מערות הקבורה בגוש חלב

על המערה

גוש חלב, הכפר ג'ש של היום, שוכנת על המדרונות הצפון-מזרחיים של הר מירון. בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד הייתה זו עיירה יהודית חשובה בגליל העליון. זו הייתה עירו של יוחנן מגוש חלב, והעיר האחרונה בגליל שנפלה בידי הרומאים במרד הגדול, בשנת 67 לספירה. כמו ביישובים קדומים רבים בגליל, גם כאן נחצבו מערות קבורה רבות בשיפולי הגבעה. החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר בסביבות 1870 וציין שראה בשיפולי הגבעה מערות קבורה רבות. בשנות ה-30 של המאה ה-20 חפר הארכאולוג נעים מח'ולי קברים חצובים בסלע בכפר ופרסם אותם בשנת 1939. אלה אינן מערות טבעיות. אלה מערות קבורה מעשה ידי אדם, שנחצבו בסלע הגיר הבהיר של הגבעה.

מבנה הקבורה (המאוזוליאום) במדרון המערבי הוא המרשים מבין מערות הקבורה הידועות בכפר. הוא נחשף בשנת 1973 ונחשב כנראה לחלק מבית הקברות של גוש חלב הקדומה. מחצר מרוצפת נכנסים לאולם כניסה בנוי ומקומר, ולאורך קירותיו ספסלי אבן. דלת האבן של מערת הקבורה נשמרה במקומה, ועדיין רואים בה את המקומות שבהם היו הידית והבריח. מאחורי הדלת יש מערה עם תקרה מקומרת, ובה עשרה כוכי קבורה, חמישה בכל צד. על קירותיה נחרתו שושנים, עיגולים וקווים, ומשמעותם אינה ברורה. מעל אולם הכניסה היה חדר שגגו לא נשמר, ובו סרקופג כפול: שני ארונות אבן, ולכל אחד מכסה בצורת גמלון. בארון נמצאו שרידים של 15 שלדים, תכשיטים וכלים מזכוכית, מזהב ומברונזה. על רצפת המערה נמצאו נרות חרס ובקבוק זכוכית. לפי התיאורים, סגנון הבנייה מתאים למאות ה-2 וה-3 לספירה, והממצאים הם מהמאה ה-4 לספירה. חוקרים השוו את הסרקופגים לאלה שבבית שערים.

קבר שמעיה ואבטליון לפי המסורת. ליד הכניסה לכפר יש מתחם שהמסורת היהודית מזהה כמקום הקבורה של שמעיה ואבטליון. הם היו צמד החכמים מתקופת הזוגות שעמד בראש הסנהדרין במאה ה-1 לפנה"ס, דור לפני הלל ושמאי. לפי התלמוד הם היו צאצאים של גרים, מבני בניו של סנחריב מלך אשור. זו מסורת עתיקה: כבר בשנת 1210 כתב הנוסע שמואל בר שמשון שמצא בגוש חלב את קברי שמעיה ואבטליון. לפי מסורת של תלמידי האר"י, במאה ה-16 הוא נהג לעלות לקבריהם. חשוב להבחין בין מסורת לארכאולוגיה: אין הוכחה ארכאולוגית שהחכמים קבורים כאן. היום המקום הוא חצר קטנה עם מבני אבן בעלי כיפות כחולות, ובתוכם שתי מצבות מכוסות בפרוכת. המבנה של היום חדש, ולא מצאנו תיעוד ארכאולוגי שפורסם על מה שנמצא מתחתיו.

בכפר יש גם שרידים של שני בתי כנסת עתיקים. אחד נמצא בראש הגבעה, מתחת לכנסייה המרונית. השני נמצא למרגלות הכפר, בכרם זיתים ליד נחל גוש חלב. כדאי לשלב אותם בביקור.

איך מגיעים

ג'ש שוכנת על כביש 89, כ-13 קילומטרים מצפון-מערב לצפת. קבר שמעיה ואבטליון נמצא קרוב לכניסה הראשית לכפר. נכנסים לרחוב הראשי, ואחרי כ-120 מטרים המתחם נמצא מימין, כ-80 מטרים מהכביש. הוא מסומן גם באפליקציות ניווט. זה מקום תפילה פעיל, ולכן צריך להתלבש בצניעות ולהתנהג בהתאם.

מבנה הקבורה העתיק במדרון המערבי נמצא בתוך שכונת מגורים, ומוקף קירות בטון וגדר. לפי עדויות של מבקרים הוא יכול להיות סגור, ולא מצאנו שעות פתיחה מסודרות. אפשר לראות מבחוץ את הסרקופג הכפול, אבל אסור להיכנס בלי רשות. מערות הקבורה האחרות בכפר פזורות בין הבתים ובשטחים פרטיים, ואין בהן הסדרים לביקור. מומלץ לבקר עם מדריך מקומי או לברר מראש במועצה המקומית ג'ש.

מה להכין לביקור

• בגדים צנועים (כתפיים וברכיים מכוסות) לביקור בקבר שמעיה ואבטליון. גברים נוהגים לכסות את הראש.
• נעליים נוחות להליכה בסמטאות התלולות של הכפר.
• פנס קטן, אם תקבלו רשות להציץ לתוך מערת הקבורה.
• מים, ובקיץ גם כובע. רוב הסיור מתנהל בחוץ, בשמש.
• זמן: כשעה לשני אתרי הקבורה. אם תוסיפו את בית הכנסת העתיק ואת השביל לאורך הנחל, תצטרכו עוד שעה או שעתיים.
• הביקור מתאים למשפחות עם ילדים, כחלק מסיור בכפר. זה לא טיול מערות.
• עונה מומלצת: אביב וסתיו. בחורף קר וגשום בגליל העליון.

אזהרות ובטיחות

• אסור להיכנס למבנה הקבורה או לחצרות פרטיות בלי רשות. חלק מהשרידים נמצאים בתוך מגרשים ובתים פרטיים.
• השרידים של מבנה הקבורה נמצאים בתוך בור עמוק שמוקף מעקה. אל תטפסו על המעקות או על הסרקופגים.
• זה אתר עתיקות: אסור לגעת בסרקופגים ובחריטות, לכתוב על הקירות או להזיז אבנים.
• קבר שמעיה ואבטליון הוא מקום תפילה. שמרו על שקט וכבדו את המתפללים.
• ג'ש היא כפר שחיים בו אנשים. כבדו את התושבים, אל תחסמו כניסות כשאתם חונים, ואל תצלמו אנשים בלי רשות.