מערות הקבורה בחירבת תיבנה (תמנת סרח)

על המערה

חירבת תיבנה (תל תבנה) היא תל עתיק בדרום־מערב השומרון, כקילומטר מצפון־מערב לכפר דיר ניזאם וכקילומטר וחצי מערבית לנווה צוף (חלמיש). מקובל לזהות אותה עם תמנה של ימי הבית השני, עיר מבוצרת שהייתה בתקופה הרומית בירת מחוז (טופרכיה). רבים מזהים אותה גם עם תמנת חרס, הנקראת גם תמנת סרח, העיר שבה ישב ונקבר יהושע בן נון לפי המקרא. מדרום לתל, מעבר לכביש 465, על המדרון הצפוני של הגבעה שמול התל, נחצב בסלע בית קברות עתיק (נקרופוליס). בו נמצאות מערות הקבורה שהן נושא הדף הזה.

מה יש באתר: בנקרופוליס מוכרים 16 קברים חצובים, ושישה קברים נוספים נמצאו בסביבת התל. חלק מהקברים מונומנטליים: לפניהם חצר חצובה, אכסדרה (מבוא פתוח) וחזית מעוצבת בסלע, ומאחוריהם חדר קבורה ובו כוכים, כלומר גומחות קבורה ארוכות שנחצבו לתוך הקירות, כמקובל בקבורה היהודית של ימי הבית השני. בחלק מהקברים נמצאו שרידים של גלוסקמאות. על סמך השוואה לאתרים דומים ולממצאים במקום, הארכאולוג ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר־אילן מתארך את בית הקברות מהתקופה ההלניסטית־חשמונאית ועד מרד בר־כוכבא (המאה ה־2 לספירה). בעמק שמתחת לנקרופוליס נמצא מקווה טהרה גדול במיוחד בעל שתי כניסות, המתוארך לתקופה הרומית הקדומה.

"קבר יהושע": הבולט שבקברים הוא קבר גדול שבקירות האכסדרה שלו נחצבו יותר מ־200 גומחות קטנות לנרות, מסודרות בשורות. במאה ה־19 תוארו באכסדרה עמודים חצובים בסלע בעלי כותרות פשוטות, שאינם עומדים עוד. בתוך הקבר יש חדר קבורה ובו כ־15 כוכים (המקורות מונים 14 או 15), ומעבר בקיר האחורי מוביל לחדר פנימי ובו כוך אחד. החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שביקר במקום ב־1863, הציע לזהות קבר זה כקברו של יהושע בן נון, וראה בגומחות הנרות עדות לפולחן של עולי רגל. חשוב להבדיל בין המסורת לבין הממצא: הקבר עצמו הוא קבר משפחה יהודי מימי הבית השני, מאות רבות של שנים אחרי התקופה שבה המקרא ממקם את יהושע, והזיהוי עם קבר יהושע הוא הצעה של חוקרי המאה ה־19. במסורת היהודית הנפוצה כיום מזוהה קבר יהושע דווקא בכפר כיפל חארת' שליד אריאל, ומיקומה של תמנת חרס עצמה שנוי במחלוקת בין החוקרים.

מחקר: האתר תואר כבר במאה ה־19 בידי אדוארד רובינסון (1838), ויקטור גרן (1863 ו־1870), צ'רלס וילסון (1866), וקלוד קונדר והורשיו קיצ'נר בסקר הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (1873). אחרי 1967 נסקר המקום שוב בכמה סקרים, ובשנת 2015 מיפה ד"ר רביב את התל ואת הקברים המונומנטליים שסביבו. ביולי 2022 החלה בראש התל חפירה של אוניברסיטת בר־אילן, שחשפה שרידי יישוב מתקופת הברזל, מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית הקדומה. החפירה עוררה מחלוקת: תושבי האזור טענו שמדובר בקרקע פרטית, והאוניברסיטה טענה שזו אדמת מדינה. בסקרים נמצאו על התל חרסים מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה העות'מאנית.

איך מגיעים

האתר שוכן לצד כביש 465 (חוצה בנימין), כשני קילומטרים מערבית לנווה צוף, סמוך לכניסה לכפר דיר ניזאם. התל נמצא מצפון לכביש, ומערות הקבורה נמצאות על המדרון שמדרום לו, במרחק הליכה קצר מהכביש, בשטח פתוח ולא מוסדר. אין באתר שילוט, שבילים מסומנים, חניון מוסדר או גוף מנהל, ואין שעות פתיחה או דמי כניסה.

האתר נמצא באזור יהודה ושומרון, בסמיכות לכפר הפלסטיני דיר ניזאם ולאדמותיו, והאזור רגיש מבחינה ביטחונית ופוליטית. מצב הגישה משתנה מעת לעת, ולכן לפני ביקור יש לברר את המצב העדכני מול גורמי הביטחון, ומומלץ להגיע בסיור מאורגן ומודרך. אין להיכנס לשטחים שהכניסה אליהם אסורה על פי דין.

מה להכין לביקור

• בירור מוקדם של מצב הביטחון וההנחיות לאזור; עדיף להצטרף לסיור מאורגן עם מדריך.
• פנס ראש: חדרי הקבורה והכוכים חשוכים לגמרי.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה: השטח סלעי, עם אבנים רופפות וקוצים.
• מים בכמות מספקת וכובע; אין במקום צל או שירותים.
• שעה עד שעתיים לסיור בקברים ובתל שמעבר לכביש.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף (בימים יבשים) ואביב.
• מתאים לילדים בהשגחה צמודה, בעיקר ליד פתחי הקברים ובחציית הכביש.

אזהרות ובטיחות

• כביש 465 הוא כביש בין־עירוני סואן: חצו אותו בזהירות רבה ורק במקום עם שדה ראייה טוב.
• האזור רגיש ביטחונית; פעלו לפי הנחיות גורמי הביטחון ואל תגיעו בלי בירור מוקדם.
• באתר יש סימני חפירות שוד ובורות פתוחים: היזהרו מנפילה ומכניסה לחללים צרים.
• תקרות הקברים עלולות להיות סדוקות; אל תטפסו על החזיתות ועל הסלע שמעל הפתחים.
• בחללים חשוכים עלולים להסתתר נחשים ועקרבים: אל תכניסו ידיים לכוכים ולסדקים בלי תאורה.
• זהו אתר ארכאולוגי ובית קברות עתיק: אסור לחפור, לאסוף ממצאים או לפגוע בחציבות, ויש לשמור על כבוד המקום.
• אין להדליק אש או נרות בתוך הקברים ובשטח הפתוח.