מערות חורבת לבנין

על המערה

חורבת לבנין (בערבית ח'רבת תל אל-בידא, "חורבת התל הלבן") היא אתר ארכאולוגי רב-תקופתי בלב שפלת יהודה, כחמישה קילומטרים דרומית לעמק האלה ובתחומי פארק עדולם. האתר יושב על גבעה בגובה של כ-390 מטר מעל פני הים, על הגדה המערבית של נחל חכליל, ממש מצפון למושב נחושה. ראש הגבעה בנוי בצורת תל ומוקף חומה של אבני שדה גדולות, שקטעים ממנה בולטים עד היום על פני השטח. בשל השם הערבי, שמשמעו "לבן", יש חוקרים שזיהו את המקום עם לבנה המקראית, ואחרים הציעו את כזיב שבנחלת יהודה, אולם הזיהוי שנוי במחלוקת ואינו ודאי.

מה שהופך את האתר למעניין במיוחד עבור חובבי מערות הוא העולם התת-קרקעי שלו. הסלע הרך של השפלה נחצב כאן במשך מאות שנים, ובסקרים שערך הארכאולוג בועז זיסו מטעם רשות העתיקות (1998 ו-2001) ובמחקרים מאוחרים יותר תועדו באתר:

• ארבע מערכות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא (132–135 לספירה), בדומה למערכות המסתור הרבות שנחצבו ביישובים היהודיים של השפלה באותה תקופה.
• מערת קבורה יהודית מהמאה ה-1 לספירה במדרון המערבי של התל: חצר, חדר כניסה, חדר קבורה עיקרי ובו שמונה כוכים, וחדר פנימי נוסף. מעל אחד הפתחים נמצאו שתי כתובות חרותות: האחת ביוונית, בכתב ראי גס, ובה המילה "תאוס" (אל), והשנייה באותיות עבריות – "יה". חצר המערה נהרסה כמעט כולה כשנחצבה במקום, בתקופה מאוחרת יותר, מחצבה גדולה בצורת פעמון, והמערה עצמה נשדדה כבר בעת העתיקה.
• שתי מערות קבורה נוספות מימי הבית השני במדרון המזרחי, שנחשפו בפיקוח ארכאולוגי. בשתיהן כוכי קבורה ושברי גלוסקמאות לא מעוטרים, ושתיהן נמצאו שדודות.
• ארבע מערות קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל על מדרונות האתר. הן נשדדו בשנות ה-90 של המאה ה-20, אך צורתן והממצאים שנותרו בהן מלמדים שהיו בשימוש בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל IIA. אלה העדויות הראשונות ליישוב במקום כבר בתקופות קדומות אלה.
• קולומבריום – זיסו תיעד באתר מערת קולומבריום. הקצין הבריטי הורציו קיצ'נר, שסקר את האזור עבור הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בשנים 1874–1875, ציין באתר מערות רבות, ובאחת מהן כ-120 גומחות בקירות.
• "גוב אריות" – חלל חצוב שזיסו תיאר כבעל פתח צדדי ופתח תצפית מלמעלה. כן תועדו באתר מקווה טהרה מימי הבית השני ובורות מים רבים החצובים בסלע.

במדרונות הדרומיים יש גם מערות ששימשו למגורים ולדירי צאן. על ראש הגבעה מונח משקוף אבן מעוטר, ובצד המזרחי נראים שרידי מבנה מאבני גזית. הממצאים מעידים על יישוב במקום בתקופת הברזל, בתקופת הבית השני ובתקופה הביזנטית, ועל קירות האתר נמצאו גם כתובות חרותות מהתקופה הביזנטית. הגבעה מכוסה בחורש ים-תיכוני של אלון מצוי, אלה אטלנטית ואלת המסטיק, ומראש התל נשקף נוף רחב אל עמק נחל חכליל ואל גבעות השפלה.

איך מגיעים

חורבת לבנין נמצאת בפארק עדולם של קק"ל, בין כביש 38 לבין המושב נחושה. הגישה המקובלת היא מכביש 38, דרך כביש הפארק שיוצא סמוך למושב צפרירים: נוסעים לפי השילוט לכיוון חורבת מדרס, ממשיכים מעבר לפנייה למדרס עוד כקילומטר וחצי, ופונים צפונה אל האתר. מדרך הפארק עולים ברגל אל ראש הגבעה, כ-70 מטר מעל ערוץ נחל חכליל. האתר פתוח, ללא תשלום וללא שירותים, והשילוט בו מועט. מערות הקבורה והמסתור פזורות על המדרונות, ולא תמיד קל לאתר אותן. מומלץ להיעזר במפת סימון שבילים עדכנית או באפליקציית ניווט, ולבדוק באתר קק"ל את מצב הדרכים בפארק לפני היציאה, במיוחד אחרי גשמים.

בשנת 2019 פורסמה תוכנית לכלול את האתר והרכס שסביבו בשמורת טבע וגן לאומי חדשים ("רכס לבנין"), בשטח של יותר מאלף דונם. כדאי לבדוק לפני הביקור אם חלו מאז שינויים בהסדרי הגישה.

מה להכין לביקור

• פנס ראש, ועדיף גם פנס גיבוי – המערות חשוכות לגמרי כבר אחרי מטרים ספורים.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה – השטח סלעי, מכוסה צמחייה קוצנית ואבנים מתדרדרות.
• מכנסיים ארוכים ובגדים שלא חבל ללכלך, אם מתכוונים להציץ למערות הנמוכות.
• מים בכמות מספקת – אין באתר מקור מים או שירותים.
• מפה או אפליקציית ניווט עם סימון שבילים, כי השילוט באתר מועט.
• העונות הנוחות הן הסתיו, ימי חורף יבשים והאביב, כשהחורש ירוק; בקיץ השטח חשוף וחם בשעות הצהריים.
• הקדישו כשעה עד שעתיים לסיור בראש התל ובמערות שבמדרונות, ואפשר לשלב את הביקור עם חורבת מדרס הסמוכה.
• מתאים למשפחות עם ילדים גדולים, בהשגחה צמודה ליד הבורות והפירים.

אזהרות ובטיחות

• באתר בורות מים, פירים ופתחים אנכיים פתוחים ללא גידור, חלקם מוסתרים בצמחייה – הולכים בזהירות, במיוחד עם ילדים, ולא מתקרבים לשולי הפתחים.
• אין לרדת לבורות ולפירים אנכיים ללא ציוד וידע מתאימים.
• במערות החצובות עלולים להיות סלעים רופפים ותקרות סדוקות; לא נכנסים למקומות שנראים לא יציבים.
• מערכות המסתור צרות ונמוכות – אין להיכנס אליהן לבד או בלי פנס, וחשוב שמישהו בחוץ יידע היכן אתם.
• זהו אתר עתיקות: אסור לחפור, לאסוף ממצאים או לפגוע בכתובות ובחציבות. באתר נצפו בעבר סימני חפירות שוד; אם נתקלים בחפירה לא חוקית, מדווחים לרשות העתיקות.
• במערות עשויים לשהות עטלפים, עקרבים ונחשים – לא נוגעים בבעלי חיים ומסתכלים לפני שמכניסים יד לחריץ או לגומחה.
• אין להבעיר אש בחורש ובמערות, ויש לקחת את כל האשפה חזרה.