מערת קבר רבי יהודה הנשיא בציפורי

על המערה

בקצה המושב ציפורי, למרגלות הגבעה שעליה שוכנת העיר העתיקה ציפורי, ניצב מבנה קבורה מאבן שמסורת עממית מזהה אותו כקברו של רבי יהודה הנשיא, מסדר המשנה. מאחורי חזית האבן והכיפה הכחולה שנוספו בעת החדשה מסתתר אתר קבורה עתיק: לפי תיאורים של מדריכי קברי צדיקים, המבנה (כ-12 על 9 מטרים, עם תקרת קמרון חביתי) נבנה על גבי מערת קבורה ובה עשרה כוכים – חמישה בכל צד – ואיצטבת קבורה מקומרת נוספת. מעל שורות הכוכים נראה עדיין הסלע החשוף, ובמרכז, מול הפתח, נמצא הקבר המרכזי שאליו פונים המתפללים.

חשוב להפריד בין המסורת למחקר. רבי יהודה הנשיא חי בסוף המאה ה-2 ובראשית המאה ה-3 לספירה, ובשנותיו האחרונות ישב בציפורי, שם גם נפטר. אולם על פי התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי ומדרש קהלת רבה, גופתו הובאה לקבורה בבית שערים, שם הוכן לו מקום קבורה. החוקרים מקבלים עדות זו, ומקובל לזהות את קברו במערה מס' 14 בגן הלאומי בית שערים, שבה נמצאו קברים הנושאים את שמות בניו (לה מוקדש העמוד "מערת רבי יהודה הנשיא" באתר זה).

המסורת המצביעה על ציפורי מתועדת מימי הביניים: הנוסע בנימין מטודלה, שביקר בארץ במאה ה-12, תיאר את קברו של רבי בציפורי, וייתכן שכבר תעודה מהמאה ה-11 רומזת לכך. רבי אשתורי הפרחי הטיל ספק בזיהוי כבר במאה ה-14, וחוקרים מסבירים שהמסורת נוצרה משום שמקום הקבר האמיתי בבית שערים נשכח. נוסע מהמאה ה-15 הציע לזהות את המקום כקברו של נכדו, רבי יהודה נשיאה, שישב גם הוא בציפורי ושמו מתחלף לעתים קרובות בשם סבו. ואכן, על המבנה מופיע כיום שם זה. בפי הערבים נקרא המקום "קבר בנאת יעקב" (קבר בנות יעקב), שם שניתן לקברים קדושים רבים ליהודים.

הקבר נמצא בשולי אחד המרכזים החשובים של היהדות בגליל בתקופת המשנה והתלמוד. בסמוך לו שוכן הגן הלאומי ציפורי, עם התיאטרון הרומי, הפסיפסים ובתי המגורים העתיקים, וסביבו מטעי זיתים ותיקים. ביום ההילולא, ט"ו בכסלו, מגיעים למקום אלפי מתפללים.

איך מגיעים

מכביש 79 פונים לכיוון המושב ציפורי, ממשיכים דרך המושב ויורדים בדרך לרחבה שבה עומד הציון, כ-400 מטרים מקצה היישוב. במקום יש חניה מסודרת, ספסלים, ברזי מים ופינה להדלקת נרות. לחדר הקבורה נכנסים דרך פתח נמוך בחזית המבנה; הכוכים עצמם סגורים ואין להיכנס אליהם.

המקום פועל כאתר תפילה, ולכן נהוגים בו כללי צניעות. שעות הפתיחה של חדר הקבר מוגבלות ומשתנות, ולכן כדאי לבדוק אותן מראש באתר המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים לפני ההגעה. ביום ההילולא צפוי עומס כבד של מבקרים ורכבים.

מה להכין לביקור

• לבוש צנוע (כתפיים וברכיים מכוסות), וכיסוי ראש לגברים – זהו מקום תפילה פעיל.
• זמן: ביקור בציון עצמו נמשך כרבע שעה עד חצי שעה; אפשר לשלב אותו עם ביקור בגן הלאומי ציפורי הסמוך.
• אין צורך בפנס או בציוד מיוחד – חדר הקבורה מואר בחשמל.
• מים וכובע לשהייה ברחבה הפתוחה ולטיול בסביבה, במיוחד בקיץ.
• מתאים לכל הגילים; הדרך מהחניה לפתח קצרה.
• מי שמבקש לבקר בשקט כדאי שיימנע מיום ההילולא ומימי חג.

אזהרות ובטיחות

• הפתח והמדרגות בכניסה נמוכים – יש לשים לב לראש ולצעדים.
• זהו אתר קבורה עתיק ומקום קדוש: אין לטפס על הקברים, להיכנס לכוכים או לפגוע בחלקים העתיקים של המבנה.
• נרות מדליקים רק בפינה המיועדת לכך, הרחק מספרים ומבגדים.
• בימי עומס הדרך והחניה מתמלאות – יש לנהוג בזהירות ולהישמע להכוונת הסדרנים.
• בסביבה שרידים ארכאולוגיים רבים; אסור לחפור, לאסוף עתיקות או לפגוע בהם.