קבר שמעון הצדיק

על המערה

קבר שמעון הצדיק הוא מערת קבורה חצובה בסלע בצפון ירושלים, על המדרון הצפוני של ערוץ נחל קדרון העליון (ואדי אל-ג'וז). המערה נמצאת בשכונה הקרויה על שמה, צפונית למושבה האמריקנית ולא הרחק מ"קברי המלכים", לצד הכביש שעולה משייח' ג'ראח להר הצופים. ממש בסמוך לה נמצאת מערת קבורה נוספת, המכונה "מערת הסנהדרין הקטנה". כיום זהו מקום תפילה פעיל. חדרי המערה העתיקה משולבים במבנה מודרני, ויש בהם בית מדרש, ארונות ספרים ומצבת זיכרון מכוסה פרוכת, במקום שבו לפי המסורת נקבר הצדיק.

המסורת. לפי מסורת יהודית עממית, במערה קבורים שמעון הצדיק ותלמידיו. שמעון הצדיק היה כהן גדול בימי הבית השני. המשנה (מסכת אבות, פרק א') מתארת אותו כאחד משיירי אנשי כנסת הגדולה, ומביאה בשמו את האמרה "על שלושה דברים העולם עומד". העדות הכתובה הראשונה שידוע לנו עליה, המזהה את המערה עם קברו, היא מהמאה ה-13: רבי יעקב השליח כתב אז כי סמוך לירושלים נמצאת "מערת שמעון הצדיק ותלמידו". המסורת לא הייתה אחידה, ובמאה ה-12 מיקם בנימין מטודלה את קבר שמעון הצדיק דווקא בגליל. בשנת 1641 תיאר הנוסע הקראי שמואל בן דוד מערה ובתוכה בור מים, וכתב שלפי הרבנים קבורים בה שמעון הצדיק ואשתו. ייתכן שמכאן בא הכינוי הערבי למקום, "ביר אל-יהודיה" ("הבור של היהודייה").

מה אומר המחקר. הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו מדד ושרטט את המערה, ובשנת 1871 מצא בה כתובת לטינית שחוקרים קודמים לא הבחינו בה. הכתובת חקוקה בתוך מסגרת מלבנית בעלת "אוזניים" משולשות (טבולה אנסטה), שאורכה כ-41 ס"מ. היא נמצאת על הקיר האחורי של חדר הכניסה, מעל הפתח הנמוך, בגובה של כשני מטרים מהרצפה. בכתובת ארבע שורות של אותיות דקות, אבל מישהו השחית אותה בכוונה במכות פטיש, ורק השורה הראשונה נקראת בוודאות: "ליוליה סבינה". מכאן שבתקופה הרומית נקברה במערה אישה רומית בשם יוליה סבינה. קלרמון-גנו שיער שהייתה קשורה לקצין בכיר בלגיון העשירי "פרטנסיס", שחנה בירושלים, אבל זו השערה בלבד. מאגר הכתובות של ארץ ישראל מתארך את הכתובת למאות ה-2–3 לספירה. בעקבות הכתובת וממצאים נוספים, המחקר מקבל כיום שאין זה קברו של שמעון הצדיק.

על זמן חציבת המערה עצמה החוקרים חלוקים. הארכאולוגים עמוס קלונר ובועז זיסו פרסמו מחקר על המערה ועל "מערת הסנהדרין הקטנה" השכנה, והם מתארכים אותה לסוף ימי הבית השני. מאחר שאין בה כוכי קבורה צרים, הם מציעים שאולי שימשה לקבורה משנית, כלומר לעצמות שהועברו אליה ממקום אחר. עוד הם משערים שהזיהוי עם שמעון הצדיק נולד בימי הביניים, כשנמצאה במערה גלוסקמה ועליה השם "שמעון", שהיה נפוץ מאוד באותה תקופה. מנגד, יש מקורות שמייחסים את הקבר לתקופה הרומית המאוחרת או לראשית התקופה הביזנטית.

מבנה המערה. לפי התוכנית של קלרמון-גנו, למערה שלושה חדרים: חדר כניסה, חדר מרכזי וחדר פנימי. מקומות הקבורה נחצבו כאצטבאות מתחת לקשתות (ארקוסוליה) ולא ככוכים. בשלב מאוחר הפך החדר הפנימי לבור מים, ותעלה בנויה שעוברת לאורך הקירות הובילה אליו את המים. מלבד זאת, כתב קלרמון-גנו, המערה דומה למאות מערות קבורה אחרות בארץ. הכתובת הלטינית נמצאת בחדר הכניסה, שנחסם בדלת מודרנית, ולכן הציבור לא יכול לראות אותה.

ההיסטוריה המאוחרת. במשך דורות היה המקום בבעלות ערבי מקומי, שגבה דמי כניסה מהמתפללים. בשנת 1876 קנה אותו ממנו הראשון לציון, הרב אברהם אשכנזי. בשנת 1888 שיפץ את המערה יום טוב ליפא וייס. לפי תיאורו, לפני השיפוץ היה המקום חשוך וצפוף, והמתפללים נאלצו לעמוד בו כפופים. הוא פתח חלונות, חצב בסלע כדי להרחיב את החלל ולהגביה אותו, והתקין ספסלים, עד שהמקום יכול היה להכיל כמאה איש. הקבר היה יעד חשוב לעלייה לרגל של יהודי ירושלים. בחצר נערכו חתונות, ולפחות מהמאה ה-19 התקיימה בו בל"ג בעומר הילולה עם חלאקה (התספורת הראשונה של ילדים), כחלופה קרובה למירון. ההילולה של שמעון הצדיק עצמו נערכת בכ"ט בתשרי. אחרי מלחמת ששת הימים שיפץ משרד הדתות את המקום, ובשנת 1969 הוא הוכרז כמקום קדוש. בשנים האחרונות שופץ גם המקווה הסמוך.

איך מגיעים

הקבר נמצא בשכונת שמעון הצדיק שבמזרח ירושלים, ברחוב עות'מאן בן עפאן, סמוך לדרך הר הזיתים, בין שייח' ג'ראח להר הצופים. ברכב מגיעים מכביש 1 או מהכביש שיורד מהר הצופים, ויש באזור חנייה. אפשר גם ללכת ברגל מהעיר העתיקה או מאזור קברי המלכים. מהחצר נכנסים ישירות אל המבנה שנבנה על פתח המערה, ואין צורך ללכת בשטח פתוח.

זהו מקום קדוש פעיל ולא אתר תיירות מוסדר. הכניסה בחינם, והמקום מתנהל כבית תפילה. לפי דיווחים הוא פתוח בדרך כלל שעות ארוכות, אבל ההסדרים יכולים להשתנות. בימי ההילולות (ל"ג בעומר וכ"ט בתשרי) יש עומס גדול מאוד והסדרי תנועה מיוחדים. מערת הסנהדרין הקטנה הסמוכה נסגרה בעבר לתקופות בגלל ונדליזם. לכן כדאי לבדוק מה המצב העדכני לפני היציאה. אין גישה לחדר שבו נמצאת הכתובת הלטינית.

מה להכין לביקור

• לבוש צנוע (כתפיים וברכיים מכוסות) וכיסוי ראש לגברים. זהו מקום תפילה, ויש בו הפרדה בין גברים לנשים.
• לביקור רגיל לא צריך כרטיס או תיאום מראש. קבוצות מאורגנות כדאי שיבררו מראש.
• זמן ביקור: בין רבע שעה לחצי שעה. אפשר לשלב את הביקור עם קברי המלכים ועם מערות קבורה נוספות מימי הבית השני באזור.
• מי שרוצה להימנע מהמונים, עדיף שיגיע ביום חול רגיל ולא בימי ההילולות.
• המערה מוארת בחשמל, כך שלא צריך פנס. המקום מתאים גם לילדים, בהשגחה.
• אם באים ברכב, כדאי להגיע בשעות שקטות, כי הרחובות בסביבה צרים ועמוסים.

אזהרות ובטיחות

• האתר נמצא בשכונה שיש בה מתיחות פוליטית מתמשכת, ומדי פעם יש בה עימותים. כדאי להתעדכן במצב לפני הביקור ולמלא את הוראות כוחות הביטחון.
• בימי ההילולות מגיעים למקום אלפי אנשים. בחללים הסגורים ובמעברים הצרים שמרו על הילדים והתרחקו מדוחק.
• במקום מדליקים נרות ושמן בעמדה ייעודית. הדליקו רק שם ושמרו מרחק מהלהבות, במיוחד עם ילדים ועם בגדים רחבים.
• בתוך המערה יש מדרגות, ספים, ובחלק מהמקומות תקרת סלע נמוכה. שימו לב לראש ולצעדים.
• זהו מקום תפילה וגם אתר עתיקות: אסור לפגוע בסלע או בקירות החצובים ואסור לחרוט עליהם. כבדו את המתפללים.