מערות הקבורה בשפרעם

על המערה

מערות הקבורה בשפרעם הן קבוצה של מערות קבורה חצובות בסלע, ולא מערות טבעיות. הן נחצבו במצוק סלע לרגלי המדרון הצפוני של גבעה, באזור שהוא היום חלקה הדרומי של העיר, בתוך שכונת מגורים. לפי סקר רשות העתיקות ולפי התיעוד של הסקר הבריטי במאה ה-19, אלה קברים נוצריים מהתקופה הביזנטית, מהמאות ה-5 וה-6 לספירה. הן אינן מוכרות לרוב המטיילים, אבל העיטורים המגולפים בהן הופכים אותן לאתר מעניין במיוחד בין קברי התקופה הביזנטית בגליל.

את המערות תיעדו לראשונה חוקרי הסקר הבריטי של ארץ ישראל המערבית (קונדר וקיצ'נר), שפרסמו את ממצאיהם ב-1881. הם הבחינו בין שתי קבוצות קברים בשפרעם: בצד אחד של העיירה קברים פשוטים מהטיפוס הקדום, עם כוכים ואבן גולל, ובצד הדרומי קבוצת הקברים המעוטרים שבהם עוסק דף זה. החוקרים ייחסו את הקבוצה הדרומית לתקופה הנוצרית, ככל הנראה הביזנטית, משום שהצלבים מגולפים בתבליט כחלק מהחציבה המקורית ולא נוספו מאוחר יותר, משום צורת האותיות בכתובת היוונית ומשום סגנון גילוף האריות.

לפי סקר רשות העתיקות (מפת שפרעם, אתר 63), שלוש מהמערות מעוטרות בגילוף בחזיתות, בדפנות ובתקרות. העיטורים כוללים:

• גפנים ואשכולות ענבים שצומחים מתוך כדים משני צדי הפתח, ובין העלים ציפורים קטנות.
• אריות וגורים בתבליט על קירות המבואה של הקבר הראשי, בסגנון פשוט שהחוקרים הבריטים השוו לאמנות של המאות ה-5 וה-6.
• צלבים, ובהם צלב בתוך עיגול שמשני צדיו ציפורים מעל פתח אחד הקברים, וצלבים מגולפים על בליטות עגולות בקירות הפנימיים.
• אמפורות, רוזטות ודגמים צמחיים, וכן עמודונים מגולפים (פילסטרים) בתוך חדרי הקבורה.

מבנה הקברים פשוט יחסית: פתח נמוך וצר שנחצב בחזית סלע משופעת, כמה מדרגות שיורדות אל חדר קבורה קטן, ובקירותיו קשתות קבורה (ארקוסוליה) ושקתות קבורה שנחצבו בסלע כמו ארונות אבן. בחזית הקבר הראשי, משני צדי הפתח, נחקקה כתובת יוונית, שכבר בזמן הסקר הבריטי הייתה שחוקה ברובה. לא כל הקברים מעוטרים: חלקם חלקים לגמרי, ובזמן הסקר הבריטי שימש אחד מהם כמחסן תבואה.

המערות הן חלק מההיסטוריה העשירה של שפרעם. בתלמוד נזכרת שפרעם כאחד המקומות שבהם ישבה הסנהדרין במאה ה-2 לספירה. בתקופה הביזנטית חיה במקום גם קהילה נוצרית, ומכנסייה מאותה תקופה נשתמר עמוד אבן במרכז העיר. בקרבת מקום אפשר לראות את מצודת שפרעם מהמאה ה-18, את בית הכנסת העתיק ואת מערת הקבורה המיוחסת לרבי יהודה בן בבא שבדרום-מערב העיר. בשנים האחרונות חקרה את העיטורים בקברים ד"ר אמה מעין-פנר מאוניברסיטת חיפה.

איך מגיעים

המערות נמצאות בתוך העיר שפרעם, בחלקה הדרומי, בשכונת מגורים שמדרום לגרעין העיר העתיקה ולמצודה. מגיעים לשפרעם בכביש 79 ונכנסים לעיר מהכניסה הדרומית. הקברים נמצאים לאורך רחוב מגורים, ממש בין הבתים, וחלקם בתוך חצרות פרטיות או מאחורי שערים. אין שילוט מסודר ואין חניון ייעודי, ולכן כדאי לחנות במקום חניה מוסדר בעיר ולהמשיך ברגל.

המקום אינו גן לאומי או אתר מוסדר: אין דמי כניסה, אין שעות פתיחה ואין שירותי מבקרים. לא מצאנו מקור רשמי שמתאר הסדרי ביקור, ולכן מומלץ לבקר עם מדריך מקומי או לברר מראש מול עיריית שפרעם. את החזיתות המגולפות אפשר לראות מבחוץ. אל תיכנסו לחצרות פרטיות בלי רשות התושבים, ואל תיכנסו לקבר נעול או מגודר.

מה להכין לביקור

• פנס או פנס ראש כדי להציץ לתוך חדרי הקבורה החשוכים. את התבליטים בחזיתות רואים היטב באור יום.
• נעליים סגורות עם סוליה טובה: המבואות חצובות בסלע ויורדים אליהן במדרגות שחוקות.
• לבוש צנוע. זו שכונת מגורים פעילה וזה אתר קבורה.
• מצלמה. כדאי להגיע בבוקר או אחר הצהריים, כשאור צד מבליט את הגילופים.
• זמן: כשעה לקברים עצמם. אפשר לשלב סיור בעיר העתיקה של שפרעם: המצודה, בית הכנסת העתיק והכנסיות.
• הביקור מתאים גם לילדים, בתנאי שהם נשארים בחוץ ותחת השגחה ליד המבואות השקועות.
• מומלץ לתאם מראש עם מדריך מקומי שמכיר את המקום ואת התושבים.

אזהרות ובטיחות

• זה אתר עתיקות: אסור לגעת בגילופים, לגרד אותם, לסמן עליהם או לקחת מהמקום אבנים וחפצים. האבן רכה ונשחקת בקלות.
• הפתחים נמוכים וצרים והמבואות שקועות מתחת למפלס הרחוב, ולכן יש סכנת נפילה ומעידה, במיוחד על מדרגות חלקות.
• בחלק מחדרי הקבורה מצטברים מים ובוץ, ולפעמים גם פסולת. אל תיכנסו לחדר מוצף או לחדר שהתקרה שלו סדוקה או מתפוררת.
• שמרו על פרטיות התושבים: אל תיכנסו לחצרות ואל תצלמו אנשים או בתים בלי רשות.
• זה מקום קבורה עתיק. התנהגו בכבוד והשאירו את המקום נקי.