
מערות הפעמון בבית גוברין
שמות נוספים: מערת הפעמון / מערות הפעמון בגן לאומי בית גוברין–מרשה
- נ.צ.
- 612370 / 190897
- אזור
- שפלת יהודה
- צפיות
- 2
על המערה
מערות הפעמון של בית גוברין הן אחד המראות המרשימים ביותר בגן הלאומי בית גוברין–מרשה, שהוכרז ב-2014 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ("מערות מרשה ובית גוברין"). אין מדובר במערות טבעיות: אלה מחצבות תת-קרקעיות שנחצבו בידי אדם, ושמן ניתן להן בזכות צורתן – פתח צר בתקרה שממנו נפתח כלפי מטה חלל רחב ומקושת, כמו פעמון ענק.
הסוד טמון בגאולוגיה של שפלת יהודה. הסלע העיקרי באזור הוא קירטון – גיר לבן, רך ואחיד מתקופת האאוקן – ומעליו קרום קשה של נארי שעוביו מגיע לכשלושה מטרים. החוצבים פרצו בנארי פתח עגול וצר, בקוטר של כמטר בדרך כלל, ומשהגיעו לקירטון הרך החלו להרחיב את החלל כלפי מטה ולצדדים. כך נוצרה צורת הפעמון: תקרת הנארי הקשה נשארה יציבה, והאבן הרכה שמתחתיה נכרתה שכבה אחר שכבה. על הקירות ניכרות עד היום שורות מקבילות של סימני סיתות אלכסוניים, עדות לעבודה השיטתית. האבן הוצאה בגושים מלבניים ושימשה חומר בנייה, גם הרחק מבית גוברין.
במקבצים הגדולים שסביב בית גוברין המערות גדולות במיוחד: עומקן הממוצע 10–15 מטרים, וכמה מהן מגיעות לעומק של 25 מטרים ויותר. מערות סמוכות נחצבו זו לצד זו, והקירות ביניהן נפרצו – לעיתים בכוונה ולעיתים בקריסה – כך שנוצרו אולמות ענק המחוברים במעברים ובמנהרות. בתחומי הגן הלאומי יש כ-80 מערות פעמון המחוברות ביניהן, ובסביבת בית גוברין כולה מוערך מספרן ביותר מ-800.
לפי המחקר הארכאולוגי, החציבה התרחשה בעיקר בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה (בערך המאות ה-7 עד ה-11 לספירה), כשבית גוברין – אלאותרופוליס של הרומאים ובית ג'יברין של התקופה הערבית – הייתה עיר מרכזית באזור. על כך מעידים צלבים וכתובות יווניות שנחרטו בחלקם העליון של הקירות, סמוך לפתחים, וכתובות ערביות בכתב כופי, שתוארכו למאה ה-8 לספירה. הגאוגרף המוסלמי אל-מקדסי, שכתב במאה ה-10, הזכיר את "מחצבות השיש" של מחוז בית ג'יברין – וככל הנראה התכוון למחצבות הקירטון הללו. לאחר שהחציבה הופסקה שימשו חלק מהמערות לגידול יונים, כבורות מים וכדירים לצאן.
האולמות הגבוהים, שאליהם חודרות אלומות אור דרך הפתחים בתקרה, ידועים גם באקוסטיקה שלהם ומשמשים מדי פעם לקונצרטים ולמיצגי אמנות. במערות בית גוברין צולמו ב-1972 סצנות מהסרט "ישו כוכב עליון". בתקרות המערות שוכנים לעיתים עטלפים.
הגן הלאומי עצמו משתרע על כ-5,000 דונם ומלא באתרים נוספים: המערות הצידוניות – מערות קבורה עם ציורי קיר משוחזרים, ובהן מערת אפולופאנס; מערת הקולומבריום עם אלפי גומחות לגידול יונים; המערה הפולנית, שבה חרתו חיילים פולנים ב-1943 את סמל ארצם ואת המילים "ורשה" ו"פולין"; מערת המבוך ומערת בית הבד; תל מרשה, שרידי כנסיית סנט אנה, וכן האמפיתיאטרון הרומי בצד השני של הכביש. מערות הפעמון של לוזית הסמוכות הן אתר נפרד.
איך מגיעים
הגן הלאומי בית גוברין נמצא בשפלת יהודה, סמוך לקיבוץ בית גוברין, על כביש 35 בין קריית גת לצומת בית גוברין, שבו נפגש כביש 35 עם כביש 38 המגיע מבית שמש. בוויז אפשר לחפש "גן לאומי בית גוברין". זהו גן לאומי של רשות הטבע והגנים, והכניסה אליו בתשלום (בעלי מינוי "מטמון" נכנסים ללא תשלום נוסף).
בתוך מתחם המערות נוסעים ברכב מחניון לחניון. מערות הפעמון נמצאות ליד חניה ד', בצפון-מזרח המתחם, ומהחניה מוביל אליהן שביל בטון קצר ונגיש עם מאחזי יד. מי שמעדיף ללכת יכול להגיע אליהן בשביל ההליכה של הגן: מחניה א' (הקולומבריום) למערה הצידונית כ-1.5 ק"מ, ומשם עוד כ-2 ק"מ דרך שרידי כנסיית סנט אנה עד מערות הפעמון. סיור רגלי מקיף בכל מוקדי הגן נמשך כ-3–4 שעות.
שעות הפתיחה משתנות בין הקיץ לחורף, ביום שישי ובערבי חג, והכניסה האחרונה היא לפחות שעה לפני הסגירה. רשות הטבע והגנים ממליצה להירשם מראש לביקור, במיוחד בחגים ובסופי שבוע. לפי אתר הרשות, מערת הפעמון הדרומית סגורה בימי גשם ובמשך 48 שעות אחריהם. לפני היציאה כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים את שעות הפתיחה, המחירים וההגבלות העדכניים.
מה להכין לביקור
כרטיס כניסה לגן הלאומי או מינוי "מטמון", ורישום מראש לתאריך הביקור.
נעלי הליכה סגורות: רצפת המערות ושבילי הגן מאובקים, ובחורף עלולים להיות בוציים וחלקלקים.
כובע, קרם הגנה ומים: בין המערות הולכים בשטח פתוח וחשוף לשמש, אבל בתוך המערות עצמן נעים ומוצל גם בשיא הקיץ.
אין צורך בפנס במערות הפעמון, כי אור היום חודר דרך הפתחים בתקרה. במערות אחרות בגן, כמו מערת המבוך, פנס עשוי לעזור.
כדאי להקדיש לגן כולו חצי יום. ביקור קצר במערות הפעמון בלבד, כשמגיעים ברכב לחניה ד', נמשך פחות משעה.
מתאים מאוד למשפחות עם ילדים. המסלול אל מערות הפעמון נגיש לכיסאות גלגלים ולעגלות ילדים, ויש בחניה שירותים נגישים.
עונה מומלצת: כל השנה. באביב הגן פורח, ובקיץ המערות הן מפלט מהחום. בימי גשם בדקו מראש אם המערה הדרומית פתוחה.
מצלמה: אלומות האור הנופלות מהפתחים בתקרה הן מהמראות המצולמים ביותר באתר.
אזהרות ובטיחות
הולכים רק בשבילים המסומנים ובתוך הגדרות שבמערות. בשטח הגן יש בורות ופירים פתוחים, ופתחי מערות הפעמון נפתחים מלמעלה אל נפילה של מטרים רבים, כך שאין להתקרב אליהם מבחוץ.
אסור להיכנס למערות ולחללים שלא הוכשרו לביקור, ואסור לטפס על קירות או לגלוש במצוקים ובפירים.
אסור לזרוק או להדרדר אבנים, ואסור לחרוט על קירות המערות. הקירטון רך ונפגע בקלות, וכל סימן נשאר לתמיד.
זהו אתר עתיקות ואתר מורשת עולמית: אסור לפגוע בעתיקות, בצמחים ובבעלי חיים. אם יש עטלפים בתקרה, אל תאירו עליהם ואל תרעישו.
בחורף ובעונות המעבר השבילים עלולים להיות בוציים וחלקלקים. המערה הדרומית נסגרת בימי גשם.
היזהרו מנחשים ומעקרבים, במיוחד בשבילים שבין המערות ובסדקי סלע.
כלבים מותרים בגן רק כשהם קשורים ברצועה וחסומי פה, והכניסה איתם למערות אסורה.
מותר להדליק מנגל רק במקומות המותרים, ואסור להדליק מדורות. מותר לשהות בגן רק בשעות הפתיחה.
גלריית תמונות
הערות מבקרים(0)
ביקרתם במערה? יש לכם שאלה? כתבו לנו:
עדיין אין הערות מבקרים. היו הראשונים לכתוב!
עוד בשפלת יהודה
כל מערות שפלת יהודה
שפלת יהודה
מערת בית הבד במרשה
בית בד תת-קרקעי מהמאה ה-3 לפנה"ס במרשה: מפרכה, קורות ומשקולות משוחזרים, פתח מעוטר ובור מים עם מדרגות מתפתלות.

שפלת יהודה
מערת אל-חביס (בקעת הנזירים)
מערה חצובה ביער בן שמן עם כוכי שינה וצלבים חרוטים, ששימשה ככל הנראה נזירים ועולי רגל. לידה יש בריכה עתיקה ומערת קבורה רומית.

שפלת יהודה
קברי המכבים
קברי פיר חצובים ביער בן שמן שמסורת מ-1908 זיהתה כקברי החשמונאים, אף שהמחקר מתארך אותם לתקופה הביזנטית.
