נקבת עין יזרעאל

על המערה

עין יזרעאל הוא מעיין נקבה הנובע למרגלות תל יזרעאל, בשולי עמק חרוד ולא הרחק מרכס הגלבוע, בין צומת יזרעאל לצומת נבות ובסמוך לקיבוץ יזרעאל. בערבית נקרא המקום עין אל-מיתה, "המעיין המת". במעיין נקבה המים אינם יוצאים מפתח טבעי בסלע, אלא נאספים בחדר או במנהרה תת-קרקעית שנחפרו כדי להגיע אל שכבת המים. כאן המים נובעים בחדר תת-קרקעי שיש לו שני פתחים עליונים, ובעבר אפשר היה לרדת דרך אחד מהם אל המים ולעלות חזרה. מהנקבה זורמים המים בתעלת אבן אל בריכה סמוכה, ומשם אל נחל נבות ובהמשך אל נחל חרוד.

בעבר השתנתה ספיקת המעיין מאוד, בין כ-10 לכ-80 מטרים מעוקבים לשעה. החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שסייר בארץ במאה ה-19, כתב שהמעיין נהג להתייבש מדי קיץ, עד שבשנת 1834 חודש בחפירה ומאז סיפק את מי השתייה של הכפר זרעין, שישב על התל ושימר בשמו את השם הקדום יזרעאל. בתקופת המנדט הבריטי הורחבה הנקבה כדי להגדיל את כמות המים. הסבך העבות של קנים וצמחייה שהקיף אז את המעיין שימש את אנשי ההגנה למקום אימון ומסתור מפני הבריטים.

המקום נזכר במקרא: לפני הקרב בגלבוע חנו בני ישראל "בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א' כט, א). על התל שמעל המעיין שכנה העיר יזרעאל, שבה התרחשו לפי המקרא פרשת כרם נבות היזרעאלי ומרד יהוא נגד בית אחאב.

בעשורים האחרונים השתנה המעיין מאוד. אחרי שנים של שאיבת יתר הוא יבש כליל בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, ומאז 2009 מזרימה אליו חברת מקורות מים מקידוח סמוך שמימיו מליחים ואינם משמשים לשתייה, בספיקה של כ-30 עד 50 מטרים מעוקבים לשעה. בזכות זה הבריכה שוב מלאה. היא גדולה אך רדודה, ובמרכזה עומד בית משאבה נטוש שאפשר להגיע אליו בגשר אבנים קטן בצד הצפוני. סביב הבריכה גדלה חורשת אקליפטוסים גדולה, "חורשת צבי", שנקראת על שם צבי כרמלי, לוחם פלמ"ח שנפל כאן בשנת 1948 בהתקפה על הכפר זרעין. קרן קיימת לישראל הכשירה את המקום כאתר נופש וסללה אליו דרך עפר. הנקבה עצמה סגורה כיום לכניסת מטיילים, ומה שרואים בביקור הוא בעיקר הבריכה, התעלה והחורשה.

איך מגיעים

הגישה היא מכביש 675, בקטע שבין צומת יזרעאל לצומת נבות. נוסעים מצומת יזרעאל מזרחה, חולפים על פני הפנייה לדרך נוף הגלבוע, ואחרי כ-1.1 ק"מ פונים שמאלה לדרך עפר. הפנייה מותרת אך דורשת זהירות, כי התנועה בכביש ערה. דרך הכורכר מתאימה לכל רכב, ואחרי כקילומטר אחד היא מגיעה לחניון שבחורשה, ממש ליד המים. הכניסה חינם.

אפשר להגיע גם ברגל מתל יזרעאל: מסלול קווי של כקילומטר וחצי, כשעה הליכה, בסימון כחול, עם ירידה מצטברת של כ-100 מטרים מהתל אל המעיין. הדרך עוברת ליד בורות ומערות קטנות וקבר חצוב. לחניון שבתל מגיעים מהפנייה לקיבוץ יזרעאל, ומשם בכביש צדדי של כ-700 מטרים. המסלול אינו מעגלי, ולכן כדאי להשאיר רכב בעין יזרעאל לפני שיוצאים לדרך.

מה להכין לביקור

• כובע ומים, במיוחד אם הולכים מהתל: הירידה חשופה לשמש ויש בה רק מעט צל.
• נעלי הליכה נוחות. בחורשה עצמה מספיקות נעליים רגילות.
• ציוד לפיקניק: בעין יזרעאל יש חניון, שולחנות פיקניק ושירותים כימיים.
• מומלץ לבקר בחורף ובאביב: בפברואר עד אפריל יש באזור פריחה, ובספטמבר פורחים חצבים במדרון.
• שעה עד שעתיים לביקור במעיין ולמסלול מהתל. המקום מתאים למשפחות עם ילדים.
• כדאי לקחת איתכם תנ"ך כדי לקרוא במקום את הפרקים על יזרעאל.

אזהרות ובטיחות

• הנקבה סגורה למטיילים. אין לנסות להיכנס לפתחי החדר התת-קרקעי.
• שילוט במקום אוסר רחצה בבריכה. המים מגיעים מקידוח מליח ואינם ראויים לשתייה.
• הפנייה מכביש 675 לדרך העפר היא בקטע תלול עם תנועה ערה, ולכן צריך לפנות בזהירות.
• בקיץ יש להימנע מהליכה בשעות החמות, כי המסלול מהתל חשוף.
• בשבתות ובחגים המקום עמוס לעיתים קרובות.
• שומרים על הניקיון ומבעירים אש רק במקומות שמותר בהם. בתל עצמו יש שרידים ארכאולוגיים, ואסור לפגוע בהם.