אולמות האבירים בעכו

על המערה

אולמות האבירים אינם מערה טבעית אלא מערכת של אולמות בנויים ומקומרים, שנקברו מתחת לפני הקרקע של עכו העתיקה. אלה שרידי המתחם המרכזי של מסדר ההוספיטלרים, הידוע גם כמסדר יוחנן הקדוש, אחד ממסדרי האבירים הנזיריים שפעלו בממלכה הצלבנית. המתחם שוכן בצפון העיר העתיקה, צמוד לתוואי החומה הצפונית מימי הביניים, ומעליו עומדת היום המצודה העות'מאנית. מפלס הרחוב הצלבני נמצא כשמונה מטרים מתחת למפלס העיר של היום, ולכן המבקרים יורדים אל האולמות כמו אל עולם תת-קרקעי, אף שבזמנם הם נבנו על פני הקרקע.

ההוספיטלרים קיבלו נכסים בעכו כבר בשנים הראשונות לשלטון הצלבני, והמתחם במקומו הנוכחי מתועד לראשונה בשנת 1149 לספירה. לאחר כיבוש העיר בידי צלאח א-דין ב-1187 וכיבושה מחדש במסע הצלב השלישי ב-1191, הפכה עכו לבירת הממלכה הצלבנית, וכיוון שירושלים כבר לא הייתה בידי הצלבנים, הפך המתחם למפקדה הראשית של המסדר. בסוף המאה ה-12 ובמאה ה-13 הוא הורחב באגפים ובקומות נוספים, ושימש את המסדר עד נפילת עכו בידי הממלוכים בשנת 1291.

במאה ה-18 הקים דאהר אל-עמר מצודה מעל ההריסות, ואחמד אל-ג'זאר, ששלט בעכו בשנים 1775–1804, הרחיב אותה ובנה אותה מחדש על יסודות המבנה הצלבני. כך נקברו האולמות תחת מילוי ובנייה מאוחרת. בתקופת המנדט הבריטי שימשה המצודה שמעליהם כבית הכלא המרכזי של ארץ ישראל. את האולם המכונה "הקריפטה" החלו לפנות מהמילוי כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20, ובתחילת שנות ה-90 החלו חפירות נרחבות של רשות העתיקות, בניהולם של מרים אבישר ואליעזר שטרן, שחשפו חלק גדול מהמתחם. ב-2001 הוכרזה העיר העתיקה של עכו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

לב המתחם הוא חצר מרכזית ששטחה כ-1,200 מ"ר, ובה בארות ובריכות מים, ומסביבה ארבעה אגפים:

• האגף הצפוני - שורה של אולמות ארוכים ומקבילים בעלי קמרונות חבית, בגובה של כעשרה מטרים, המחוברים זה לזה בפתחים. אלה האולמות שעל שמם נקרא האתר, והם שימשו בין השאר כמחסנים.
• האגף המזרחי - אולם עמודים גדול, המכונה גם "אולם האומנות", המקורה בעשרים וארבעה קמרונות צולבים, ששימש ככל הנראה לכינוסים.
• האגף הדרומי - חדר האוכל (הרפקטוריום), שכונה בעבר בטעות "הקריפטה של יוחנן הקדוש". זהו אולם מרשים בעל שתי שורות של קמרונות צלעות גותיים מוקדמים, הנשענים על שלושה עמודים עגולים ועבים. בפינותיו נמצאו תבליטים של פרח השושן (פלר-דה-ליס), סמלם של מלכי צרפת.
• האגף המערבי - מגדל ובו בית שימוש ציבורי עם מערכת ביוב תת-קרקעית מרשימה, עדות לתשומת הלב שהקדישו בעכו הצלבנית לניקוז ולתברואה.

מתחת לחדר האוכל עובר מעבר תת-קרקעי צר וארוך, שמטרתו המקורית אינה ידועה, והוא מוביל דרומה אל אזור בית החולים הצלבני. בחפירות נמצאו גם קרמיקה, זכוכית, מטבעות ופרטי אדריכלות מהתקופה הצלבנית, וכן רחוב מקורה שעל קירותיו נשתמר טיח צלבני ועליו גרפיטי של ספינות וסמלי אצולה. חלק מהשטחים התת-קרקעיים עדיין נחפרים ונסגרים מדי פעם למבקרים.

בסביבה הקרובה אפשר לשלב ביקור בחמאם אל-באשא (המרחץ הטורקי) הסמוך, במוזיאון אסירי המחתרות שבמצודה שמעל האולמות, ובמנהרת הטמפלרים - אתר תת-קרקעי צלבני אחר בעכו העתיקה, שהיה שייך למסדר הטמפלרים ומתואר בדף נפרד באתר.

איך מגיעים

אולמות האבירים נמצאים בצפון העיר העתיקה של עכו. הכניסה היא דרך מרכז המבקרים ברחוב ויצמן 1, ליד המצודה, ואפשר לנווט אליה לפי השם "אולמות האבירים". את העיר העתיקה נוח לסייר ברגל: מי שמגיע ברכב יחנה מחוץ לסמטאות הצרות וימשיך בהליכה, ומי שמגיע ברכבת יכול ללכת מתחנת עכו אל העיר העתיקה.

האתר מופעל בידי החברה לפיתוח עכו העתיקה, והכניסה בתשלום. הכרטיס הוא כרטיס משולב, הכולל גם את המרחץ הטורקי, מנהרת הטמפלרים ואתרים ומוזיאונים נוספים בעיר העתיקה. הסיור עצמאי, בליווי מדריך קולי הזמין בכעשר שפות. האתר פתוח לקהל בשעות היום ברוב ימות השבוע, בשעות שמשתנות לפי עונה, והכניסה האחרונה כשעה לפני הסגירה. מחירים ושעות משתנים, ולכן כדאי לבדוק באתר הרשמי של עכו העתיקה לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה - כדאי לנצל את הכרטיס המשולב ולתכנן יום שלם בעכו העתיקה.
• אוזניות אישיות, אם נוח לכם יותר, להאזנה למדריך הקולי.
• נעליים נוחות עם סוליה טובה - הליכה על רצפות אבן, במות עץ ומדרגות.
• שכבה נוספת של ביגוד - באולמות הסגורים קריר בדרך כלל יותר מאשר ברחובות העיר בקיץ.
• זמן - לסיור באולמות עצמם כדאי להקדיש כשעה עד שעה וחצי, ויותר אם משלבים אתרים נוספים.
• מתאים מאוד למשפחות: המסלול מואר ומסומן, ובחגים ובחופשות מתקיימות במקום פעילויות ברוח ימי הביניים.
• נגישות - האתר מוגדר נגיש, אך מומלץ לברר מראש מול צוות האתר אילו קטעים מתאימים לכיסאות גלגלים.
• מצלמה - הצילום מותר, והאולמות המוארים מצטלמים יפה גם בלי מבזק.

אזהרות ובטיחות

• זה אתר ארכאולוגי ותיירותי מוסדר: יש ללכת רק במסלול המסומן ולא להיכנס לאזורים שנסגרו לחפירה או לשימור.
• אין לטפס על קירות, עמודים ושרידים, ואין לגעת בטיח העתיק ובגרפיטי.
• בירידות למעבר התת-קרקעי יש מדרגות תלולות, והמעבר עצמו צר ונמוך - כדאי להשגיח על ילדים ולהיזהר מהחלקה.
• מי שסובל מחרדת מקומות סגורים עשוי להרגיש לא בנוח במעבר הצר; אפשר לדלג עליו.
• בקיץ החום ברחובות העיר העתיקה כבד - שתו מים בין האתרים.