המערכות התת-קרקעיות בחורבת בית הבד

על המערה

חורבת בית הבד (בערבית ח'רבת אום א-רוס) היא אתר ארכאולוגי בראש גבעה בגובה של כ-442 מטר, ממזרח לעמק האלה, בין ערוצי נחל סנסן ונחל עציונה – יובלים של נחל האלה. האתר משתרע על פני כ-15 דונם, כשניים וחצי קילומטרים מחורבת בית נטיף, ליד המושב אביעזר. מתחת לחורבה ובמדרונותיה פזורים עשרות פתחים לחללים תת-קרקעיים חצובים, ובהם בית בד תת-קרקעי, מערת קולומבריום, מחסנים, בורות מים, ארבעה מקוואות טהרה, מערות קבורה ומערכת מסתור.

במקום התקיים יישוב יהודי שנוסד ככל הנראה בתקופה ההלניסטית המאוחרת והתקיים עד סוף מרד בר כוכבא. היישוב היה חלק ממערך של יישובים יהודיים בסביבה, שבימי הבית השני השתייכו לפלך שבירתו בית נטיף. בתקופה הביזנטית נבנתה במקום כנסייה, ובראש הגבעה עומדים שרידי מבנה מהתקופה העות'מאנית. האתר תואר בסקר ארץ ישראל המערבית של קרן החקר הבריטית (PEF), שפורסם בשנת 1883. בשנת 1898 תיעד האב הדומיניקני לואי הוגו ונסן את שרידי הכנסייה, ובה רצפת פסיפס וכתובת הקדשה ליוחנן הקדוש ביוונית ובסורית, ובשנת 1899 שרטט רוברט מקליסטר את תכניתה.

האתר סובל משוד עתיקות זה שנים רבות. בינואר 2006, לאחר שמפקחי היחידה למניעת שוד עתיקות תפסו חוליית שודדים, תיעדו בועז זיסו ועמיר גנור מקווה טהרה חצוב ומטויח במרכז היישוב שבראש הגבעה. כיום אפשר להגיע אליו רק דרך מאגר מים תת-קרקעי גדול (כשמונה על תשעה מטרים) הסמוך לו, דרך פרצה שחצבו השודדים. המקווה חצוב בקפידה במתאר טרפזי (צלעות של כ-3.1 עד 4.1 מטרים), ארבע מדרגות רחבות יורדות בו לאגן הטבילה, ועל קירותיו ותקרתו שלוש שכבות של טיח הידראולי. פתחו המקורי, מקומר ובגובה של כ-1.8 מטר, נסתם עוד בעת העתיקה במפולת. לפי צורתו והטיח הוא תוארך למאה ה-1 לפנה"ס עד המאה ה-2 לספירה, והוא עדות ליישוב יהודי שהקפיד על דיני טהרה.

בעקבות גל חפירות שוד בשנת 2014 נערך במקום, בין 2014 ל-2016, סקר חללים תת-קרקעיים בידי איתן קליין, גדעון גולדנברג ואילן חדד מרשות העתיקות. הסקר העלה ממצא מעניין במיוחד: מתחת לכנסייה נמצאה מערת קבורה שבקירותיה קשתות קבורה (ארקוסוליות), שזוהתה כקריפטה ביזנטית של הכנסייה. קירותיה מצופים בטיח אפור מהסוג האופייני למקוואות ימי הבית השני, ולכן הסיקו החוקרים שהייתה במקורה מקווה טהרה שהוסב למערת קבורה, ושהכנסייה נבנתה סביב הקבר החצוב בסביבות המאה ה-6 לספירה. עוד עולה מהסקר שמערכת המסתור באתר נחצבה בתוך המחסנים התת-קרקעיים של היישוב, כחלק מההכנות למרד בר כוכבא. בין הממצאים: שבר פך בישול מהתקופה הרומית הקדומה, נרות מעוטרים מהמאות ה-3 וה-4 לספירה, כלי זכוכית ושברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה, וכן משקוף מעוטר בתבליט שככל הנראה לא הושלם.

איך מגיעים

החורבה נמצאת בשפלת יהודה, ליד המושב אביעזר שבמועצה האזורית מטה יהודה, ממזרח לעמק האלה. היא שוכנת בשטח פתוח, אך זה אינו אתר מוסדר: לא מצאנו מקור המתאר שביל מסומן, שילוט או הסדרה לביקור בחללים התת-קרקעיים.

חשוב לדעת: האתר נשדד שוב ושוב, ורבים מהחללים נגישים רק דרך פרצות שודדים, בורות ושפכי עפר. אפשר לסייר בחורבה ולראות מבחוץ פתחים חצובים, אך אין להיכנס לחללים הפגועים, ובוודאי שאין לחפור בהם. זהו אתר עתיקות מוגן, ובכל חשש לשוד יש לדווח לרשות העתיקות.

מה להכין לביקור

• מפה או אפליקציית ניווט – החורבה אינה מסומנת כאתר תיירות.
• נעלי הליכה סגורות ומכנסיים ארוכים – יש בשטח סלעים, צמחייה קוצנית ובורות פתוחים.
• מים וכיסוי ראש; העונה הנוחה היא החורף והאביב.
• פנס או תאורת ראש כדי להציץ אל פתחים מבחוץ, בלי להיכנס.
• שעה עד שעתיים לסיור בחורבה ובסביבתה.
• ילדים – רק בהשגחה צמודה, בגלל הפתחים והבורות הפתוחים.

אזהרות ובטיחות

• בורות מים, פירים ופרצות שוד פתוחים בשטח מהווים סכנת נפילה ממשית – הישארו הרחק משפת הפתחים.
• סלע הקירטון רך, ותקרות ודפנות שנפגעו מחפירות שוד עלולים לקרוס; אין להיכנס לחללים הפגועים.
• הגישה לחלק מהחללים (כמו המקווה) היא דרך פרצות צרות בתוך מאגרי מים – אין לנסות לעבור בהן.
• זהו אתר עתיקות מוגן: אין לחפור, לאסוף ממצאים, לגעת בטיח או לפגוע בחציבות.
• אין להדליק נרות או אש במערות.