אנשים רבים מבקשים ממני וממערנים אחרים לספר להם היכן נמצאת מערה כזו או אחרת או פרטים אחרים אודות המערה. התשובה שלי תמיד היא "אני לא מוסר מידע על מיקומי מערות." כיוון שהם לא יודעים מה עומד מאחורי תשובה זו, אני נשאל לעתים רבות מדוע ולפעמים הדבר גם מרגיז את השואל ואני מבין למה. החלטתי לכתוב מאמר מסודר על הסיבה האמיתית. אנחנו אוהבים לטייל עם אנשים חדשים במערות. אנשים רבים רואים בנו, המערנים, כאנשים קצת 'סנובים' ששומרים לעצמם את סודות המערנות, אך אני רואה בעצמי יותר כשומר על המערה מאשר על סודות אחרים כלשהם. אני לא סופרמן או בעל כוחות כאלה או אחרים, אבל אני כן יודע דברים שאדם ממוצע שאינו מנוסה ואינו בקי במערנות לא יודע אותם. הידע הזה הוא חשוב ביותר כיוון שכללי האתיקה של שימור הטבע התקפים מעל האדמה לא תמיד עובדים בעולם התת-קרקעי. כמו כן, הדרך שבה אנו רגילים לשמור על בטיחותנו מעל הקרקע אינה עובדת באותו אופן מתחת לאדמה. שני הנושאים הללו הם הסיבה העיקרית מדוע אינני חושף מיקומי מערות.
ראשית נתייחס לנושא שימור המערה. אם תחשבו שהמשאבים ההיסטוריים, הארכיאולוגיים, הפלאוליתיים, הביולוגיים והמינרליים של מערה הם אינסופיים - תהיה זו טעות. אנשים שנכנסים למערה הורסים לעתים קרובות משאבים אלו הקיימים בה. ההיסטוריה הראתה לנו שוב ושוב מה קורה כשהציבור הרחב נעשה מודע לגבי מערה מסויימת. בתמונות הבאות תוכלו לראות השחתה של מערות שונות בארץ. התמונה הימנית היא ממערכת מסתור שנחצבה לפני כ-2000 שנה בידי יהודים בעת מרד בר-כוכבא. התמונה השמאלית היא ממערת חריטון בה התבודד הנזיר חריטון לפני כ-1600 שנה וייסד את הלאורות (מערות נזירות) במדבר יהודה. וכך האדם המודרני מתייחס לערכים היסטוריים אלה:
משאבים גאולוגיים במערה נהרסים על ידי ונדליסטים. אנשים מרססים גרפיטי על קירות ועל גבי נטיפים במערה. הם שוברים נטיפים בטעות או בכוונה ומוציאים אותם מהמערה. משאבים אלה אינם מתחדשים בטווח הזמן שאנשים יכולים בכלל להעריך. במילים אחרות, הם לא יתחדשו בתקופת החיים שלנו. בתמונות הבאות ניתן לראות (מימין) נטיפים במערה בקרית ספר שנקטמו על-ידי ונדליסטים וריסוס גרפיטי על קיר פתחה של מערה (משמאל):
עטלפים ויצורים אחרים השוכנים במערה עלולים להיות מושפעים לרעה מכניסתם של אנשים אל תוך המערה. במערה מסוימת נמצאו 500 עטלפים מתים על רצפתה בגלל שמישהו נכנס אליה בעונה הלא נכונה (עטלפים רבים ישנים את שנת החורף ועוררותם עלולה להרוג אותם בגלל מחסור במזון). זאת ועוד, שודדי-מערות נכנסים בתדירות אל מערות בחיפוש אחר אוצרות שניתן לבזוז והורסים את הארכיאולוגיה הקיימת במערה, שלא נדבר על כך שאוצרות היסטוריים נעלמים בשוק השחור בעקבות בזיזה שכזאת (למדינת ישראל עלה מיליונים להשיב אליה את המגילות שנגנזו ממערות קומראן). בתמונה מימין חוליית שודדי-מערות שנתפסה על חם במערה בחורבת משכנה ובתמונה משמאל חפירת הצלה שנעשתה כדי לחשוף מגילות נוספות לפני שייעלמו על ידי שודדים:
כל הדברים שנגעתי בהם לעיל אינם מתקרבים בכלל לנושא של הבטיחות במערה. אתן לכם תקציר: אל תוך מערות אנחנו נכנסים עם קסדות, 2-3 מקורות אור, סוללות רזרבות, כפפות, מגפים, מגיני ברכיים ומרפקים, ותיק-מערות עם אוכל, מים וערכת עזרה ראשונה. זה הציוד הבסיסי. פיתוח ההבנה של מה ללבוש לביקור במערה ושיפצור הציוד שיש לקחת לתוכה הוא תהליך ארוך ומתמשך אלא אם אתה מטייל עם אנשים מיומנים ממך ועם ניסיון של שנים במערנות. אנחנו אוהבים ללמד אנשים את אתיקת שימור המערות שלמדנו אנחנו, ואנחנו אוהבים אנשים שיוצאים בבטחה ממערה. הדבר אינו שונה מללמד את ילדך לנהוג ברכב לפני שאתה נותן לו מפתח לאוטו. אתה רוצה שהילד שלך יהיה בטוח, ואתה לא רוצה שהילד שלך ייכנס עם האוטו בתוך בית של מישהו אחר ויהרוס אותו. אם אתם מתעניינים במערנות אל תשאלו 'איפה יש מערות מגניבות לרדת לתוכן?'. שאלו 'איפה יש מערנים שאפשר ללמוד מהם ולטייל עימם?'. במועדון המערות הישראלי מקיימים פגישות חודשיות וטיולים אל מערות שונות בכל רחבי הארץ. בטיולים תוכלו להכיר מערנים רבים בדרגות שונות, ללמוד הרבה מהם ואם תעשו טעויות - הם יוכלו להזהיר אתכם מפניהן וללמד אתכם על הדרך כיצד להימנע מהן. כדי להכיר מערות הצטרפו למועדון שלנו, הכירו אנשים, צרו קשרים וצאו לטיולי מערות. כולי תקווה שיום יבוא וגם אתם תוכלו למצוא מערות חדשות ולהוביל קבוצות אל תוך מערות בעצמכם. כותב המאמר: איתי שקולניק