נ.צ. 629278 / 202241 גובה: 405 מ' שמות נוספים: מערת אבשלום / מערת שורק
עולם המערות הינו עולם קסום ומרתק. הוא חובק בתוכו הרפתקה, אתגר, ספורט, שקט משאון העיר והצצה אל עולם אחר. באתר 'מועדון המערות הישראלי' תוכלו לקרוא רבות על המערות בישראל, כולל מערת הנטיפים ועל עולם המערנות בכלל. אולם כדי שתוכלו להבין עד כמה עולם זה מורכב הבא נגדיר תחילה מספר מונחים בסיסיים:
מערה הינה חלל טבעי שאורכו גדול מגובהו, ולרוב נוצר על ידי בלאי טבעי או בלאי שנעשה בידי בעלי-חיים (כמו מערות-מלח שנחפרו על-ידי פילים באמצעות ניביהם במטרה לגרד את המלח מקירות המערה).
קיימים שני סוגים עיקריים של מערות:
מערות ראשוניות מערות אלה נוצרות באותו הזמן שבו נוצר הסלע המקיף אותן. בדרך כלל מערות שכאלה, המכונות גם 'צינור לבה', נוצרות על-ידי פרץ של לבה החופר את דרכו ממעמקי האדמה ויוצר בו זמנית הן את המערה עצמה והן את הסלע שמאוחר יותר, עם התקררותו, יהפוך להיות קיר המערה. מערות כאלה נפוצות במקומות בהם קיימים הרי-געש ובאיים געשיים כגון אי-הפסחא באוקיינוס השקט.
מערות שניוניות מערות אלה נוצרות רק לאחר היווצרות הסלע. הדבר קורה בכמה דרכים:
נקרות - נוצרות באמצעות גלי הים החופרים בסלע ויוצרים נקרות כגון המערות בראש הנקרה שבצפון ישראל.
מערות קרח - נוצרות בתוך קרחונים בעקבות המסה של אזורים קפואים, כמו למשל במערות הקרח של ה-Perrito Moreno בארגנטינה.
מפולת סלעים - המערה נוצרת בחלל שבין הסלעים הנערמים זה על זה.
מערות קארסטיות - מערות מסוג זה נוצרות על ידי המסת סלעים רכים (כגון גיר וקירטון) על-ידי גשמים ונחלים. המסת סלעים שכזו יוצרת את אחת מתופעות הטבע היפות בעולם, והיא: מערות נטיפים.
מערת הנטיפים, המערה המפורסמת ביותר בארץ, הינה מערה קארסטית.
סיפורה של מערת הנטיפים מתחיל ב-1968, בעקבות פיצוץ שגרתי במחצבת הַרְטוּב הסמוכה למקום הימצאה של מערת הנטיפים. הפיצוץ יצר פתח במדרון ההר וחשף את המערה. לאחר שנתגלתה המערה הוכרז השטח שמעליה כשמורת-טבע והופסקה מיד העבודה במחצבה. 'רשות הטבע והגנים' הכשירה את המערה לביקור הקהל בדרך שתבטיח את שמירתה ותמנע פגיעה בערכי הטבע הנדירים שבה.
מערת הנטיפים נמצאת מזרחית לבית שמש במורדותיו המערביים של הרי יהודה, בתוך הר יערה, בגובה 381 מ' מעל פני הים. המערה גם מוקדשת לזכרו של אבשלום שוהם, חייל צה"ל שנפצע בזמן שירותו הצבאי ונפטר מפצעיו. משפחתו וידידיו של אבשלום סייעו רבות בטיפוחה של מערת הנטיפים ובהכשרתה לקהל הרחב, ובכך הנציחו את זכרו.
הירידה אל מערת הנטיפים נעשית באמצעות 150 מדרגות-ברזל, והחזרה נעשית באותה הדרך. לכל אורך המסלול בתוך המערה ישנם מעקות וספסלים למנוחה.
תהליכי היווצרות איטיים של נטיפים וזקיפים במערה ממשיכים ומתקיימים בה גם עתה, אולם הם רגישים ומאוד פגיעים. שינויי הטמפרטורה, הלחות וריכוז הפחמן הדו־חמצני בעקבות חשיפת המערה לאוויר וכניסתם של מבקרים עלולים לשבש את המשך התפתחותה של המערה ולגרום לה לנזקים.
במערה מערכת תאורה חדשה, אקולוגית ואמנותית. התאורה החדשה היא תאורת לֵד ייעודית, שאינה פולטת חום, והיא בעלת הרכב אורכי גל המונע התפתחות אצות. התאורה החדשה לא רק שומרת על מערת הנטיפים, אלא גם מדגישה את יופיים של הנטיפים והזקיפים ויוצרת אווירה קסומה המעוררת את דמיונם של המבקרים אל מול הצורות והדמויות הנשקפות מהם.
אחד הקטעים המפורסמים ביותר בתוך מערת הנטיפים היא זקיף ונטיף אשר כמעט מתחברים ו-'נושקים' אחד לשני, עובדה אשר הקנתה להם את הכינוי 'רומאו ויוליה'.
כפי שצויין קודם לכן, מערת הנטיפים התפתחה כתוצאה מהמסה קארסטית: סלעי דולומיט או גיר הומסו בידי מים שחילחלו מטה אל מתחת לפני האדמה ויצרו חללים גדולים. בשלב הבא, כשהמים המשיכו לחלחל ולחדור אל החללים התת-קרקעיים ונוצרות הצורות המוכרות לנו כ-'נטיפים' ו-'זקיפים'. צבעם הראשוני הינו שקוף או לבן אך מינרלים ומלחים שונים נותנים להם צבע צהבהב ואדמדם.
אמנם מערת הנטיפים אינה בין מערות הנטיפים הגדולות בעולם, ואף לא הגדולה בישראל, אך היא עשירה במגוון רחב של זקיפים, נטיפים, הלקטיטים (נטיפים הגודלים כאילו אין כח כבידה), מדפים, אשכולות, ושלל צורות נוספות כיד הדמיון.
תפיסה מוטעית היא כי מערת הנטיפים הינה הגדולה ביותר בארץ, אך למעשה המערה אינה נחשבת לגדולה כלל ביחס למערות אחרות בארץ. אורכה המקסימלי הוא 91 מ' ורוחבה המקסימלי 80 מ'. כיום, נחשבת מערת המלח"ם למערה הארוכה ביותר בישראל (אורכה 5.5 ק"מ). המערה השניה בגודלה בארץ היא מערת חריטון (אורך כל מחילותיה יחד מגיע לכ-4.5 ק"מ).
למעשה כשמגיעים לשאלה "מהי המערה הגדולה ביותר?" קיימים שני סוגי תשובות:
המערה העמוקה ביותר - כלומר, המדידה נעשית לפי עומקה מתחת לפני השטח.
המערה הארוכה ביותר - כלומר, המדידה נעשית לפי אורכה מתחילתה ועד סופה.
בתואר "המערה העמוקה ביותר" הובילה בישראל לאורך שנים מערת 'הוטה ג'רמק' אשר ברכס פקיעין עם עומק של 157 מ' (לפי המדידה שנעשתה בשנות השמונים באמצעות סרט מדידה) לעומת 147 מ' (לפי המדידות החדשות שנעשו באמצעות מד-לייזר). אולם ביוני 2014 התגלתה מערה חדשה, 'מערת רהב', סמוך לגבול לבנון, אשר הגיעה לעומק של 187 מ' ובכך קיבלה את תואר "המערה העמוקה ביותר בישראל".
בישראל קיימות אלפי מערות, חלקן מתקרבות ביופיין אל מערת הנטיפים וחלקן פחות, ואילו הרבה מהן אף מרשימות ממנה. אל חלקן קל מאוד להגיע בזחילה קלה או אפילו בהליכה ישרה כמו מערת הנטיפים ואילו אל חלקן האחר קשה ואף מסוכן להיכנס ללא ידע מקצועי וציוד מתאים. קיימות, למשל, מערות שהכניסה אליהן אפשרית רק באמצעות גלישה אנכית בעזרת חבלים ולשם כך דרוש ידע טכני מקצועי. באתר של 'מועדון המערות הישראלי' קיים מאגר עצום של מערות אשר מחולקות לפי רמות קושי. מערות שאין אפשרות לרדת אליהן ללא ידע מקצועי או שאסור להיכנס אליהן מחשש לסכנה למבקר במערה או לבעלי-החיים והצמחייה החיים בה, מכונות "מערות רגישות" ומסומנות בסימן של יהלום-שחור. אל דפי מערות אלה ניתן להיכנס רק באמצעות סיסמה מתאימה.
אולם למבקר המערות המתחיל אנו ממליצים לטעום את חוויית הירידה אל מתחת לפני האדמה על-ידי ביקור בתוך מערת הנטיפים המדהימה. לחובב המערות המתקדם אשר רוצה לטעום עוד, אנו ממליצים ליצור עימנו קשר ולהצטרף אל ההרפתקאות שלנו מתחת לאדמה.