פיר וורן

על המערה

פיר וורן הוא חלק ממערכת מים תת-קרקעית קדומה במדרון המזרחי של עיר דוד, הגבעה שעליה שכנה ירושלים הקדומה, מעל מעיין הגיחון. השם מתייחס בצמצום לפיר אנכי טבעי שיורד אל מי המעיין, ובמובן הרחב למערכת כולה: מנהרה מדורגת שיורדת מתוך העיר, מנהרה אופקית מתעקלת, הפיר האנכי עצמו ומנהרה שמזינה את תחתית הפיר במים מן הגיחון. לפי נתוני החפירות, אורכה הכולל של המנהרה כ-41 מטר והיא יורדת כ-13 מטר. בקצה המזרחי נפתח הפיר: פתח צר ולא סדיר, ברוחב של כ-2 מטר ובעומק של כ-12.5 עד 13 מטר.

הסלע סביב הגיחון הוא סלע קרבונטי קשה (דולומיט) המחורר בסדקים ובחללים קרסטיים, שדרכם מחלחלים מי התהום. כיום מקובל לראות בפיר עצמו "ארובה" קרסטית טבעית שנוצרה מהמסת הסלע, ולא פיר שנחצב בידי אדם. מי שבנו את מערכות המים באזור ניצלו לאורך הדורות את החללים והסדקים הטבעיים, והמערכת היא לכן שילוב של חציבה מלאכותית ושל תופעות קרסט.

הפיר נתגלה בשנת 1867 על ידי צ'ארלס וורן, קצין ומהנדס בריטי שחפר בירושלים מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF), ונקרא על שמו. אחד מאנשי צוותו, הסמל בירטלס, טיפס במעלה הפיר והוכיח שאפשר לעבור בו. בתחילת המאה ה-20 נחקרה המערכת שוב במסגרת משלחת פארקר ותועדה בידי האב לואי-איג ונסאן. לאחר מכן נסתמה בעפר ובפסולת, ונוקתה ונחקרה מחדש בין 1979 ל-1981 במשלחת בראשות יגאל שילה, ואז הוכשרה לביקורי הציבור.

במשך כמאה שנה רווחה ההנחה שהמערכת נחצבה כדי שתושבי העיר הכנענית-יבוסית יוכלו לשאוב מים מן המעיין בעת מצור בלי לצאת מן החומות: יורדים במנהרה, משלשלים דלי בפיר ושואבים את המים שהגיעו לתחתיתו. ונסאן אף זיהה את הפיר עם ה"צינור" שבסיפור כיבוש ירושלים בידי דוד ויואב (שמואל ב' ה; דברי הימים א' יא). הזיהוי הזה שנוי במחלוקת, שכן המילה "צינור" יכולה להתפרש בכמה דרכים.

חפירותיהם של רוני רייך ואלי שוקרון סביב הגיחון, משנות ה-90 של המאה ה-20 ועד אמצע שנות ה-2000, הובילו לפרשנות אחרת. לטענתם, המנהרה המקורית נחצבה בתקופת הברונזה התיכונה בשכבת סלע רכה יחסית, ורצפתה עברה מעל לפיר הטבעי בלי לחשוף אותו. היא הובילה אל בריכה ליד המעיין שהייתה מוגנת בביצורים אדירים: "מגדל המעיין" ו"המעבר המבוצר" שירד אליו מחומת העיר. רק בתקופת הברזל, בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס, הועמקה רצפת המנהרה אל תוך הסלע הקשה, ואז נחשף הפיר במקרה. רייך ושוקרון טוענים שהפיר מעולם לא שימש לשאיבת מים, ומביאים לכך כמה ראיות: אין בדפנותיו סימני שחיקה של חבלים, תחתיתו לא הורחבה כדי לאגור יותר מים, ובליטות בדופן היו מקשות על העלאת דלי.

זו אינה מסקנה שכל החוקרים מקבלים. יש ארכאולוגים, ובהם אברהם פאוסט, שמסכימים שהפיר נחשף רק בתקופת הברזל, אבל סבורים שבתקופה זו כן שאבו בו מים, אחרת קשה להסביר מדוע נחצבה מנהרה מן המעיין אל תחתיתו. גם הקשר בין הביצורים שליד המעיין לבין פיר וורן עדיין נדון במחקר. מה שמוסכם הוא שהפיר עצמו הוא תופעה טבעית ושהמערכת כולה היא מן הקדומות שבמפעלי המים של ירושלים.

ממש בשכנות למערכת מתחילה נקבת השילוח (נקבת חזקיהו), שיוצאת מאזור תחתית הפיר ומוליכה את מי הגיחון דרומה אל בריכת השילוח. רוב החוקרים מייחסים את חציבתה למלך חזקיהו בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, לנוכח האיום האשורי. בסיור בגן הלאומי עיר דוד עוברים בדרך כלל בפיר וורן, ממשיכים אל בית המעיין והבריכה הכנענית, ומשם אפשר להמשיך בנקבת חזקיהו הרטובה או בתעלה הכנענית היבשה.

איך מגיעים

פיר וורן נמצא בתוך הגן הלאומי עיר דוד, בשכונת סילואן שמדרום לעיר העתיקה בירושלים. מרכז המבקרים נמצא במרחק הליכה של כשתי דקות משער האשפות ומרחבת הכותל המערבי. החניה באזור מצומצמת מאוד, ולכן מומלץ להגיע בתחבורה ציבורית או ברגל מן העיר העתיקה.

הכניסה למערכות התת-קרקעיות (פיר וורן, נקבת חזקיהו ועוד) כרוכה בכרטיס בתשלום. אפשר לבקר בסיור עצמאי או בסיור מודרך מטעם האתר. מסלול הביקור העצמאי באתר נמשך כשעה וחצי, ברמת קושי בינונית, וכולל מדרגות והליכה במנהרות. הוא אינו נגיש לכיסאות גלגלים. המערכת מוארת בתאורה חשמלית, והמבקרים יורדים בה במדרגות ובשבילים מסודרים עם מעקות. שעות הפתיחה משתנות בין הקיץ לחורף ובערבי חג, והכניסה האחרונה למערכות המים נסגרת לפני סגירת האתר. לכן כדאי לבדוק באתר הרשמי של עיר דוד לפני ההגעה. טיפוס בפיר עצמו אינו חלק מן הביקור.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה: מומלץ להזמין מראש באתר עיר דוד, במיוחד בחגים ובחופשות.
• נעליים סגורות עם סוליה טובה: יש הרבה מדרגות, והסלע במנהרה יכול להיות חלק.
• פנס קטן או פנס ראש: המערכת מוארת, אבל יש בה פינות חשוכות, והפנס נחוץ ממילא אם ממשיכים לנקבת חזקיהו.
• אם ממשיכים לנקבת חזקיהו הרטובה: סנדלים עם רצועות או נעלי מים, ובגדים להחלפה. גובה המים בנקבה מגיע עד כ-70 ס"מ.
• מים לשתייה וכובע: חלק מן הסיור מתנהל בשטח פתוח ובמדרון חשוף לשמש.
• זמן: כשעה וחצי לביקור העצמאי בעיר דוד כולה. פיר וורן עצמו הוא תחנה של כמה עשרות דקות.
• ילדים: המסלול מתאים לילדים שמסוגלים לעלות ולרדת מדרגות רבות. לנקבה הרטובה האתר מגדיר גיל מינימום של 5.
• עונה: אפשר לבקר בכל ימות השנה. בקיץ כדאי להגיע מוקדם בבוקר, לפני החום.

אזהרות ובטיחות

• המדרגות במנהרה תלולות, והתאורה בה עמומה. ירדו לאט, החזיקו במעקה ושימו לב לילדים.
• בחלקים מסוימים התקרה נמוכה, ויש סכנה לחבטה בראש בסלע.
• אין לטפס בפיר, לרדת אליו או לחצות את המעקות. מדובר בפיר אנכי עמוק של כ-13 מטר.
• זהו אתר ארכאולוגי מוגן בתוך גן לאומי. אין לגעת בקירות החצובים, לחרוט או לאסוף אבנים וחרסים.
• היצמדו למסלול המסומן ולהוראות צוות האתר. בשעות עומס המנהרות צפופות, והתנועה בהן חד-כיוונית.
• מי שסובל מקלסטרופוביה או מקושי בהליכה במדרגות צריך לשקול זאת מראש, משום שחלק ניכר מן הביקור מתנהל מתחת לפני הקרקע.