מערת גדעון

על המערה

מערת גדעון היא מערה רדודה בתחתית מצוק סלע קטן במורד הצפוני-מערבי של הר הגלבוע, ומתוכה נובע מעיין חרוד, המוכר בערבית בשם עין ג'אלות. המערה נמצאת בתוך הגן הלאומי מעיין חרוד, ליד המושב גדעונה, והיא הלב הטבעי והסיפורי של הגן כולו: המים יוצאים מפי המערה אל בריכה צלולה שלמרגלותיה, וממנה ממשיכים בפלגים אל בריכות השכשוך ואל מרחבי הדשא של הגן.

לפי רשות הטבע והגנים, מעיין חרוד הוא המערבי מבין קבוצת מעיינות גדולים הנובעים למרגלות הגלבוע, ומימיו פורצים לאורך קווי העתקים החוצים את רכס הגלבוע בכיוון צפון-מערב – דרום-מזרח. מקור המים הוא מי גשמים המחלחלים אל סלעי הגיר של הרי השומרון ונאגרים באקוויפר תת-קרקעי, עד שהם יוצאים אל פני השטח בשולי העמקים. השפיעה כיום, לפי רשות הטבע והגנים, היא כ-360 מטר מעוקב בשעה, והמים מתוקים ודלי מליחות. בעבר היה המעיין שופע הרבה יותר: זאב וילנאי כתב ב-1941 על כ-16 אלף מטר מעוקב ביממה ועל ביצה גדולה שנוצרה סביבו, ולפי סקר המעיינות של החברה להגנת הטבע השפיעה ירדה בחדות בעקבות קידוחי מים באזור, אחרי העשור הראשון למדינה.

המערה עצמה קטנה: פתח מקומר ונמוך בבסיס המצוק, ומעליו נישה נוספת בסלע. במאה ה-19 כתב החוקר הצרפתי ויקטור גרן (כפי שמובא בסקר ארץ ישראל המערבית של הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, 1882) שהסלע שממנו נובע המעיין הורחב בידי אדם לכדי מערה, ושהבריכה שלפניו הייתה מרוצפת בעבר. כלומר, ייתכן שלפנינו פתח נביעה טבעי שעבר עיבוד בידי אדם. בגן ניתן לראות גם שרידים של אמה שהובילה בעבר את מי המעיין לשתי טחנות קמח, ששרידיהן נמצאים מחוץ לגן.

המסורת המקראית. שם המערה בא מסיפור גדעון בספר שופטים (פרק ז'): גדעון ואנשיו חנו "על עין חרד", ושם, לפי הסיפור, נבחרו 300 הלוחמים שליקקו את המים בידם, והם שהביסו את המדיינים. חשוב לדעת שזהו זיהוי מסורתי ולא עובדה מוכחת. את הקשר בין עין ג'אלות לעין חרוד המקראי הציעו חוקרים במאה ה-19, אך כבר אז היו שהציעו מעיינות אחרים באזור, ובשנת 2017 טענו ישראל פינקלשטיין ועודד ליפשיץ שסיפור הקרב המקורי כלל אינו קשור לעמק יזרעאל. גם השם הערבי, "מעיין גוליית", משקף מסורת קדומה, ומפוקפקת לא פחות, שמיקמה כאן את קרב דוד וגוליית. אין ממצא ארכאולוגי הקושר את המערה לגדעון.

היסטוריה מתועדת. במאה ה-12 שכן ליד המעיין כפר שנשא את שמו, ולפי מקורות ערביים מימי הביניים המקום נכבש בידי הצלבנים ונלקח מהם בידי צלאח א-דין בשנת 1183. ב-3 בספטמבר 1260 התחולל בסביבת המעיין קרב עין ג'אלות, שבו הביס הצבא הממלוכי את הצבא המונגולי ועצר את התפשטות המונגולים מערבה – אחד הקרבות החשובים בתולדות המזרח התיכון. בשנת 1921 הגיעו אל המעיין חלוצי גדוד העבודה, שהקימו כאן את קיבוץ עין חרוד לפני שעבר למקום הקבע שלו. יהושע חנקין, שרכש את אדמות העמק, בנה את ביתו במדרון שמעל מערת גדעון; הוא ואשתו אולגה קבורים באחוזת קבר חצובה לצד הבית, והבית משמש כיום מוזיאון קטן.

בסביבה הקרובה אפשר לשלב ביקור בבית חנקין ובאנדרטת בני העמק שבמדרון מעל המערה, ובהמשך בגן השלושה (הסחנה), בבית הכנסת העתיק בבית אלפא ובגן הלאומי בית שאן.

איך מגיעים

המערה נמצאת בתוך הגן הלאומי מעיין חרוד, שבו הכניסה בתשלום. מגיעים בכביש 71 בין עפולה לבית שאן: כעשרה קילומטרים מעפולה פונים לכיוון גדעונה (עולים על הגשר). דרך נוספת היא בכביש 675 מצומת הסרגל (התענכים) לכיוון צומת נבות, ומשם כקילומטר נוסף עד הפנייה למעיין חרוד. בוויז אפשר לחפש "גן לאומי מעיין חרוד".

מהחניה הולכים בשבילי הגן אל הבריכה שלמרגלות המצוק. אין כאן מסלול שטח: המערה נמצאת במרחק הליכה קצר בשבילים מסודרים, ולפי רשות הטבע והגנים יש אליה דרך מונגשת שמתחילה בחניון הקרוואנים. בגן יש חניון לילה מסודר, מדשאות, פינות פיקניק ובריכות שכשוך.

חשוב לדעת: המערה היא אתר לצפייה מבחוץ. בתמונות מהשנים 2009 ו-2017 נראית גדר לפני פתח המערה ושלט "הכניסה אסורה – סכנת הידרדרות אבנים". את המערה ואת המים היוצאים ממנה רואים משפת הבריכה. שעות הפתיחה משתנות בין קיץ לחורף ובערבי חג, ולעיתים נדרש רישום מראש לביקור – כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה או מינוי של רשות הטבע והגנים, ובתקופות עמוסות – רישום מראש באתר הרשות.
• בגד ים וסנדלים עם סוליה טובה, אם מתכננים לשכשך בבריכות ובפלגים (השכשוך מותר לפי הרשות; בדקו את ההנחיות העדכניות).
• אין צורך בפנס או בציוד מערות: אין כניסה למערה, וצופים בה מבחוץ.
• כובע וקרם הגנה – המדשאות פתוחות לשמש, ובקיץ העמק חם מאוד.
• אוכל לפיקניק; בגן יש מרכז שירות, ומותר להדליק מנגל באזורים המוגדרים לכך.
• זמן: חצי שעה מספיקה למערה ולבריכה, אבל כדאי לתכנן כמה שעות כדי לשלב את בית חנקין ומנוחה בגן.
• מתאים מאוד למשפחות עם ילדים קטנים ולבעלי מוגבלות, בזכות השבילים המונגשים.
• עונה: האתר פתוח כל השנה; באביב ובסתיו נעים במיוחד, ובקיץ מומלץ להגיע מוקדם בבוקר.

אזהרות ובטיחות

• אין להיכנס למערה ולעבור את הגדר – יש בה סכנת הידרדרות אבנים מהמצוק.
• אין לטפס על המצוק שמעל המערה; הסלע סדוק ויש סכנת נפילה.
• הסלעים בשפת הבריכה ובקרקעית הפלגים חלקים ומכוסים אצות – הקפידו על השגחה צמודה על ילדים במים.
• אין לזהם את המים, לשטוף בהם כלים או להכניס אליהם סבון – זהו מעיין חי.
• כלבים מותרים בגן רק קשורים ברצועה ועם מחסום פה, והכנסתם לחניון הלילה אסורה.
• אש מותרת רק במקומות המיועדים לכך; שמרו על הניקיון וקחו את האשפה איתכם.
• בקיץ – שתו הרבה ושהו בצל; החום בעמק חרוד עלול להיות כבד.