מערת האדרא

על המערה

מערת האדרא היא מערת קבורה עתיקה החצובה בסלע, בצד כביש 89 בין צפת למירון, כארבעה קילומטרים ממירון בכיוון צפת. המקום מוכר בעיקר בזכות מסורת קבלית, אבל כדאי להבחין בין שני רבדים: מה שאפשר לראות בשטח, ומה שמספרת המסורת.

מה רואים בשטח. המערה היא חלל חצוב אחד, נמוך יחסית, וסלע התקרה המקורי נראה בו היטב. לאורך הקירות יש ציוני קברים מטויחים וצבועים לבן ותכלת, ועל אחד מהם כתובת המציינת את קברי בני רבי יוסי. במרכז החלל ניצב עמוד תמך. מעל המערה נבנה גג בטון מקומר וצבוע תכלת, שגובהו מעט מעל מפלס הכביש, ולצדו מבנה אבן קטן שממנו יורדים במדרגות אל החלל. כבר זאב וילנאי ציין שבשנת 1955 נבנה במקום בניין קטן. סביב המתחם יש רחבה עם ספסלים, והנוף משקיף על מורדות הר מירון ועל האזור המיוער שבין מירון לצפת.

מה ידוע מבחינה ארכאולוגית. המקום מתואר כמערת קבורה מימי המשנה והתלמוד, אבל לא מצאנו דו"ח חפירה או סקר מפורסם שמתעד את המערה, את תאריכה המדויק או ממצאים ממנה. לכן אין בידינו מידע מבוסס על ממדיה, על תוכנית הקבורה המקורית או על זהותם ההיסטורית של הקבורים בה.

המסורת. "אדרא רבא" (בארמית: "האספה הגדולה") הוא מאמר בספר הזוהר, בפרשת נשא, המתאר כינוס של רבי שמעון בר יוחאי עם תשעה מתלמידיו, ובהם בנו רבי אלעזר, רבי אבא ורבי יהודה, לשם גילוי סודות הקבלה. לפי הזוהר, לקראת סוף הכינוס נפטרו שלושה מהמשתתפים: רבי יוסי בר יעקב, רבי חזקיה ורבי ייסא. מסורת מאוחרת מזהה את המערה שליד הכביש כמקום הכינוס וכמקום קבורתם של שלושת החכמים, ולכן היא משמשת מקום תפילה ועלייה לרגל, בעיקר בקרב הבאים למירון. בכתבי האר"י (שער הגלגולים) מתואר זיהוי של מקום האדרא בשדה באזור, אך אין בתיאור זה הוכחה שהכוונה דווקא למערה זו.

חשוב לדעת שהזיהוי שנוי במחלוקת. זיהוי נוסף של "מקום האדרא" נמצא מצפון למערה, בדרך המובילה לקדיתא. וילנאי הוא שזיהה את המערה שליד הכביש כמערת האדרא, ואילו השלט שבצד הכביש מכוון אל המקום בשם "קבר בני רבי יוסי". שני האתרים אינם נכללים ברשימת המקומות הקדושים ליהודים שקבעה המדינה.

איך מגיעים

המערה נמצאת ממש בצד כביש 89 (צפת–מירון), כארבעה קילומטרים מכיכר מירון בכיוון צפת. למי שמגיע מצפת היא נמצאת כקילומטר וחצי אחרי ציון קבר רבי יהודה בר אילעי. לפני המערה יש שול מורחב שמשמש לחניה, ובצד הדרך שלט המכוון אל "קבר בני רבי יוסי". מהחניה הולכים כמה עשרות מטרים בלבד אל המבנה, ומשם יורדים במדרגות אל המערה. מי שמגיע ממירון צריך לנסוע בכיוון צפת ולחנות רק במקום שבו סימון הכביש מתיר זאת.

זהו מקום תפילה פתוח, לא אתר בתשלום ולא גן לאומי. לא מצאנו שעות פתיחה רשמיות. בתקופת ההילולא במירון (ל"ג בעומר) התנועה הכבדה והחסימות בכבישי האזור עלולות להקשות על ההגעה, לכן כדאי לבדוק מראש הודעות על הסדרי תנועה.

מה להכין לביקור

• לבוש צנוע המתאים לביקור במקום תפילה ובציון קברים.
• פנס קטן או טלפון עם פנס: רוב האור מגיע מפתחי הכניסה, ופינות החלל חשוכות למחצה.
• נעליים עם אחיזה טובה לירידה במדרגות ולרצפת האבן.
• זמן: הביקור במערה עצמה קצר, כרבע שעה עד חצי שעה. אפשר לשלב אותו בסיור בקברי הצדיקים באזור מירון וצפת.
• ילדים: מתאים לכל הגילים, בתנאי שמשגיחים עליהם מקרוב בגלל קרבת הכביש.
• עונה: אפשר להגיע כל השנה. בקיץ עדיף להגיע בשעות הבוקר, כי הרחבה חשופה לשמש.

אזהרות ובטיחות

• כביש ראשי: המערה צמודה לכביש 89, שהתנועה בו מהירה. היכנסו לחניה וצאו ממנה בזהירות, ואל תחצו את הכביש במקום שאין בו מעבר בטוח.
• מדרגות ותקרה נמוכה: המדרגות אל המערה תלולות, ובחלקים מהחלל התקרה נמוכה. שימו לב לראש.
• נרות: מבקרים מדליקים במקום נרות. הרחיקו אותם מספרים ומבגדים, ואל תשאירו נר דולק בלי השגחה.
• כבוד למקום: זהו ציון קברים ומקום תפילה פעיל. אל תעלו על ציוני הקברים, אל תכתבו על הקירות ואל תפגעו בסלע החצוב.
• עתיקות: מערות קבורה עתיקות מוגנות בחוק העתיקות. אסור לחפור באתר או להוציא ממנו דבר.