מערכת המסתור בח'רבת אום א-שקף

על המערה

ח'רבת אום א-שקף היא אתר עתיקות גדול בדרום שפלת יהודה, מדרום לנחל אדוריים. היא שוכנת כ-500 מטרים מדרום-מערב לתל עיטון, בקרבת המושבים שקף ונטע, בגובה של כ-425 מטרים. השרידים הנראים לעין שייכים בעיקר לכפר-בת של דורא, שהתקיים במקום לסירוגין עד 1948, על שתי גבעות, על האוכף שביניהן ועל השלוחות היורדות מהן צפונה. הכפר נבנה על חורבות של יישוב יהודי מימי הבית השני ועד מרד בר כוכבא, ושל יישוב מהתקופה הביזנטית. החוקר הצרפתי ויקטור גרן תיאר כאן במאה ה-19 חורבות על שתי הגבעות, שרידי מבנים ומערות מלאכותיות. צבי אילן, שסקר את האתר בשנות ה-80, ספר בו כמאה יחידות מגורים: בכל אחת מבנה, חצר ומערה תת-קרקעית. הוא גם הציע לזהות באחד המבנים בית כנסת או כנסייה, אבל החוקרים שתיעדו את מערכת המסתור מטילים ספק בזיהוי. ב-2006 נחפר באזור, במסגרת סלילת כביש 358, בית חווה מהתקופות הביזנטית, האומיית וראשית התקופה העבאסית.

שודדי עתיקות פגעו שוב ושוב בחללים התת-קרקעיים בגבעה המזרחית. בעקבות זאת, במאי 2015, תיעדו אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות מערכת תת-קרקעית מורכבת, והתיעוד פורסם במאמר של איתן קליין, אמיר גנור, גדעון גולדנברג ובועז זיסו. המערכת חצובה בשלושה מפלסים, והחוקרים זיהו בה שתי תקופות שימוש עיקריות.

נכנסים דרך מסדרון אל חלל רחב בעל קמרונות בסגנון ערבי מסורתי, ששימש את תושבי הבית שעמד מעליו עד 1948. מזוזות הפתח עשויות אבני גזית בשימוש משני, ומעליהן משקוף מעוצב. בתקרה נחצבה גומה לקורת עץ, ובמרכז הרצפה יש מעקה מעוגל. לכן החוקרים מציעים שהחלל שימש בית בד תת-קרקעי, אבל אי אפשר לקבוע אם בית הבד פעל בעת העתיקה או בכפר הערבי.

מתחת לחלל הזה נמצאת מערכת מסתור. היא כוללת חדרים קטנים, חלקם בגודל של כ-3 על 3 מטרים, שחוברו במחילות צרות המאפשרות רק זחילה. המחילות פונות שוב ושוב בזווית ישרה, כדי להקשות על מי שמנסה לחדור. לאורכן נחצבו שקעים להנחת נרות, ובפתח אחת מהן נמצאו שקעי בריח לחסימת המעבר. המחילה הארוכה ביותר שתועדה ארוכה כ-19 מטרים. היא מובילה אל בור פעמוני ששימש כנראה לאחסון ואל חדר מסתור קטן. חלק מהמחילות חסומות היום בסחף, ופיר אחד נחסם באבני גזית גדולות. מתקרת אחד החדרים עולה פיר אוורור בגובה של כ-6 מטרים, שפתחו העליון חסום בסלעים. במערכת לא נמצאו חרסים לתיארוך, אבל לפי ההשוואה למערכות דומות בשפלה החוקרים מתארכים אותה לימי מרד בר כוכבא (132-136 לספירה).

בתקופה הביזנטית חזרו אנשים אל החדרים. הם העמיקו את הרצפות, פתחו מעברים רחבים וחצבו חלל חצי עגול נוסף. על הקירות של שני חדרים נחרתו שנים-עשר צלבים, בחלקם עם שרידי צבע אדום. בדופן המזרחית של אחד החדרים נחצבה אצטבה בגומחה מקומרת. החוקרים מציעים שהחדר שימש קריפטה, חדר פולחן מתחת לכנסייה שעמדה כנראה מעל המערכת, ושהמבקרים עברו בה בנתיב מעגלי. תופעה דומה מוכרת מחורבת מדרס.

איך מגיעים

מערכת המסתור בח'רבת אום א-שקף אינה פתוחה לביקור. היא נשדדה שוב ושוב, לא הוסדרה, ואין בה סימון, שילוט או אמצעי בטיחות. לפי ויקיפדיה העברית, החורבה נמצאת בתוך שטח אש צבאי, והגישה אליה מוגבלת. היא נמצאת מדרום למושבים שקף ונטע, באזור כביש 358. מי ששוקל להגיע לאזור צריך לבדוק מראש את מעמד השטח ואת ימי האימונים, ולא להיכנס לשטח אש סגור. גם כשאפשר לעבור בשטח, אין להיכנס לחללים התת-קרקעיים.

מה להכין לביקור

• לבדוק מראש אם השטח פתוח. מדובר בשטח אש, והכניסה אליו מותרת רק כשאין אימונים ולפי הוראות צה"ל.
• מפה או אפליקציית ניווט לא מקוונת. אין שבילים מסומנים.
• נעלי הליכה גבוהות ומכנסיים ארוכים. השטח סלעי וקוצני.
• מים בשפע, כובע וקרם הגנה. האזור חשוף לגמרי לשמש ואין בו מקורות מים.
• העונות המתאימות הן החורף והאביב. בקיץ השטח חם מאוד.
• האתר אינו מתאים לילדים, בגלל הפירים והבורות הפתוחים ובגלל המבנים ההרוסים.

אזהרות ובטיחות

• לא נכנסים למערכת המסתור. המחילות צרות, חלקן חסומות בסחף, ויש בהן פירים וחללים שקירותיהם ותקרותיהם נפגעו בחפירות השוד.
• בכל שטח החורבה יש בורות מים, מערות ופירים פתוחים. נזהרים מנפילה, במיוחד ליד פתחים שמוסתרים בצמחייה.
• לא עומדים בתוך מבני הכפר ההרוס ולא מתחתם. קירות וקמרונות עלולים לקרוס.
• לא נכנסים לשטח אש סגור, ולא נוגעים בחפצים חשודים או בשרידי תחמושת. מדווחים עליהם לצבא או למשטרה.
• זה אתר עתיקות ששודד שוב ושוב. אסור לחפור, לאסוף ממצאים או להזיז אבנים. מי שרואה סימני שוד מדווח לרשות העתיקות.