מערת הפרש

על המערה

מערת הפרש היא מערכת קבורה חצובה בסלע הקירטון הרך של גבעת בית שערים, בגן הלאומי בית שערים שבשולי קריית טבעון. זו אינה מערה טבעית אלא קטקומבה – מערכת קברים יהודית מהתקופה הרומית שנחצבה בידי אדם. בית הקברות של בית שערים, שהוכרז ב-2015 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הפך למקום קבורה מבוקש לאחר שרבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, נקבר בו בראשית המאה ה-3 לספירה, ויהודים מארץ ישראל ומהתפוצות ביקשו להיקבר בסמוך אליו.

המערה נושאת את המספר 1 ושייכת למתחם מערות המנורה, קבוצה של שש מערות קבורה בשיפולים המערביים של הגבעה, מדרום-מערב למתחם המערות המרכזי של הגן. תולדות המחקר המודרני של בית שערים מתחילות כאן: בשנת 1936 נכנס השומר אלכסנדר זייד, ששמר על אדמות הקרן הקיימת בגבעה, למערה הסמוכה – מערת הגיהנום – ודרך פרצה בקירה הגיע אל מערה מספר 1. זייד הזעיק את הארכאולוג בנימין מזר ואת יצחק בן-צבי, מזר הציע לזהות את המקום עם בית שערים הקדומה, ובשנים 1936–1940 חפר את מערות המתחם, שהיו הראשונות שנחפרו באתר. במשך עשרות שנים היה המתחם סגור למבקרים, ורק בשנת 2009, לאחר עבודות שימור והכשרה שהכנסת סייעה במימונן, נפתח לציבור.

מערת הפרש היא הקטקומבה הגדולה ביותר שנמצאה בבית שערים. היא בנויה כפרוזדור ארוך וצר, שממנו מסתעפים 16 אולמות קבורה במפלסים שונים, ובהם כ-380 קברים. הכניסה לכל אולם נחסמה בדלת אבן כבדה שנעה על ציר, ורבות מהדלתות נותרו עד היום במקומן. צפיפות הקברים מלמדת שהמערה שימשה לקבורה במשך כמה דורות ונוצלה עד תום.

במערה אפשר לראות כמה טיפוסי קבורה:

• קברי מקמר (ארקוסוליה) – שקע מקושת בקיר ובתחתיתו שוקת קבורה. זהו הטיפוס הנפוץ במערה; קברי מקמר קצרים שימשו לקבורת ילדים, לליקוט עצמות או להנחת גלוסקמאות.
• קברי מקמר ובהם שני ספסלי קבורה מוגבהים מעל הרצפה ומעבר צר המוביל לספסל שלישי.
• כוכים – חללי קבורה צרים החצובים לעומק הקיר.
• קברים החצובים ברצפת האולמות.

קירות המערה עשירים בחריתות ובתבליטים: מנורות שבעה קנים, שופר, לולב, אתרוג ופך שמן, לצד רוזטה, מעגלים קונצנטריים, ספינות, אריות, קשתות ודמויות פרשים. המערה קיבלה את שמה מתבליט של פרש רוכב על סוס. במערה נמצאו כתובות בעברית וביוונית, חלקן צבועות באדום על פתחי האולמות, וכתובות בתדמורית (הארמית של תדמור) בארבעה אולמות מעידות שנקברו כאן יהודים מתדמור (פלמירה) שבסוריה של היום. הכתובות פורסמו בדוחות החפירה של מזר ובקורפוס הכתובות של בית שערים, ואחת הכתובות היווניות על פתח אולם במערה מתוארכת למאות ה-3 וה-4 לספירה.

בסמוך למערה נמצאות מערות נוספות של המתחם: מערת הגיהנום, ובה חריתות של ספינות סוחר, מערת הלוחם ומנורתו (מספר 3), מערת ארון הקודש (מספר 4) ומערת המאוזוליאום (מספר 11). סמוך למתחם נמצא מאגר מים קדום, ששימש בתקופת המנדט כסליק וכמטווח של ארגון ההגנה, ובו מוצג היום מיצג על גלגולי המנורה.

איך מגיעים

המערה נמצאת בתוך גן לאומי בית שערים של רשות הטבע והגנים, והכניסה לגן בתשלום. מכביש 70 ממשיכים בצומת יקנעם לכביש 722 עד צומת השומרים, ושם פונים אל הגן הלאומי. חונים ליד מרכז המבקרים, ובתיאום מראש אפשר לחנות גם ליד מערות המנורה. המתחם נמצא בשיפולים המערביים של הגבעה, מרוחק מעט מהמערות המרכזיות של הגן (מערת רבי יהודה הנשיא ומערת הארונות). בסיור של רשות הטבע והגנים מגיעים מהשביל העליון, עוברים במערות המאוזוליאום, ארון הקודש והלוחם ומנורתו, ולקראת סוף הסיור מגיעים למערת הגיהנום ולמערת הפרש.

חשוב לדעת: אי אפשר להיכנס למערת הפרש באופן עצמאי. בגלל ערכן המיוחד של המערות ומטעמי בטיחות, הביקור במתחם מערות המנורה נעשה רק בליווי מדריך של רשות הטבע והגנים, בהרשמה מראש. מועדי הסיורים, דמי ההשתתפות ושעות הפתיחה של הגן משתנים, ולכן יש לבדוק אותם באתר רשות הטבע והגנים או בטלפון של הגן לפני ההגעה.

מה להכין לביקור

• הרשמה מראש לסיור המודרך במערות המנורה וכרטיס כניסה לגן הלאומי (או מינוי של רשות הטבע והגנים). כדאי להגיע מעט לפני מועד הסיור.
• נעליים נוחות וסגורות עם סוליה טובה: יש מדרגות בירידה אל המערות, והרצפה בפרוזדור ובאולמות אינה אחידה.
• פנס קטן או פנס ראש יעזור לראות את התבליטים, את המנורות ואת תבליט הפרש בפינות מוצלות.
• שכבת לבוש נוספת: בפרוזדור ובאולמות התת-קרקעיים קריר יותר מאשר בחוץ.
• מים, כובע והגנה מפני השמש להליכה בשבילי הגן, שחלקם חשופים.
• זמן: כדאי לתכנן כשעתיים-שלוש לגן כולו, כולל סיור מערות המנורה וביקור במערות המרכזיות.
• הסיור מתאים למשפחות עם ילדים, אך יש להשגיח עליהם ליד הקברים הפתוחים ובמדרגות.
• עונה מומלצת: האביב והסתיו. בחורף השבילים והמדרגות עלולים להיות חלקלקים אחרי גשם.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר קבורה ואתר ארכאולוגי מוגן, חלק מאתר מורשת עולמית: אסור לגעת בתבליטים, בחריתות ובכתובות הצבועות, לחרוט, לטפס על הקירות, להזיז אבנים או לקחת מזכרות.
• נכנסים רק עם המדריך ורק לחללים שהוכשרו למבקרים. רשות הטבע והגנים מזהירה שבאתר יש בורות פתוחים מסוכנים – אין לרדת מהשבילים המסומנים ואין להיכנס לפתחים או לאולמות סגורים.
• היזהרו ממעידה: יש מפתנים, שוקות קבורה פתוחות, קברים חצובים ברצפה ומדרגות, והתאורה בחלק מהחללים עמומה.
• הפתחים בין הפרוזדור לאולמות נמוכים וצרים במקומות – שימו לב לראש.
• לפי רשות הטבע והגנים יש סכנת החלקה בסתיו, בחורף ובאביב.
• אסור להבעיר אש או להדליק נרות בתוך המערה; שמרו על שקט ועל כבוד המקום.
• בימי קיץ חמים שתו הרבה ותכננו את הביקור לשעות הבוקר.