
על המערה
מערת האריה היא מערת קבורה חצובה בסלע בשוליו המערביים של בית הקברות ממילא, בלב ירושלים המערבית, סמוך לרחוב מנשה בן ישראל ולגן העצמאות. אין זו מערה טבעית אלא מכלול של חללים חצובים, ששימש לקבורה כבר בתקופה הביזנטית. כיום רואים את פתחי המערה בתוך בור פתוח ששוליו בנויים אבן, דרומית לבור מים קדום נוסף שנמצא במתחם, ולפי ויקיפדיה העברית נשתמרו במקום גם שרידי כנסייה שנבנתה מעל המערה. בית הקברות עצמו, שבמרכזו בריכת ממילא, היה במשך כאלף שנה אתר הקבורה המוסלמי המרכזי של ירושלים, ורוב המצבות שנותרו בו הן מהתקופה הממלוכית.
המערה נקשרת למאורע טראומטי בתולדות העיר: הכיבוש הפרסי של ירושלים בשנת 614 לספירה. הנזיר אנטיוכוס סטרטגוס ממנזר מר סבא תיאר כיצד נמצאו בבריכת ממילא גופות של אלפי נוצרים שנהרגו בעת הכיבוש, וכיצד נקברו במערות שבסביבתה. חיזוק לכך נמצא בחפירה של רשות העתיקות באזור ממילא בשנת 1989: קפלה ביזנטית קטנה שבה פתח למערת קבורה עם מצבור גדול של עצמות אדם, לצד מטבעות מראשית המאה ה-7 לספירה. החוקרים מעריכים שמדובר בקבר אחים של קורבנות הפלישה. חשוב לדעת שזו מערה אחרת, ואין לייחס את הממצאים הללו למערת האריה עצמה.
שמה של המערה בא מאגדה ירושלמית שמסופרת בשלוש גרסאות, ובכולן אריה שומר על עצמות הרוגים:
- הגרסה הנוצרית: אריה, שאלוהים הנחה אותו, גרר אל המערה את גופות הנוצרים שנטבחו בכיבוש הפרסי ושמר עליהן. את הגרסה הזאת תיעד כבר במאה ה-12 הכומר רורגו פרטלוס בספר הדרכה לצליינים.
- הגרסה היהודית: ההרוגים היו יהודים שנהרגו בידי היוונים "על ייחוד השם". מלך יוון ציווה לשרוף את גופותיהם, אך בלילה הופיע אריה על פתח המערה, והמלך הבין שקדושים קבורים בה. סיפור זה מופיע אצל תלמידו האלמוני של הרמב"ן, שביקר בירושלים בראשית המאה ה-14.
- הגרסה המוסלמית: עצמותיהם של מוסלמים שנקברו בבית הקברות ניצלו בנס משרפה ועברו אל המערה, ואללה הציב אריה בפתחה כדי לשמור עליהן לעד.
לאחר מלחמת העצמאות, כשהמקומות הקדושים לעם היהודי בעיר העתיקה היו מעבר לגבול, ביקש משרד הדתות לפתח את המערה כמקום התייחדות והנצחה. היא נפתחה בטקס בספטמבר 1950, נעשה ניסיון לקבוע בה מנהג עלייה לרגל בחודש אלול, ובשנת 1954 נחנכה כאתר לציבור עם שלט הסבר. בשנות ה-50 וה-60 אף סומנה במפות התיירות של ירושלים. ב-1961 הציע לוי אשכול, אז שר האוצר, להחזיק במקום אריה חי, בדומה לגן הדובים בברן. אלא שהרבנות הראשית לא הכירה במקום כמקום קדוש, הציבור נותר ספקן, ולאחר מלחמת ששת הימים ננטשה המערה ונשכחה.
איך מגיעים
המערה נמצאת במרכז ירושלים, בשטח בית הקברות ממילא, הגובל בגן העצמאות. הגן תחום ברחובות המלך ג'ורג', אגרון, הלל ומנשה בן ישראל, ומגיעים אליו בקלות ברגל ממרכז העיר, מקניון ממילא או משער יפו. את המערה מחפשים בשוליו המערביים של בית הקברות, סמוך לרחוב מנשה בן ישראל. זהו שטח עירוני פתוח, ללא תשלום.
הכניסה למערה עצמה חסומה. את הפתחים רואים מבחוץ, משפת הבור שבו הם נמצאים, ואין להיכנס פנימה. המתחם כולו הוא בית קברות, ומבקרים בו בצניעות ובכבוד.
מה להכין לביקור
- נעליים סגורות: השטח סביב המערה סלעי, לא מטופח ומכוסה עשבייה.
- אין צורך בפנס, כי המערה סגורה ומתבוננים בה רק מבחוץ.
- מספיקים כחצי שעה לסיבוב בבית הקברות, וקל לשלב אותו בטיול רגלי במרכז העיר, למשל עם בריכת ממילא וקבר הכובכייה.
- לבוש צנוע מתאים, משום שמדובר בבית קברות.
- אפשר להגיע עם ילדים, אבל צריך לשמור עליהם בקרבת הבורות והפתחים.
- האביב והסתיו נעימים במיוחד. בקיץ כדאי לבוא בשעות הבוקר או אחר הצהריים.
אזהרות ובטיחות
- אין להיכנס למערה ואין לטפס לתוך הבור שבו נמצאים פתחיה. המקום סגור, ושוליו חשופים ולא מגודרים במלואם.
- סכנת מעידה ונפילה: יש סלעים חשופים, אבנים רופפות ושברי מצבות פזורים בשטח.
- מדובר באתר קבורה עתיק ובבית קברות: אין לפגוע במצבות, אין להזיז אבנים ואין לחפור.
- בשטח הלא מטופח עלולה להיות פסולת, ובה חפצים חדים. לא נוגעים בפסולת ומשגיחים על ילדים.
גלריית תמונות
הערות מבקרים(0)
ביקרתם במערה? יש לכם שאלה? כתבו לנו:
עדיין אין הערות מבקרים. היו הראשונים לכתוב!
עוד בהרי ירושלים
כל מערות הרי ירושלים
הרי ירושלים
מערת הרמב"ן
מחצבה תת-קרקעית עתיקה בראש נחל קדרון בירושלים, שלפי מסורת מאוחרת התפלל בה הרמב"ן. כיום היא בבעלות הווקף והכניסה אליה אסורה.

הרי ירושלים
מערת ירמיהו
מערה חצובה בגבעה שמצפון לשער שכם, שמסורות יהודיות ומוסלמיות זיהו בה את חצר המטרה ואת כלאו וקברו של ירמיהו הנביא.

הרי ירושלים
נקבת האמה התחתונה בארמון הנציב
נקבה חשמונאית באורך 423 מטר החצובה מתחת לרכס ארמון הנציב, חלק מהאמה התחתונה שהובילה מים מאזור בית לחם להר הבית, עם פירים עמוקים וצינור חרס עות'מאני.
