מערות הקבורה הפיניקיות באכזיב

על המערה

סביב תל אכזיב, על חוף הים בין נחל כזיב בצפון לנחל שעל בדרום, שוכנים כמה מבתי הקברות החשובים ביותר שנחשפו מן העולם הפיניקי בארץ. בתקופת הברזל הייתה אכזיב עיר נמל פיניקית, שנזכרת גם ברשימת ערי החוף שנכבשו במסע סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. תושביה קברו את מתיהם בשלושה בתי קברות שפעלו במקביל, מצפון, ממזרח ומדרום לתל, החל מתקופת הברזל ועד התקופה הפרסית. החפירות בהם החלו בעקבות שוד עתיקות, ובזכות זה שנחפרו בצורה מסודרת הם משמשים כיום מקור מרכזי להבנת מנהגי הקבורה של הפיניקים.

בית הקברות המזרחי (א-ראס) נמצא על רכס כורכר ולמרגלותיו, כ-650 מטרים ויותר ממזרח לתל, מצפון לכניסה לקיבוץ גשר הזיו. נחצבו בו עשרות קברי פיר: פיר אנכי שנחצב בסלע ובתחתיתו פתח לחדר קבורה. הקברים נחצבו בין המאה ה-11 למאה ה-6 לפנה"ס, ושימשו לקבורה חוזרת של דורות של משפחות עד המאה ה-4 לפנה"ס. במקום התגלו גם קברים מוקדמים יותר, מסוף תקופת הברונזה המאוחרת (סוף המאה ה-13 לפנה"ס), ובאחד מהם, המכונה "קבר הדייג", נמצאו קערות ובהן 73 משקולות עופרת של רשתות דיג. בתקופה הרומית (המאות ה-2 וה-3 לספירה) נקברו באזור מתים בקברי ארגז בנויים.

בית הקברות הדרומי (א-זיב, המכונה גם בוקבוק) נמצא כ-700 מטרים דרומית לתל, בצד הכביש לנהריה. גם בו רוב הקברים הם קברי פיר עם חדר קבורה חצוב. את שני בתי הקברות, המזרחי והדרומי, חפר תחילה עמנואל בן-דור מטעם מחלקת העתיקות המנדטורית בשנים 1941 עד 1944, ואחריו משה פראוסניץ, בעונות שונות עד שנות ה-80. אילת מזר חזרה וחפרה בבית הקברות הדרומי בסוף שנות ה-80.

בית הקברות הצפוני שוכן על שפת הים, כחמישים מטרים מצפון לתל, ונחפר בשמונה עונות קצרות בין 1979 ל-2004, בעיקר בידי אילת מזר. כאן לא נחצבו מערות אלא נבנו קברים: חדר קבורה מלבני עשוי אבני גזית, במידות של כ-2.4 על 1.9 מטרים ובגובה של כ-1.8 מטרים, עם תקרה משופעת ופתח בתקרה ששימש כנראה לניסוך. לידו נמצא מבנה עגול בקוטר של כ-4.2 מטרים, שזוהה כמשרפה לשריפת מתים, ומסביב עשרות כדים ובהם עצמות שרופות, כל כד מכוסה בקערה הפוכה. מעל חלק מהקבורות הוצבו מצבות אבן ועליהן סמלים פשוטים של עיגול וקווים, שפורשו כסמלים של האל בעל והאלה עשתרת.

מן הקברים של אכזיב הוצאו כלי חרס רבים, תכשיטי כסף וזהב, חרפושיות וקמעות, כלי נשק מברזל וצלמיות חרס, ובהן צלמית מפורסמת של אישה רוחצת שמוצגת במוזיאון ישראל. כלי חרס מבתי הקברות, מן המאות ה-11 עד ה-6 לפנה"ס, מוצגים גם במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. החפירות לא נגמרו: בשנת 2017 נחשף ליד אכזיב קבר ארגז בן כ-2,800 שנה, ובו קבורה של גבר, אישה וילד בן 3 עד 5, ממצא נדיר של משפחה שלמה שנקברה יחד.

על החוף מצפון לתל, בדופן נמוכה שהים והגשמים מכרסמים בה, נראים כיום שרידים של מבנים בנויים מלוחות אבן, עם פתחים קטנים שמעליהם אבני משקוף. ייתכן שאלה קברים פיניקיים, אך הזיהוי אינו ודאי ואין במקום שילוט שמאשר אותו. הסביבה כולה, גן לאומי אכזיב, שמורת החוף ומפרצי הכורכר, הופכת את הביקור לשילוב נעים של ארכאולוגיה וים.

איך מגיעים

אכזיב נמצאת כחמישה קילומטרים צפונית לנהריה, ממערב לכביש 4. אין כיום אתר מוסדר לביקור בקברים הפיניקיים: רוב הקברים שנחפרו אינם פתוחים לקהל ואינם מסומנים בשטח, ולא מצאנו מקור מוסמך שמתאר מסלול אליהם.

• בית הקברות המזרחי (א-ראס): נמצא בשולי קיבוץ גשר הזיו, מצפון לכביש הכניסה לקיבוץ מכביש 4. האזור סמוך לשטח מגורים, ואין בו שילוט או מסלול. הנקודה במפה מסמנת את אזור בית הקברות לפי דוח חפירה של רשות העתיקות, ולא פתח קבר מסוים.
• השרידים שעל החוף מצפון לתל: אפשר להגיע אליהם בהליכה לאורך החוף מצפון לגן הלאומי, באזור שפך נחל כזיב.
• גן לאומי אכזיב: גן לאומי של רשות הטבע והגנים, בתשלום, עם חניה, שרידי התל והכפר א-זיב וחוף רחצה. שעות הפתיחה ומחירי הכניסה משתנים לפי העונה, ולכן כדאי לבדוק באתר הרשות לפני שיוצאים.

מה להכין לביקור

• נעליים סגורות ונוחות. ההליכה על החוף היא על סלעי כורכר וטבלאות גידוד חלקות.
• כובע, קרם הגנה ומים. על החוף אין צל, ובקיץ חם ולח מאוד.
• הזמן המומלץ הוא מהסתיו עד האביב. בקיץ כדאי לבוא בשעות הבוקר המוקדמות או לפני השקיעה.
• אם משלבים ביקור בגן הלאומי, צריך כרטיס כניסה או מנוי "מטמון". מומלץ לבדוק שעות פתיחה מראש.
• משקפת ומצלמה. רוב מה שאפשר לראות הם שרידים בדופן החוף, ועדיף להתבונן בהם מרחוק.
• אפשר לבקר עם ילדים בהליכה על החוף ובגן הלאומי, בהשגחה צמודה ליד דופן החוף ובמים.
• כדי להבין את מה שנמצא בקברים, כדאי לשלב ביקור במוזיאון ישראל או במוזיאון הכט בחיפה, שבהם מוצגים ממצאים מאכזיב.

אזהרות ובטיחות

• דופן החוף שבה נראים השרידים מתפוררת. אין לטפס עליה, לעמוד מתחת לאבנים בולטות או לשבת מתחתן.
• אין להיכנס לפתחים של מבנים או קברים. הם צרים ולא יציבים, ואבני המשקוף עלולות לזוז.
• זהו אתר עתיקות מוכרז. אסור לחפור, להזיז אבנים או לאסוף חרסים וממצאים. החוק אוסר זאת, וממצא שהוזז מאבד את ערכו המדעי.
• טבלאות הגידוד על החוף חלקות וחדות. בזמן גלים גבוהים לא כדאי להתקרב לקו המים, ומותר לרחוץ רק בחוף מוכרז בזמן שיש בו מציל.
• האזור שמצפון לתל כולל שמורת טבע חופית. יש לשמור על כללי השמורה: אין להבעיר אש, אין לפגוע בצמחייה ואין להשאיר פסולת.
• בית הקברות המזרחי סמוך לשטח קיבוץ. יש לכבד את פרטיות התושבים ולא להיכנס לשטחים פרטיים או מגודרים.