מערת הסנהדרין הקטנה

על המערה

מערת הסנהדרין הקטנה היא מערכת קבורה חצובה בסלע מימי הבית השני, השוכנת בשיפולי הגבעה בשכונת שייח' ג'ראח שבמזרח ירושלים, סמוך למתחם קבר שמעון הצדיק. זו אינה מערה טבעית אלא קבר מלאכותי, מן הסוג שנחצב בבתי הקברות שהקיפו את ירושלים בסוף ימי הבית השני.

לפי תיאור רשות העתיקות, המערכת בנויה משני אגפים שיש להם חצר ומבוא משותפים. באגף אחד חדר קבורה מרכזי ולצדו שלושה חדרים, ובכל אחד מהם נחצבו שלושה מקמרים - שקעים מקומרים בדופן שעליהם הונחו הנפטרים. באגף השני שישה חדרים, ובדפנותיהם נחצבו מקמרים נוספים. בסך הכול מונים במערה 19 מקמרים ושמונה כוכים (נישות קבורה צרות ועמוקות), והכוכים שייכים כנראה לשלב מאוחר יותר מן החציבה המקורית.

הארכאולוגים עמוס קלונר ובועז זיסו, שפרסמו מחקר על "מערות שמעון הצדיק" ו"הסנהדרין הקטנה" כשתי מערכות קבורה מימי הבית השני, הציעו שהשימוש הבולט במקמרים והיעדר כוכים כמקובל מרמזים שהמערכת נחצבה במאה הראשונה לספירה, ואולי נועדה לקלוט גלוסקמות שהועברו ממערות קבורה אחרות כשהעיר התרחבה צפונה בעקבות בניית החומה השלישית. רשות העתיקות משייכת את האתר לתקופה ההרודיאנית ולתקופה הרומית.

שם המערה בא ממסורת יהודית שלפיה נקברו בה חברי "סנהדרין קטנה" - בית דין של 23 דיינים. כבר במאה ה-19 כתבו מבקרים שהמסורת קושרת בין מספר נישות הקבורה למספר חברי הסנהדרין, אך הודו שאין יודעים לאיזה דור של סנהדרין הכוונה. במקורות פופולריים מקובל לדבר על 26 כוכים, בעוד שהתיעוד הארכאולוגי מונה 19 מקמרים ושמונה כוכים.

בשנת 1889 דיווח יום טוב ליפא וייס בעיתון "חבצלת" שניקה את המערות, שעד אז שימשו מחסה לאנשים ולבהמות והיו מלאות אשפה, בנה חומה עם דלתות ברזל, פתח חלונות להכנסת אור ואוויר ואף התקין מקווה בפרוזדור. שלט אבן מעל הפתח של היום מנציח תיקון נוסף של המערה ואת בניית חומת החזית מתרומתה של אישה יהודית. אחרי מלחמת ששת הימים שופץ המקום יחד עם קבר שמעון הצדיק בידי משרד הדתות, ובשנת 1969 הוכרז כמקום קדוש ליהודים - הכרזה שעוגנה שוב בתקנות השמירה על המקומות הקדושים מ-1981.

כיום משמשת המערה מקום תפילה, ופעם בשבוע נערכת בה תפילת מקובלים. אין לבלבל בינה לבין קברי הסנהדרין המוכרים יותר - מערכת קבורה אחרת וגדולה בהרבה בשכונת סנהדריה שבצפון-מערב העיר.

איך מגיעים

המערה נמצאת בשכונת שייח' ג'ראח, בסמוך לרחוב עות'מאן בן עפאן, באותו מתחם שבו נמצא קבר שמעון הצדיק, ממזרח לכביש 1 ולמרגלות הר הצופים. הפתח נמצא בגובה רחבה מרוצפת, בחזית בנויה אבן עם שער ברזל כחול ושלט "מערת הסנהדרין הקטנה", כך שאין צורך בהליכה בשטח פתוח.

המערה סגורה ונעולה רוב הזמן, וניתן להיכנס אליה רק בתיאום מראש עם הנהלת המתחם. מבעד לשער אפשר להציץ אל חדר הכניסה. זהו מקום תפילה פעיל ולא אתר תיירות מוסדר, ואין בו שעות פתיחה קבועות. השכונה רגישה מבחינה ביטחונית ופוליטית, ולכן כדאי להתעדכן במצב לפני ההגעה ולהעדיף ביקור מאורגן או מודרך.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש עם הנהלת מתחם קבר שמעון הצדיק, אם רוצים להיכנס פנימה ולא רק לראות את הפתח.
• לבוש צנוע המתאים למקום קדוש ולמקום תפילה, כולל כיסוי ראש לגברים.
• פנס קטן או פנס ראש - החדרים הפנימיים חשוכים.
• נעליים סגורות עם סוליה טובה - רצפת המערה אינה אחידה והמעברים בין החדרים נמוכים.
• זמן: ביקור בפתח המערה ובקבר שמעון הצדיק הסמוך אורך כחצי שעה עד שעה.
• אפשר לשלב את הביקור בסיור במערות הקבורה מימי הבית השני בצפון ירושלים, כמו קברי הסנהדרין וקברי המלכים.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר קבורה ומקום קדוש: שמרו על שקט, אל תפריעו למתפללים ואל תזיזו חפצים, ספרים או נרות.
• האתר הוא אתר עתיקות מוכרז: אסור לחפור, לחרוט על הקירות או להוציא דבר מהמערה.
• תקרות נמוכות ופתחים צרים בין החדרים - היזהרו מחבטות בראש ומהחלקה על רצפת סלע לחה.
• אל תנסו להיכנס כשהשער נעול ואל תטפסו על החומה או על המדרון שמעל הפתח.
• שייח' ג'ראח היא שכונה שיש בה מתיחות מתמשכת; בדקו את המצב לפני ההגעה והישמעו להנחיות כוחות הביטחון במקום.