שממנו יוצאות גומחות קבורה ארוכות וצרות, החצובות בניצב לקיר. את הנפטר הניחו בכוך, ולאחר שהבשר התכלה ליקטו את העצמות והעבירו אותן לגלוסקמה, ארגז אבן קטן, כדי לפנות את הכוך לבני המשפחה הבאים. בשלב המאוחר, במאות ה-3 וה-4 לספירה, נוספו קברים מטיפוס קבר מקומר (ארקוסוליום) – ספסל קבורה שמעליו קשת חצובה.

הממצא המפורסם של האתר הוא עשרות רבות של גלוסקמות, ולצידן כמה ארונות קבורה (סרקופגים). רבות מהגלוסקמות מעוטרות בשושנות, בפרחי שושן, בענפים ובמסגרות גאומטריות, ועל חלקן נחרטו או נכתבו בפחם כתובות בעברית, בארמית וביוונית. בכתובות מופיעים שמות יהודיים נפוצים של התקופה, ובהם ישוע, מרים, מרתא, זכריה, שמעון ויהודה. בגאטי ומיליק סברו שחלק מהסימנים והשמות מעידים על קהילה של יהודים שהאמינו בישו ("יהודים-נוצרים"); פרשנות זו שנויה במחלוקת, וחוקרים אחרים הדגישו שהשמות היו שכיחים מאוד בירושלים של ימי הבית השני ושהסימנים אינם בהכרח נוצריים. בחפירות נמצא גם מטמון של שקלי כסף שנטבעו בימי המרד הגדול ברומאים. חלק מהגלוסקמות מוצגות כיום במוזיאון טרה סנטה בירושלים.

באתר נחשפו גם שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית ורצפת פסיפס מתחילת המאה ה-7 לספירה, המתארת פירות, ירקות, פרחים ודג. הכנסייה הנוכחית, שכיפתה מעוצבת בצורת דמעה, נבנתה בשנים 1953–1955 בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, ומחלון המזבח שלה נשקפת העיר העתיקה.

במתחם יש כמה מערות קבורה. שתיים מהן, הסמוכות לשער הכניסה, חשופות לעין: אפשר לראות בהן את פתחי הכוכים החצובים ושורות של גלוסקמות אבן המונחות במקומן, תחת גג מגן. זו אחת ההזדמנויות הנוחות בירושלים לראות מקרוב מערת קבורה מימי הבית השני עם הגלוסקמות שלה.

איך מגיעים

מתחם דומינוס פלוויט נמצא על השביל התלול היורד מפסגת הר הזיתים אל עמק קדרון, בין אזור התצפית שבראש ההר לבין כנסיית כל העמים וגת שמנים שלמרגלותיו. הדרך הנוחה היא להגיע ברכב או במונית לפסגת הר הזיתים ולרדת ברגל בשביל, או לעלות בו ממרגלות ההר, ליד כנסיית כל העמים. השביל צר ותלול ואינו מיועד לכלי רכב, והחנייה באזור מוגבלת מאוד. שער המתחם נמצא בצד השביל, ומערות הקבורה החשופות נמצאות סמוך לשער, בדרך אל הכנסייה.

המקום הוא כנסייה פעילה המנוהלת בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית, והביקור מתאפשר רק בשעות הפתיחה של הכנסייה. השעות משתנות ונהוגה בהן הפסקת צהריים, ולכן כדאי לבדוק מראש מול משמורת ארץ הקודש או מרכז המידע הנוצרי לפני היציאה. המערות נצפות מבחוץ, מהשביל שליד הגלוסקמות, ואין כניסה אל תוך הכוכים עצמם.

מה להכין לביקור

• לבוש צנוע – כתפיים וברכיים מכוסות, כמקובל בכנסיות.
• נעליים נוחות עם סוליה טובה – השביל במורד הר הזיתים תלול, ואבני הריצוף עלולות להיות חלקלקות.
• מים וכובע – בעיקר בקיץ, כשהעלייה בחזרה במעלה ההר מתישה.
• זמן – כחצי שעה למתחם עצמו; כדאי לשלב אותו בסיור רגלי בהר הזיתים, לאורך השביל ועד גת שמנים.
• תכנון לפי שעות הפתיחה – רצוי להגיע בבוקר או אחרי הפסקת הצהריים, ולוודא מראש שהמקום פתוח.
• לא נדרש פנס: המערות פתוחות לאור היום ונצפות מבחוץ. הביקור מתאים גם למשפחות, אך השביל התלול אינו נוח לעגלות ילדים ולמתקשים בהליכה.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר קבורה ומקום תפילה – יש לשמור על שקט ועל כבוד המקום ולא להפריע לתפילות ולטקסים.
• אין להיכנס לכוכים, לטפס על הסלע או לגעת בגלוסקמות ולהזיז אותן – אלה ממצאים ארכאולוגיים רגישים.
• השביל במורד ההר תלול וחלק, במיוחד אחרי גשם – יש לרדת בזהירות.
• הר הזיתים נמצא במזרח ירושלים, ובתקופות של מתיחות ביטחונית האזור עלול להיות רגיש – מומלץ להתעדכן במצב לפני הביקור ולבקר בשעות היום.
• בקיץ השביל חשוף לשמש – הצטיידו במים והימנעו מהליכה בשעות החמות.