קבר בני חזיר

על המערה

קבר בני חזיר הוא מערת קבורה חצובה בסלע בנחל קדרון שבירושלים, על המדרון התלול של הר הזיתים ממש מול הר הבית. זוהי הוותיקה מבין ארבע מצבות הקבורה המפוארות של נחל קדרון. בשונה מחלק משכנותיה המפורסמות, שהן מצבות אטומות, זו מערת קבורה של ממש: היא נחצבה עמוק לתוך המצוק ושימשה משפחה אחת במשך כמה דורות. הקבר מתוארך לתקופה החשמונאית, בימי הבית השני.

המערה חצובה בשכבת גיר קשה וצפופה (תצורת שבטה) בתוך מצוק שגובהו כ-15 מטרים, וחזיתה מוגבהת כ-6 מטרים מעל בסיס המצוק. החזית עשויה בסגנון יווני מהסדר הדורי: שני עמודים חלקים בין שתי אומנות (פילסטרים), ומעליהם ארכיטרב, אפריז דורי של טריגליפים ומטופות חלקות, וכרכוב. מאחורי העמודים נפתחת מרפסת מקורה, וממנה ממשיכה המערה פנימה. פרוזדור מוביל לחדר מרכזי, ממנו נכנסים לשלושה חדרי קבורה עם כוכי קבורה, ובאחד מהם נחצב מעבר לחדר נוסף, מאוחר מעט יותר.

מה שהופך את המקום לחשוב במיוחד הוא כתובת בני חזיר. זוהי כתובת עברית בת שלוש שורות, בכתב מרובע, החקוקה על הארכיטרב שמעל העמודים. לפי הכתובת זהו "הקבר והנפש" של בני משפחה אחת, והיא מונה את שמותיהם: אלעזר, חניה, יועזר, יהודה, שמעון ויוחנן בני יוסף בן עובד, ויוסף ואלעזר בני חניה. בסופה נאמר שכולם "כהנים מבני חזיר". מכאן ידוע שזו מערת הקבורה של משפחת כוהנים שנקראה על שם חֵזיר, ראש המשמרת ה-17 מבין עשרים וארבע משמרות הכהונה המוזכרות בספר דברי הימים. הכתובת מלמדת גם על עושרה של המשפחה, שיכלה להרשות לעצמה קבר מפואר כל כך מול המקדש.

במקור ירדו אל המערה בגרם מדרגות חצוב שהגיע מצפון. בתקופה מאוחרת יותר נחצבה מנהרה מן החצר של המצבה הסמוכה, "קבר זכריה", וזו הכניסה שבה משתמשים גם כיום. במשך מאות שנים זיהו נוסעים ועולי רגל נוצרים את המערה כקבר יעקב הקדוש. בין החוקרים המרכזיים של המקום היו הארכאולוג נחמן אביגד, שפרסם מחקר מקיף על מצבות נחל קדרון, ודן בר"ג, שחקר את קבר בני חזיר ואת קבר זכריה בשנים 2000–2001.

המכלול שמסביב. קבר בני חזיר הוא חלק מקבוצה של מבני קבורה מרשימים הניצבים זה לצד זה:

• קבר זכריה ניצב ממש מדרום לקבר בני חזיר. זהו גוש סלע מונוליתי שהופרד מהמצוק, מעוטר בעמודים יוניים, בכרכוב מצרי ובגג פירמידה. המבנה אטום ואין בו מקום לקבורה, ולכן החוקרים רואים בו "נפש", כלומר מצבת זיכרון. לפי אחת ההצעות זו הנפש המוזכרת בכתובת בני חזיר. הצעה אחרת מזהה את הנפש עם חזית דמה הסמוכה לחזית הקבר מצפון, שחלקה העליון לא שרד. מסורת יהודית מימי הביניים מייחסת את המצבה לזכריה בן יהוידע הכהן, ובחצר שסביבה קבורים יהודים מאז המאה ה-18.
• יד אבשלום נמצאת כחמישים מטרים צפונה, והיא המבנה הבולט והגבוה בעמק (כ-20 מטרים). חלקה התחתון חצוב בסלע ובתוכו חדר קבורה קטן. חלקה העליון בנוי אבני גזית ומסתיים בגג חרוטי קעור שבראשו עיטור דמוי פרח. מסורת מקשרת אותה לאבשלום בן דוד, אבל היא מתוארכת לסוף ימי הבית השני (המאה ה-1 לספירה), כאלף שנה אחרי ימי אבשלום. במשך דורות נהגו עוברים ושבים להשליך עליה אבנים.
• מערת יהושפט היא מערת קבורה מסועפת בעלת חדרים רבים. היא נחצבה יחד עם יד אבשלום כמכלול מתוכנן אחד, ומעל פתחה חזית עם גמלון מגולף בעיטורי צמחים. שמה בא מ"עמק יהושפט", כינויו של קטע זה של נחל קדרון, ואין לה קשר ממשי למלך יהושפט.

איך מגיעים

המצבות נמצאות בערוץ נחל קדרון, ממזרח לחומת העיר העתיקה ולמרגלות הר הזיתים. הכי נוח להגיע ברגל: יוצאים מהעיר העתיקה בשער האריות, יורדים אל ערוץ הקדרון והולכים דרומה בשביל לאורך הנחל. אפשר גם לרדת בשביל שמתחיל בכביש ליד כנסיית גת שמנים (גתסמני), לשלב את הביקור בסיור בעיר דוד הסמוכה או לרדת אל המצבות מתצפית הר הזיתים. מומלץ להגיע ברגל או בתחבורה ציבורית, כי הרחובות בסביבה צרים ועמוסים.

לפי המידע שמצאנו, האתר פתוח, אין בו תשלום כניסה ואין לו שעות פתיחה קבועות. את יד אבשלום ואת קבר זכריה רואים מהשביל. אל קבר בני חזיר יורדים במדרגות אל החצר של קבר זכריה, ומשם נכנסים במנהרה החצובה אל חדרי המערה. בפנים חשוך, ולכן צריך פנס. המצב בשטח עשוי להשתנות בגלל עבודות שימור, גידור או סגירה זמנית, אז כדאי לבדוק לפני היציאה מול מקור עדכני, למשל מרכז מבקרים או מדריך מקומי. מומלץ לבקר באור יום.

מה להכין לביקור

• פנס ראש או פנס יד: חדרי הקבורה שבתוך המערה חשוכים לגמרי.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה. השביל בערוץ והמדרגות החצובות אל חצר קבר זכריה אינם אחידים, ובחלקם הם שחוקים וחלקלקים.
• מים, ובקיץ גם כובע. הירידה לערוץ קלה, אבל העלייה חזרה אל העיר העתיקה או אל הר הזיתים תלולה וחשופה לשמש.
• לבוש צנוע: האתר צמוד לבית הקברות היהודי בהר הזיתים, ויש קברים גם בחצר קבר זכריה עצמה.
• זמן: ביקור במצבות עצמן אורך כשעה. אם משלבים אותו עם עיר דוד או עם הר הזיתים, כדאי להקדיש לכך חצי יום.
• עונה: נוח במיוחד באביב ובסתיו. בקיץ עדיף להגיע מוקדם בבוקר או מאוחר אחר הצהריים.
• ילדים: המקום מתאים למשפחות, אבל צריך להשגיח על הילדים ליד מרפסת הקבר המוגבהת וליד פתחי המערות.
• כוהנים המקפידים על דיני טומאה: זוהי מערת קבורה, והמכלול צמוד לבית קברות פעיל. כדאי לקחת זאת בחשבון מראש.

אזהרות ובטיחות

• סכנת נפילה: חזית קבר בני חזיר מוגבהת כמה מטרים מעל קרקעית הערוץ. אסור לטפס על המצוק או על המצבות ואסור לעבור את המעקות.
• מדרגות ומנהרה: המעבר מחצר קבר זכריה אל המערה צר ונמוך, והרצפה החצובה עלולה להיות חלקלקה, במיוחד אחרי גשם. התקדמו לאט ושימו לב לראש.
• אתר עתיקות מוגן: אסור לגעת בכתובות ובעיטורים, לחרוט או לסמן עליהם, להדליק אש או נרות בתוך המערה, או להוציא דבר מהמקום. הכתובת העברית שחוקה ורגישה במיוחד.
• כבוד למקום: המכלול צמוד לבית קברות פעיל. שמרו על שקט ועל ניקיון, ואל תדרכו על קברים.
• מצב ביטחוני: האתר שוכן בין שכונות של מזרח ירושלים. מומלץ לבדוק את המצב העדכני לפני הביקור, לטייל באור יום, ועדיף בקבוצה.
• חום: בצהרי הקיץ הערוץ עלול להיות חם מאוד. שתו מספיק ותכננו את העלייה חזרה לשעות נוחות.