מערת א-סיח

על המערה

מערת א-סיח היא מאגר מים תת-קרקעי גדול שנחצב בסלע הגיר הרך של בית שערים. היא נמצאת במתחם מערות המנורה שבגן הלאומי, סמוך למערת הפרש (מערה מס' 1). אין זו מערה טבעית אלא מתקן מים מעשה ידי אדם: אולם חצוב שאורכו כ-25–26 מטר, ובחפירות נמדדו בו רוחב של כ-7 מטרים ועומק של 6 מטרים לפחות. בצדדיו נחצבו תאים גדולים שהגדילו את נפח האגירה בלי להרחיב את הפתח. לפי ההערכות יכול היה המאגר להכיל יותר מ-1,000 מטר מעוקב של מים.

המאגר התמלא במי נגר שנאספו ממורדות הגבעה ומהגיא הסמוך. המים זרמו אליו באמת מים שנחצבה כתעלה פתוחה ולאחר מכן כוסתה בלוחות אבן, וממנה נחשף קטע באורך של כ-20 מטר. ממערב למאגר נמצא מתקן מטויח ומדורג ששימש ככל הנראה בריכת שיקוע: בו שקעו הסחף והבוץ לפני שהמים נכנסו למאגר. אל המאגר עצמו ירדו בגרם מדרגות מטויח שנשתמר בכניסה הדרומית.

על הקירות שכבת טיח עבה בגוון לבן על אפור, האופיינית למאה ה-1 לספירה. לפי הטיח תוארך המאגר לשלהי ימי הבית השני, כ-150 שנה לפני ימיו של רבי יהודה הנשיא, שבזכותו התפרסמה בית שערים ונעשתה לבית קברות יהודי מרכזי. התגלית חשפה פרק קדום ופחות מוכר בתולדות היישוב. המאגר המשיך לשמש את היישוב גם בימי שגשוגו, במאות ה-2 עד ה-4 לספירה, וחרסים מהמאות ה-4–5 לספירה שנמצאו על רצפתו מעידים על סוף השימוש בו.

בתקופת המנדט הבריטי (1917–1948) קיבלה המערה חיים חדשים: ארגון ההגנה הפך אותה למחסן נשק סודי (סליק) ולמטווח ירי. בתקופה זו נוצקה במאגר רצפת בטון והותקנה בפתחו דלת בטון. ההסבה פגעה בפתח שדרכו נכנסו המים ובחלק ממערכת ההובלה. מאז נודע המקום בפי רבים בשם "מערת הסליק", אבל גם השם הערבי הישן, מערת א-סיח, השתמר.

החפירות במתחם מערות המנורה בשנות ה-30 של המאה ה-20 לא חקרו את המאגר. רק בשנים 2013–2014, כשהוחלט להכשיר את המערה לביקורי קהל, חפרה בו רשות הטבע והגנים בשיתוף רשות העתיקות, ואז התבררו גודלו האמיתי ומערכת המים שהזינה אותו. כיום מוצג בתוך המאגר המיצג האורקולי "גלגולה של מנורה". המיצג מגולל את סיפורה של מנורת שבעת הקנים מימי המשכן במדבר ועד שנעשתה לסמל מדינת ישראל.

בסביבה הקרובה כדאי לראות את שאר מערות הקבורה במתחם מערות המנורה, ובהן מערת הפרש, מערת ארון הקודש והמאוזוליאום. משם אפשר להמשיך לאתר הקבורה המרכזי, שבו מערת רבי יהודה הנשיא ומערת הארונות. בית הקברות של בית שערים הוכרז ב-2015 אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

איך מגיעים

מערת א-סיח נמצאת בגן הלאומי בית שערים, ליד קריית טבעון וכביש 722. לפי אחד ממדריכי הטיולים, נוסעים מצומת יקנעם בכביש 722 עד צומת השומרים, ושם פונים בפנייה הראשונה שמאלה לגן הלאומי. בגן יש חניה ושירותים למבקרים.

הכניסה לגן הלאומי בתשלום, והמערה נמצאת במתחם מערות המנורה. נכנסים למערה כצופים במיצג "גלגולה של מנורה". לפי רשות הטבע והגנים, צריך להירשם למיצג מראש בטלפון של הגן (04-9831643), ואין עליו תשלום נוסף מעבר לכרטיס הכניסה לגן. גם הביקור במתחם מערות המנורה מתקיים לעיתים רק בסיורים מודרכים, בעיקר בסופי שבוע. שעות הפתיחה, הסיורים וזמני המיצג משתנים, אז כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים או בטלפון לפני שיוצאים.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש: התקשרו לגן הלאומי, ושריינו מקום במיצג "גלגולה של מנורה" ובסיור במתחם מערות המנורה.
• כרטיס כניסה לגן הלאומי, או מנוי של רשות הטבע והגנים.
• נעלי הליכה נוחות: השבילים בין מערות הקבורה תלולים בחלקם, ויש בהם מדרגות אבן.
• שכבת לבוש נוספת: בתוך המאגר החצוב קריר יותר מבחוץ.
• מים, כובע והגנה מהשמש לשבילים הפתוחים, בעיקר בקיץ.
• פנס קטן יעזור במערות הקבורה החשוכות שבסביבה.
• זמן: לביקור שמשלב את המיצג, את מתחם מערות המנורה ואת האתר המרכזי, תכננו חצי יום.
• האתר מתאים למשפחות עם ילדים. החורף והאביב נעימים במיוחד לביקור.

אזהרות ובטיחות

• אל תיכנסו למערה או לפתחים נעולים במתחם בלי מיצג או סיור מוסדר. חלק מהמערות באזור סגורות לקהל.
• זהו אתר עתיקות מוגן ואתר מורשת עולמית: אסור לגעת בטיח העתיק, לחרוט, לסמן או לקחת ממצאים.
• מדרגות ורצפות של מערות עלולות להיות חלקות, בעיקר בחורף ואחרי גשם. השגיחו על ילדים.
• במערות הקבורה שבסביבה יש תקרות נמוכות ופתחים צרים, אז שימו לב לראש.
• הישארו בשבילים המסומנים, והתרחקו משוליהם של קירות סלע וחצרות מערות חצובות.
• אסור להבעיר אש מחוץ למקומות שהוגדרו לכך. שמרו על כללי הגן הלאומי ועל הוראות הצוות.