מערת דורבנים

על המערה

מערת דורבנים, הידועה בפי תושבי הסביבה בשם אל-מניאסה ("מחילת הדורבן"), היא מערה טבעית בגודל בינוני הנפתחת בתחתית קו מצוקים, ממערב לבתי הכפר ג'ת שבמועצה המקומית יאנוח-ג'ת בגליל המערבי. המצוקים בנויים מסלע גיר של תצורת בענה, ויוצרים במקום נוף של צוקים בולטים וגושי טרשים המבצבצים מתוך חורש צפוף.

לפי סקר המרכז לחקר מערות (מלח"ם), אורכן הכולל של מחילות המערה הוא כ-97 מטרים ועומקה המרבי כ-4 מטרים בלבד. המחילות אופקיות ומסודרות במבנה דמוי רשת דו-ממדית. כיפות ההמסה המעוגלות בתקרה וחתך הרוחב האליפטי של המעברים מעידים שהמערה נוצרה בהמסה מתחת למפלס מי התהום. רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שהמים ירדו והפתח נחשף, החלו להצטבר בה סחף בקרקעית ומעט משקעי מערות - בעיקר נטיפים וזקיפים.

הפתח הקמור מוביל לחלל אופקי מואר למחצה. בחלקו הפנימי של הפתח בנוי קיר נמוך מאבני שדה, שאולי שייך לשימוש קדום במקום ואולי נבנה לצורך צייד דורבנים. תקרת החלל הקדמי מכוסה פיח שחור שהותירו מבקרים שהשתמשו בצינורות פלסטיק בוערים כלפידים, ועל רקע הפיח בולטים כמה נטיפי קש בהירים. בהמשך מתפצל המעבר לזוג מחילות שמתאחדות שוב ונמשכות צפונה אל חדר רחב, ובתקרתו כיפת המסה רדודה ומרשימה. ליד מעבר צר בקצהו המזרחי של החדר יש משטחי זרימה ונטיפים, ומעבר לו שני סעיפים קצרים שמסתיימים במחילות צרות ובלתי עבירות, עשירות במשקעי מערות. במרכז הסעיף המזרחי יש בריכה רדודה שנחפרה בקרקעית, ויש בה מים בכל ימות השנה.

חרסים מעטים הפזורים במערה, מהתקופה הממלוכית ואולי גם מתקופות קדומות יותר, מלמדים על שימוש אנושי לאחר שהפתח נחשף. בקרקעית ניכרות גם חפירות רדודות של מחפשי אוצרות ושודדי עתיקות. תושבי ג'ת מספרים שהמערה מגיעה עד צפת - אגדה עממית בלבד, שכן המערה המופה קצרה. שמה נקשר לדורבנים שנהגו להשתכן בה, והיא משכה ציידים מכפרי הסביבה. מלח"ם מיפה את המערה פעמיים, ב-2008 וב-2014.

במערה נצפו מעט פרוקי רגליים, כמו רבי-רגליים ועכבישים, ובקיץ מתיישבים על קירותיה זבובונים. ב-2008 נצפו בה שני עטלפי פרסף, אך בביקורים ב-2019 נמצא רק מעט גוואנו ליד הבריכה, ובביקור אחר לא נמצאו עטלפים כלל.

איך מגיעים

המערה נמצאת במדרון המיוער ממערב לג'ת, לא רחוק מכביש הגישה לכפר (כביש 8721). אין אליה שביל מסומן, והיא אינה נמצאת בגן לאומי בתשלום או באתר מוסדר, כך שאין שעות פתיחה או דמי כניסה. כדאי לנווט אל נקודת הפתח המסומנת במפות שבילים דיגיטליות. לפי תיאור של מבקרים במפה הפתוחה, הדרך אל הפתח עוברת בין ערימות פסולת בנייה ובצמחייה קוצנית. המערה נמצאת סמוך לשטח הכפר, ולכן ראוי לנהוג בכבוד בתושבים ובשטחים הפרטיים שמסביב.

מה להכין לביקור

• פנס ראש עם סוללות טעונות ופנס גיבוי: החלק הפנימי של המערה חשוך לגמרי.
• מכנסיים ארוכים ונעליים סגורות וחזקות בשל הקוצים ופסולת הבנייה בדרך אל הפתח.
• בגדים שלא אכפת לכם ללכלך: הקרקעית מכוסה קרקע כהה והתקרה בפיח.
• מפה דיגיטלית או נ.צ. של הפתח, כי אין שילוט ואין שביל מסומן.
• הביקור קצר: מספיקה כחצי שעה עד שעה בתוך המערה.
• מים לשתייה, במיוחד בחודשי הקיץ החמים.

אזהרות ובטיחות

• אסור להדליק נרות, לפידים או אש במערה: הפיח מזיק למערה ולבעלי החיים שבה, כפי שאפשר לראות בתקרה.
• אין לגעת בנטיפים, בנטיפי הקש ובמשטחי הזרימה ואין לשבור אותם; הם נוצרו במשך זמן רב מאוד.
• אין להיכנס למחילות הצרות שבקצה המערה: הן בלתי עבירות.
• אין לזהם את הבריכה במים או לדרוך בתוכה, והקפידו לא להשאיר פסולת.
• אין לחפור או לאסוף חרסים: איסוף ממצאים וחפירה באתרי עתיקות אסורים על פי חוק.
• הדרך אל הפתח עוברת בין קוצים ופסולת בנייה: היזהרו מחתכים ומנפילה.
• אם יש עטלפים במערה, אל תפריעו להם: עברו בשקט ואל תכוונו אליהם אור.